## Steinsaltz on Yevamot Daf 63a

###### Steinsaltz on Yevamot 63a:1
[Steinsaltz on Yevamot 63a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:1)

**והמלוה סלע** (כסף) **לעני בשעת דחקו,** כשהוא זקוק לכסף — **עליו הכתוב אומר: "אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני"** (ישעיהו נח, ט).


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:2
[Steinsaltz on Yevamot 63a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:2)

א **סימן** לדברים שייאמרו להלן בשם ר' אלעזר: **אש"ה וקרק"ע עז"ר זא"ת שת"י הברכו"ת תגר"י פחת"י. אמר ר' אלעזר: כל אדם שאין לו אשה** — **אינו אדם, שנאמר: "זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם"** (בראשית ה, ב). **ואמר ר' אלעזר: כל אדם שאין לו קרקע** משלו **אינו אדם, שנאמר: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"** (תהילים קטו, טז).


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:3
[Steinsaltz on Yevamot 63a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:3)

**ואמר ר' אלעזר: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"אעשה לו עזר כנגדו"** (בראשית ב, יח), פירושו: **זכה** אדם — **עוזרתו** אשתו, **לא זכה** — הרי היא **כנגדו. ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] בסגנון אחר קצת: **ר' אלעזר רמי** [הטיל, הראה סתירה], **כתיב** [נאמר] **"כנגדו" וקרינן** [ואנו קוראים] **"כניגדו".** ומשמעות הדבר, שאם **זכה** — היא **כנגדו** ועימו, **לא זכה — מנגדתו** (מכה אותו).


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:4
[Steinsaltz on Yevamot 63a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:4)

מסופר: **אשכחיה** [מצאו] **ר' יוסי לאליהו** הנביא, **אמר ליה** [לו]: **כתיב** [נאמר] **"אעשה לו עזר", במה אשה עוזרתו לאדם? אמר ליה** [לו] כפשוטו: **אדם מביא חיטין** מן השדה — האם **חיטין כוסס** (אוכל) כמו שהן? ואם מביא **פשתן** מן השדה, האם **פשתן** עצמו **לובש?** והרי האשה היא הטוחנת קודם את החיטה ומעבדת את הפשתן, האם **לא נמצאת** האשה בכך **מאירה** את **עיניו ומעמידתו על רגליו?!**


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:5
[Steinsaltz on Yevamot 63a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:5)

**ואמר ר' אלעזר: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי"** (שם ב, כג) — **מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה,** שלא ידע מיהי בת זוגו, **ולא נתקררה** (נחה) **דעתו,** כפי שנאמר קודם לכן: "ולאדם לא מצא עזר כנגדו", **עד שבא על חוה,** ולכן אמר "זאת הפעם" — להבדיל מפעמים קודמות.


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:6
[Steinsaltz on Yevamot 63a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:6)

**ואמר ר' אלעזר: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"ונברכו בך כל משפחת האדמה"** (שם יב, ג), **אמר ליה** [לו] **הקדש ברוך הוא לאברהם: שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך,** שהוא מפרש "ונברכו" מלשון הברכה, כדרך שמרכיבים עצים זה בזה, והן: **רות המואביה** שממנה יצא בית דוד, **ונעמה העמונית** שממנה ומשלמה יצאה שושלת המלוכה של יהודה בדורות הבאים. **"כל משפחות האדמה"** כוונתו: **אפילו משפחות הדרות באדמה,** ויש להן קרקע משלהן, **אין מתברכות אלא בשביל ישראל. "כל גויי הארץ"** (שם יח, יח) — **אפילו ספינות הבאות מגליא** (צרפת) **לאספמיא** (ספרד), אף על פי שאין להן שום קשר ישיר עם ארץ ישראל — **אינן מתברכות אלא בשביל ישראל.**


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:7
[Steinsaltz on Yevamot 63a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:7)

**ואמר ר' אלעזר: עתידים כל בעלי אומניות** שונות **שיעמדו על הקרקע** ויעסקו בעיבודה, **שנאמר: "וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו"** (יחזקאל כז, כט). **ואמר ר' אלעזר: אין לך אומנות פחותה מן** אומנות **הקרקע,** מעבודת האדמה, **שנאמר: "וירדו",** משמע שגם עבור המלחים עבודת האדמה היא ירידה. וכעין זה מסופר: **ר' אלעזר חזיא לההיא ארעא דשדי ביה כרבא לפותיא** [ראה אדמה, קרקע, שהיה זרוע כרוב לרוחב הערוגה], שהיתה השדה חרושה לרוחב, **אמר ליה** [לו] לקרקע: **אי תשדייה לאורכיך** [גם אם יחרשו אותך פעם נוספת לאורכך] לטייב אותך יותר — עדיין **הפוכי בעיסקא טב מינך** [לעסוק בעסק טוב ממך] כי ריווחי המסחר גדולים הרבה מהרווחים שבעבודת האדמה.


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:8
[Steinsaltz on Yevamot 63a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:8)

כיוצא בו מסופר: **רב על לביני שיבלי** [נכנס בין השבלים], **חזנהו דקא נייפן** [ראה אותן שהן מתנפנפות ברוח], **אמר להו** [להן]: **אי נייפת איתנופי** [אם תתנפנפו תתנפנפו], אך **הפוכי בעיסקא טב מינך** [לעסוק בעסק טוב מכם]. וכיוצא בו **אמר רבא:** מי שיש לו **מאה זוזי** [דינרים] **בעיסקא** [בעסק] **כל יומא** [יום] יש לו **בשרא וחמרא** [בשר ויין], ומי שיש לו שווה **מאה זוזי** [דינרים] **בארעא** [בקרקע] — יש לו **מילחא וחפורה** [מלח וירקות]. **ולא עוד אלא** שעבודת האדמה **מגניא ליה אארעא, ומרמיא ליה תיגרי** [משכיבה אותו לארץ לשמור, ומטילה עליו קטטות] עם שכניו ועם אחרים.


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:9
[Steinsaltz on Yevamot 63a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:9)

**אמר רב פפא:** אם יש בידך — **זרע** את התבואה למאכל בני ביתך, **ולא תזבין** [תקנה אותה] מן השוק, ש**אף על גב דכי הדדי נינהו, הני מברכן** [שאף על פי שהן זו כמו זו בשוויין, אלה שאתה זורע מבורכות]. **זבין** [קנה] בגדים לעצמך **ולא תיזול** [תארוג] בגדים לעצמך. ומעירים, **הני מילי ביסתרקי** [דברים אלה אמורים דווקא במצעות], **אבל גלימא** [גלימה] שהוא לובש אותה שמא **לא מיתרמיא ליה** [תזדמן לו] בדיוק כחפצו, ומוטב שיכין אותה בדיוק לפי מידותיו.


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:10
[Steinsaltz on Yevamot 63a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:10)

ועוד יעץ רב פפא: אם יש חור קטן בקיר ביתך, **טום** [סתום] אותו מיד **ולא תשפיץ** [תשפץ, תתקן] אותו על ידי הרחבת החור כדי למלאותו בטיט ולבנים כדי שיהיה התיקון יפה יותר. ואם מכל מקום רוצה אתה לתקנו בצורה יפה יותר — **שפוץ** [שפץ] על ידי הרחבת החור ומילויו בלבנים וטיט, **ולא תיבני** [תבנה] את כל הקיר מחדש, **שכל העוסק בבנין מתמסכן** (נעשה עני). **קפוץ זבין ארעא** [מהר קנה קרקע] שלא יקדימוך אחרים, **מתון נסיב איתתא** [המתן ושא אשה] עד שתמצא את הראויה לך. **נחית דרגא נסיב איתתא** [רד דרגה אחת ממעמדך ושא אשה] ממעמד נמוך יותר, שאם תישא אשה ממעמד גבוה יותר, יתכן ולא תתקבל עליה. **סק דרגא** [עלה דרגה] ו**בחר** לך **שושבינא** [ידיד].


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:11
[Steinsaltz on Yevamot 63a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:11)

**אמר ר' אלעזר בר אבינא: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל** שחטאו, **שנאמר: "הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם"** (צפניה ג, ו) **וכתיב** [ונאמר] בהמשך: **"אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר..."**(שם ז), משמע שכדי שישראל יקחו מוסר לקו עמים אחרים.


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:12
[Steinsaltz on Yevamot 63a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:12)

ועוד לענין אשה: **רב הוה מיפטר** [היה נפרד] **מר' חייא** שהיה דודו ורבו, כאשר חזר מארץ ישראל לבבל, **אמר ליה** [לו] ר' חייא: **רחמנא ליצלך ממידי** [ה' יצילך מדבר] ש**קשה ממותא** [ממוות]. ותהה רב: **ומי איכא מידי** [והאם יש דבר] ש**קשה ממותא** [ממוות]? **נפק, דק ואשכח** [יצא, דקדק במקראות ומצא] את הכתוב **"ומוצא אני מר ממות את האשה"** (קהלת ז, כו) וזה שרמז לו ר' חייא. וכך אירע לו: **רב הוה קא מצערא ליה דביתהו** [היתה מצערת אותו אשתו], **כי** [כאשר] **אמר לה "עבידי לי טלופחי"** ["עשי לי עדשים"], **עבדא ליה חימצי** [היתה עושה לו חומצה], כשהיה אומר לה **"**עשי לי **חימצי"** [חומצה], **עבדא ליה טלופחי** [היתה עושה לו עדשים].


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:13
[Steinsaltz on Yevamot 63a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:13)

**כי** [כאשר] **גדל חייא בריה** [בנו], **אפיך** [היה חייא הופך] **לה** והיה אומר לאמו בשם אביו היפך הדברים שהוא רוצה, ואז היה אביו מקבל כרצונו. **אמר ליה** [לו] רב לחייא בנו: **איעליא** [השתפרה] **לך,** כלפיך **אמך! אמר ליה** [לו]: **אנא** [אני] **הוא דקא אפיכנא** [שהופך] **לה** את דבריך. **אמר ליה** [לו]: **היינו דקא אמרי אינשי** [זהו שאומרים אנשים] בפתגם מקובל: **דנפיק מינך, טעמא מלפך** [זה שיוצא ממך, טעם, דעת מלמד אותך], שכן אני עצמי הייתי צריך לעשות זאת. אבל **את** [אתה] **לא תעביד הכי** [תעשה כך] עוד, **שנאמר: "למדו לשונם דבר שקר העוה** נלאו**"** (ירמיהו ט, ד), שאם אתה אומר זאת בשמי — שקר הוא.


###### Steinsaltz on Yevamot 63a:14
[Steinsaltz on Yevamot 63a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/63a:14)

כיוצא בו מסופר: **ר' חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו** [היתה מצערת אותו אשתו]. אף על פי כן, **כי הוה משכח מידי, צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה** [כאשר היה מוצא דבר טוב, היה צורר אותו בסודרו ומביא לה]. **אמר ליה** [לו] **רב: והא קא מצערא ליה למר** [והרי היא מצערת את אדוני] ומדוע אתה משתדל להנות אותה? **אמר ליה** [לו]: **דיינו שמגדלות** הנשים את **בנינו, ומצילות אותנו**