## Steinsaltz on Yevamot Daf 62a

###### Steinsaltz on Yevamot 62a:1
[Steinsaltz on Yevamot 62a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:1)

**משאי אפשר** שהרי אי אפשר שתהיה פריה ורביה בעולם בלא זכר ונקיבה בתחילה, מה שאין כן לאחר מכן, שבדרך הטבע יוולדו בעולם נקבות כנגד זכרים אלו ובכך ימשיך קיום העולם. ושואלים: **ובית הלל נמי, לילפו** [גם כן שילמדו] **ממשה! אמרי לך** [יכולים לומר לך בית הלל]: **משה מדעתיה** [מדעתו] **הוא דעבד** [שעשה] כן, שפירש מאשתו, ולא מפני שכך הוא אכן הדין שלאחר לידת שני זכרים אדם רשאי להיבטל ממצות פריה ורביה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **שלשה דברים עשה משה מדעתו, והסכימה דעתו לדעת המקום: פירש מן האשה, ושיבר** את **הלוחות** הראשונים, **והוסיף יום אחד** להכנה למתן תורה.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:2
[Steinsaltz on Yevamot 62a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:2)

ומפרטים: **פירש מן האשה, מאי** [מה] **דרש,** מה היה טעמו? **אמר: ומה ישראל, שלא דברה עמהם שכינה** בזמן מתן תורה **אלא לפי שעה, וקבע להם זמן** מראש, בכל זאת **אמרה תורה: "אל תגשו אל אשה"** (שמות יט, טו) — **אני, שמיוחד** ומזומן אני **לדבור** השכינה **בכל שעה ושעה, ולא קבע לי זמן — על אחת כמה וכמה** שצריך אני לפרוש. **והסכימה דעתו לדעת המקום, שנאמר: "לך אמר להם שובו לכם לאהליכם. ואתה פה עמד עמדי"** (דברים ה, כז-כח) משמע כל העם חוזרים "לאהליהם"=בתיהם ונשיהם, אבל משה נשאר עם ה', שלא ניתנה לו רשות לחזור אל ביתו=אשתו.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:3
[Steinsaltz on Yevamot 62a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:3)

**שיבר את הלוחות, מאי** [מה] **דרש? אמר: ומה** קרבן **פסח, שהוא** רק **אחד משש מאות ושלש עשרה מצות** שבתורה, **אמרה תורה "כל בן נכר לא יאכל בו"** (שמות יב, מג), ומשמעות הכתוב שלא רק גוי, אלא גם ישראל משומד, אסור לאכול מקרבן הפסח — **התורה כולה** העומדת להינתן, **וישראל** כשהם עכשיו **משומדים** לעבודה זרה — **על אחת כמה וכמה** שאינם ראויים לקבלה.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:4
[Steinsaltz on Yevamot 62a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:4)

**והסכימה דעתו לדעת המקום, דכתיב** [שנאמר]: **"**הלוחות הראשונים **אשר שברת"** (שם לד, א), **ואמר ריש לקיש: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה** "אשר", לומר לו: **יישר כחך ששברת.**


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:5
[Steinsaltz on Yevamot 62a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:5)

וזה ש**הוסיף יום אחד מדעתו, מאי** [מה] **דרש? דכתיב** [שנאמר]: **"וקדשתם היום ומחר"** (שם יט, י) והוא דרש: **היום כמחר, מה מחר לילו עמו** שהרי מהיום והלאה מתקדשים, **אף היום** צריך שיהיה **לילו עמו, ו**כיון שה**לילה דהאידנא נפק ליה** [של עכשיו יצא, הלך לו] שהרי ההוראה הזו נאמרה ביום, על כן **שמע מינה** [למד מכאן] כי צריך **תרי יומי לבר מהאידנא** [שני ימים חוץ מעכשיו, מהיום הזה]. **והסכימה דעתו לדעת המקום — שאכן לא שריא** [שרתה] ה**שכינה** על הר סיני **עד שבתא** [יום השבת], שהיה היום השלישי חוץ מהיום שעמדו בו, כפי שאמר משה.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:6
[Steinsaltz on Yevamot 62a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:6)

א **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' נתן אומר, בית שמאי אומרים:** מצות פריה ורביה — **שני זכרים ושתי נקבות, ובית הלל אומרים: זכר ונקבה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:7
[Steinsaltz on Yevamot 62a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:7)

**אמר רב הונא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' נתן אליבא** [על פי שיטת] **בית שמאי? דכתיב** [שנאמר]: **"ותסף ללדת את אחיו את הבל"** (בראשית ד, ב) לשונות "את" אלה לשון ריבוי הם, ומשמעם: **הבל ואחותו** ("את הבל"), **קין ואחותו** ("את אחיו"), **וכתיב** [ונאמר]: **"כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין"** (שם כה), משמע שכל עוד אין לאדם ארבעה ילדים לפחות — צריך להשלים אותם. **ורבנן** [וחכמים] כיצד מבינים הם דבר זה? לדעתם **אודויי הוא דקא מודית** [הודיה היא שמודה לה'] על ששת לה זרע אחר, אבל לא שהיתה מחוייבת בדבר.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:8
[Steinsaltz on Yevamot 62a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:8)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת], **ר' נתן אומר: בית שמאי אומרים:** קיום מצות פריה ורביה הוא ב**זכר ונקבה, ובית הלל אומרים: או זכר או נקבה. אמר רבא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' נתן אליבא** [לשיטת] **בית הלל — שנאמר: "לא תהו בראה לשבת יצרה"** (ישעיהו מה, יח), **והא עבד** [והרי עשה] **לה** לארץ, תרם כבר משהו, לענין של **שבת,** שיישב את העולם באדם נוסף.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:9
[Steinsaltz on Yevamot 62a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:9)

ב **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בשאלה הבאה: **היו לו בנים בגויותו** (בהיותו גוי) **ונתגייר, ר' יוחנן אמר: קיים** כבר על ידי ילדיו הגויים מצות **פריה ורביה, וריש לקיש אמר: לא קיים פריה ורביה. ר' יוחנן אמר: קיים פריה ורביה — דהא הוו ליה** [שהרי היו לו] ילדים. **וריש לקיש אמר: לא קיים פריה ורביה,** כי **גר שנתגייר כקטן שנולד דמי** [הוא נחשב] וכאילו מתחילים כל חייו מרגע הגיור.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:10
[Steinsaltz on Yevamot 62a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:10)

ומעירים: **ואזדו לטעמייהו** [והלכו לטעמם, לשיטתם] במחלוקת דומה. **דאיתמר** [שנאמר]: **היו לו בנים בגויותו ונתגייר, ר' יוחנן אמר: אין לו בכור לנחלה,** שהבן הראשון שיוולד לו ביהדותו לא ייחשב בכור לענין נחלה, **דהא הוה ליה** [שהרי כבר היה לו] **"ראשית אנו"** (דברים כא, יז) בילד אחר. **וריש לקיש אמר: יש לו בכור לנחלה,** כי **גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.**


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:11
[Steinsaltz on Yevamot 62a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:11)

ומעירים: **וצריכא** [ונצרכה] שיחלקו במפורש בשתי הבעיות, שאינן למדות זו מזו: **דאי אשמעינן בההיא קמייתא** [שאילו היה משמיע לנו רק באותה הראשונה] לענין מצות פריה ורביה, הייתי אומר: **בההיא קאמר** [אמר] **ר' יוחנן** שבנו בגויותו נחשב לו לענין פריה ורביה כבן **— משום דמעיקרא נמי** [שמתחילה גם כן] **בני פריה ורביה נינהו** [הם], ויש גם עליהם מצוה מסויימת בדבר, **אבל לענין נחלה, דלאו** [שלא] **בני נחלה נינהו** [הם], שאין דיני נחלות שייכים בהם, **אימא מודי ליה** [אמור שמודה לו] **לריש לקיש.**


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:12
[Steinsaltz on Yevamot 62a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:12)

ולהיפך: **ואי איתמר בהא** [ואילו נאמר רק בזו] בענין בכור, הייתי אומר: **בהא קאמר** [בזו אמר] **ריש לקיש** שאין להתייחס לבנו בגויותו כבכור, כיון שאין דין נחלות בגויים, **אבל בההיא,** בענין פריה ורביה, **אימא מודה ליה** [אמור שמודה לו] **לר' יוחנן,** על כן, **צריכא** [צריך] שתיאמרנה שתי המחלוקות.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:13
[Steinsaltz on Yevamot 62a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:13)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לריש לקיש,** הלא נאמר: **"בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל"** (מלכים ב' כ, יב), משמע שגם לגבי הגויים מייחסים את הבן אחרי האב! **אמר ליה** [לו] **בגויותן** (בהיותם גויים) — **אית להו חייס** [יש להם ייחוס] משפחה, ובודאי הם מתייחסים לבית אבותם, אולם כאשר **נתגיירו לית להו חייס** [אין להם ייחוס] משום שהגרים שייכים עכשיו למשפחת ישראל, ואין ייחוסם הקודם נחשב.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:14
[Steinsaltz on Yevamot 62a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:14)

**אמר רב: הכל מודין בעבד** כנעני **שאין לו חייס** [יחוס משפחה], שאין קשרי משפחה נחשבים לגביו, **דכתיב** [שנאמר], שאמר אברהם לעבדיו: **"שבו לכם פה עם החמור"** (בראשית כב, ה), ודרשוהו: **עם הדומה לחמור. מיתיבי** [מקשים] על כך, ממה שנאמר בציבא עבדו הכנעני של מפיבושת: **"ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים"** (שמואל ב' ט, י), משמע שאף בניו של עבד נחשבים בנים! **אמר רב אחא בר יעקב: כ"פר בן בקר",** כלומר, "בן" משמעו — צאצא. ו"בנים" פירושו ילדים, אבל אין הם נחשבים בנים לענין יחס המשפחה.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:15
[Steinsaltz on Yevamot 62a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:15)

ושואלים: **אי הכי, הכא נמי** [אם כך, כאן גם כן], לענין גויים, שמה שנאמר בברואדך בלאדן אינו מוכיח שיש להם יחס משפחה! ומשיבים: **שאני התם דיחסינהו בשמייהו ובשמא דאבוהון** [שונה שם, שייחסם בשמם ובשם אבותם], **והכא** [וכאן] **לא מפרש** את שמותיהם אלא רק אומר שהיו לו ילדים. **ואיבעית אימא יחסינהו בדוכתא אחריתי באבוהון ובאבא דאבוהון** [ואם תרצה אמור שייחסם את הגויים במקום אחר באביהם ובאבי אביהם], **דכתיב** [שנאמר]: **"וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר"** (מלכים א' טו, יח), הרי כאן ייחוס משפחה, שאנחנו חושבים אותו לפי האב.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:16
[Steinsaltz on Yevamot 62a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:16)

ג **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה זו: **היו לו** לאדם **בנים, ומתו. רב הונא אמר: קיים** בכך מצות **פריה ורביה,** אף שבסופו של דבר מתו. **ר' יוחנן אמר: לא קיים.**


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:17
[Steinsaltz on Yevamot 62a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:17)

ומסבירים: **רב הונא אמר: קיים,** וטעמו: **משום** מה שאמר **רב אסי.** ש**אמר רב אסי** טעם למצות פריה ורביה: משום ש**אין** משיח **בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף,** שכל הנשמות שיכולות להיוולד בגופים — צריכות להיוולד, **שנאמר: "כי רוח מלפני יעטוף** ונשמות אני עשיתי**"** (ישעיהו נז, טז), ולכן, כיון שנולד ילד ונכנסה נשמה לגוף, אף על פי שמת הילד הזה — מכל מקום הנשמה הזו הגיעה לידי ביטוי בתוך גוף, וקיים על ידי כך מצות פריה ורביה. **ור' יוחנן אמר: לא קיים פריה ורביה,** ומדוע — כי **"לשבת יצרה"** (שם מה, יח) **בעינן** [צריכים אנו], **והא ליכא** [והרי אין כאן], שמתו הילדים הללו.


###### Steinsaltz on Yevamot 62a:18
[Steinsaltz on Yevamot 62a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62a:18)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו: