## Steinsaltz on Yevamot Daf 62b

###### Steinsaltz on Yevamot 62b:1
[Steinsaltz on Yevamot 62b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:1)

**בני בנים הרי הם כבנים** ולכאורה משמע מכאן שאף אם מתו בניו, אלא שנשארו לו בני בנים מהם, קיים בכך מצות פריה ורביה, אבל אם לא היו בני בנים — לא, והרי שתכלית המצוה היא ביישוב העולם, וזה שיש לו בני בנים, אף שמתו בניו, הלא קיים תכלית זו! ודוחים: **כי תניא** [כאשר שנויה הברייתא] **ההיא,** הרי זה **להשלים** למנין הילדים הראוי, כגון שהיה לו בן אחד והיתה לו ממנו נכדה אחת, שבכך קיים מצוותו, ואולם אם היו לו בן ובת, אף שמתו הם בלא בנים — קיים חובתו.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:2
[Steinsaltz on Yevamot 62b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:2)

**מיתיבי** [מקשים] עוד על רב הונא ממה ששנינו: **בני בנים הרי הם כבנים, מת אחד מהם או שנמצא סריס — לא קיים** מצות **פריה ורביה.** משמע שלא די בזה שיש לו בני בנים, אלא צריך גם שיחיו ויוכלו לפרות ולרבות, והרי מכאן **תיובתא** [קושיה חמורה] על **רב הונא!** ומסכמים: אכן, **תיובתא** [קושיה היא] ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:3
[Steinsaltz on Yevamot 62b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:3)

א שנינו בברייתא ש**בני בנים הרי הם כבנים. סבר אביי למימר** [לומר], שהכלל מתקיים רק כאשר יש **ברא לברא** [בן לבן] **וברתא לברתא** [ובת לבת], **וכל שכן ברא לברתא** [בן לבת] שעומד במקום אמו, **אבל ברתא לברא** [בת לבן] — **לא,** שאיננה נחשבת במנין מפני שאין היא יכולה למלא מקום אביה. **אמר ליה** [לו] **רבא:** הלא **"לשבת יצרה" בעיא** [צריך], **והא איכא** [והרי יש כאן], שהרי נתיישב העולם בילדיו.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:4
[Steinsaltz on Yevamot 62b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:4)

ומעירים: **דכולי עלמא מיהת** [לדעת הכל על כל פנים] **תרי מחד** [שנים מבן אחד] **לא,** שאם היו לו רק בן אחד או בת אחת, ולהם שני ילדים, זכר ונקיבה — לא קיים על ידם פריה ורביה. ושואלים: **ו**האם **לא? והא אמרי ליה רבנן** [והרי אמרו לו חכמים] **לרב ששת: נסיב איתתא ואוליד בני** [שא אשה והולד בנים], שלא היו לו בנים, **ואמר להו** [להם] רב ששת: **בני ברתי** [בתי] **בני נינהו** [הם], משמע שעל ידי בני בתו יוצא ידי חובה!


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:5
[Steinsaltz on Yevamot 62b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:5)

ומשיבים: **התם דחויי קמדחי להו** [שם רק דחה אותם], משום שלא רצה לומר להם את הטעם האמיתי שאינו נושא אשה, כי **רב ששת איעקר מפרקיה** [נעשה עקר מתוך דרשתו] של **רב הונא,** שהיה מאריך בדרשותיו ולא יכלו אנשים לצאת לעשות צרכיהם, ועל ידי כך נעשו האנשים עקרים.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:6
[Steinsaltz on Yevamot 62b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:6)

באותו ענין **אמר ליה** [לו] **רבה לרבא בר מארי: מנא הא מילתא דאמור רבנן** [מניין דבר זה שאמרו חכמים] **בני בנים הרי הן כבנים? אילימא מדכתיב** [אם תאמר ממה שנאמר] בדברי לבן ליעקב על בני **"הבנות בנתי והבנים בני"** (בראשית לא, מג), שמזה משמע שבני יעקב נחשבים כבני לבן סבם — **אלא מעתה "והצאן צאני"** (שם) **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר שהוא באמת שלו?! **אלא,** הכוונה היא **דקנית מינאי** [שקנית, שקיבלת, ממני], **הכא נמי** [כאן בענין הבנים גם כן] פירושו — **דקנית מינאי** [אלה שקנית, שקיבלת, ממני], שבגללי יש לך עכשיו בנים.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:7
[Steinsaltz on Yevamot 62b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:7)

**אלא,** הראיה היא **מהכא** [מכאן]: **"ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד** והוא לקחה והוא בן שישים שנה **ותלד לו את שגוב"** (דברי הימים א' ב, כא), **וכתיב** [ונאמר]: **"מני מכיר ירדו מחקקים"** (שופטים ה, יד) **וכתיב** [ונאמר] **"יהודה מחקקי"** (תהלים ס, ט), נמצא שמחוקקי שבט יהודה מתייחסים גם למכיר, אף שהם רק בני בתו (שנשא אותה חצרון משבט יהודה) ומכאן רואים שבני בנים נחשבים כבנים.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:8
[Steinsaltz on Yevamot 62b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:8)

ב מעירים: **מתניתין** [משנתנו] האומרת שכהן לא ישא אילונית אלא אם כן יש לו בנים, ומשמע שאם יש לו כבר בנים יכול לישא אילונית ולהבטל מפריה ורביה, משנה זו היא **דלאו** [שלא] **כ**דעת **ר' יהושע. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהושע אומר: נשא אדם אשה בילדותו — ישא אשה** אחרת **בזקנותו. היו לו בנים בילדותו — יהיו לו בנים בזקנותו. שנאמר: "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים"** (קהלת יא, ו), משמע שצריך לעסוק בפריה ורביה אפילו כשיש לו בנים.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:9
[Steinsaltz on Yevamot 62b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:9)

**ר' עקיבא אומר** ומפרש פסוק זה כך: **למד תורה בילדותו — ילמד תורה בזקנותו. היו לו תלמידים בילדותו** — **יהיו לו תלמידים בזקנותו. שנאמר: "בבקר זרע את זרעך וגו'".** ו**אמרו** כעין ראיה לדבר: **שנים עשר אלף זוגים** (זוגות) **תלמידים היו לו לר' עקיבא** בחבל הארץ ש**מגבת עד אנטיפרס** בארץ יהודה, **וכולן מתו בפרק** (זמן) **אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:10
[Steinsaltz on Yevamot 62b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:10)

**והיה העולם שמם** מתורה, **עד שבא ר' עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה** את תורתו **להם,** ותלמידים אחרונים אלה הם: **ר' מאיר, ור' יהודה, ור' יוסי, ור' שמעון, ור' אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה.** הרי שאף שהיו לו תלמידים רבים כל כך בשנותיו המוקדמות, מכל מקום לא נתקיימו, ומי שנתקיימו היו דווקא תלמידיו האחרונים, שמהם יצאה תורה לישראל.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:11
[Steinsaltz on Yevamot 62b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:11)

אגב אותו ענין מעירים: **תנא** [שנה החכם] כל התלמידים **כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה.** ושאלו: **מאי** [מה] **היא** מיתה רעה זו? **אמר רב נחמן: אסכרה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:12
[Steinsaltz on Yevamot 62b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:12)

**אמר רב מתנא: הלכה כר' יהושע,** שצריך אדם להשתדל להוליד בנים, גם אם כבר קיים מצות פריה ורביה.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:13
[Steinsaltz on Yevamot 62b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:13)

ג אגב הדיון בהלכות פריה ורביה מדברים בשבח הנישואין בכלל. **אמר ר' תנחום אמר ר' חנילאי: כל אדם שאין לו אשה — שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה.** ומביא ראיות לדבריו: **בלא שמחה — דכתיב** [שנאמר]: **"ושמחת אתה וביתך"** (דברים יד, כו), משמע שהשמחה היא כאשר מצויים איש וביתו=אשתו. **בלא ברכה — דכתיב** [שנאמר]: **"להניח ברכה אל ביתך"** (יחזקאל מד, ל), שהברכה באה על הבית=האשה. **בלא טובה — דכתיב** [שנאמר]: **"לא טוב היות האדם לבדו"** (בראשית ב, יח), משמע שטובה היא לו לאדם עם אשתו.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:14
[Steinsaltz on Yevamot 62b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:14)

**במערבא אמרי** [בארץ ישראל מוסיפים ואומרים]: השרוי בלא אשה שרוי **בלא תורה, בלא חומה. בלא תורה — דכתיב** [שנאמר]: **"האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני"** (איוב ו, יג), שמי שאין לו אשה שהיא עזר כנגדו ("אין עזרתי בי"), אף תורה ("תושיה") אין לו. **בלא חומה — דכתיב** [שנאמר]: **"נקבה תסובב גבר"** (ירמיהו לא, כא), שהנקיבה היא כחומה המסובבת ומגינה על הגבר.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:15
[Steinsaltz on Yevamot 62b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:15)

**רבא בר עולא אמר:** השרוי בלא אשה שרוי **בלא שלום, דכתיב** [שנאמר]: **"וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא"** (איוב ה, כד), שהשלום בא לו לאדם רק כשיש לו "אהל"=אשה (כפי שנאמר: "שובו לכם לאהליכם". דברים ה, כז).


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:16
[Steinsaltz on Yevamot 62b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:16)

על אותו כתוב **אמר ר' יהושע בן לוי: כל היודע באשתו שהיא יראת שמים** ומשתוקקת לו, **ואינו פוקדה** בתשמיש — **נקרא חוטא, שנאמר: "וידעת כי שלום אהלך** ופקדת נוך **". ואמר ר' יהושע בן לוי: חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך, שנאמר: "וידעת כי שלום אהלך",** שבצאתו מאהלו צריך גם לפקוד את אשתו, מפני שאז משתוקקת היא לו יותר.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:17
[Steinsaltz on Yevamot 62b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:17)

ושואלים: ו**הא, מהכא נפקא** [ודבר זה, מכאן הוא יוצא, נלמד], הלא **מהתם נפקא** [משם, מפסוק אחר, הוא יוצא, נלמד], שנאמר: **"ואל אישך תשוקתך"** (בראשית ג, טז), **מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך. אמר רב יוסף: לא נצרכה** תוספת אזהרה זו **אלא** כשיוצא לדרך **סמוך לווסתה.** שאף שאמרו חכמים שאין ראוי לבוא אז אל אשתו, מחשש שמא יקדים קצת זמן ווסתה — מכל מקום בזמן שהוא יוצא לדרך צריך לפוקדה.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:18
[Steinsaltz on Yevamot 62b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:18)

ושואלים: **וכמה** הוא "סמוך" לענין זה? **אמר רבא: עונה.** כלומר, יום או לילה לפני הזמן הקבוע של ווסתה. ומעירים: **והני מילי** [ודברים אלה] שחייב לפקוד את אשתו כשיוצא לדרך, אמורים דווקא כשיוצא **לדבר הרשות, אבל** אם יוצא **לדבר מצוה — מיטרידי** [הם נטרדים] מן המצוה, מתוך עיסוקם זה בזה, ולכן לא יפקדנה.


###### Steinsaltz on Yevamot 62b:19
[Steinsaltz on Yevamot 62b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/62b:19)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **האוהב את אשתו כגופו** (כמו את עצמו) **והמכבדה יותר מגופו** (מעצמו) מפני שהנשים רגישות יותר לכבודן, **והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן** (סמוך לזמן ההתבגרות) — **עליו הכתוב אומר "וידעת כי שלום אהלך",** שעל ידי כך הוא זוכה שבאוהלו=ביתו יהיה שלום ולא יהיו בו מריבה וחטא. **האוהב את שכיניו, והמקרב את קרוביו** (קרובי משפחתו) **והנושא את בת אחותו** שנמצא נושא אשה שהוא מכיר ומחבב אותה לא רק מטעם אישות, אלא גם מטעם קירבת המשפחה,