## Steinsaltz on Yevamot Daf 64b

###### Steinsaltz on Yevamot 64b:1
[Steinsaltz on Yevamot 64b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:1)

**חצבתם ואל מקבת בר נקרתם"** (ישעיהו נא, א) **וכתיב** [ונאמר] פסוק סמוך המבאר את הראשון, **"הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם"** (שם ב), ללמד שכאילו נעשו להם איברים ("חוצבתם" ו"נוקרתם") לאחר זמן.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:2
[Steinsaltz on Yevamot 64b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:2)

**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: שרה אמנו אילונית היתה** מתחילה, **שנאמר: "ותהי שרי עקרה אין לה ולד"** (בראשית יא, ל), ומייתור המילים "אין לה ולד" למדים אנו שכוונתו ש**אפילו בית ולד** (רחם) **אין לה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:3
[Steinsaltz on Yevamot 64b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:3)

א **אמר רב יהודה בריה** [בנו] של **רב שמואל בר שילת משמיה** [משמו] של **רב: לא שנו** ששוהה עשר שנים קודם קידושין **אלא בדורות הראשונים, ששנותיהן** היו **מרובות, אבל בדורות האחרונים, ששנותיהן מועטות** — שוהה **שתי שנים ומחצה** ומגרשה, שהן **כנגד** זמן של **שלשה עיבורים. רבה אמר** בשם **רב נחמן: שלש שנים** שוהה, **כנגד שלש פקידות** שפקד הקדוש ברוך הוא את העקרות. ש**אמר מר** [החכם]: **בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה,** ומכאן שיש להמתין עד שיעברו שלוש פעמים ראש השנה, כמספר הפקידות שנפקדו בו.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:4
[Steinsaltz on Yevamot 64b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:4)

**אמר רבה** הוא עצמו: **ליתנהו להני כללי** [כללים אלה שאמרנו אין לקבלם] כלומר, אין לקבל את הדברים הללו שאמרנו, ומדוע: **מכדי מתניתין מאן תקין** [הרי את משנתנו מי תיקן] — **רבי, והא** [והרי] **בימי דוד** כבר **אימעוט שני** [נתמעטו השנים], **דכתיב** [שנאמר]: **"ימי שנותינו בהם שבעים שנה** ואם בגבורות שמונים שנה**"** (תהלים צ, י), משמע שעד אז היו שנות בני אדם כמו שהם בימינו, והקביעה של עשר שנים היא איפוא אף לזמן הזה.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:5
[Steinsaltz on Yevamot 64b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:5)

ושואלים על לשון הברייתא: **והאי** [וזה] הלשון **"שמא לא זכה להבנות הימנה", ודלמא איהי** [ושמא היא זו] ש**לא זכיא** [זכתה] להיבנות? ומשיבים: **איהי** [היא] **כיון** שהיא **לא מפקדא** [מצווה] על **פריה ורביה,** הריהי **לא מיענשה** [נענשת], משמע שהזכות שבכך תלויה בו ולא בה.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:6
[Steinsaltz on Yevamot 64b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:6)

לעצם דברי המשנה שצריך לשאת אשה בזקנתו שואלים: **איני** [האם כן הוא] **והא** [והרי] **אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] **לר' אבא בר זבדא: נסיב איתתא ואוליד בני** [שא אשה והולד בנים] **ואמר להו: אי זכאי** [אילו הייתי זוכה וראוי] — **הוו** [היו] **לי** כבר **מקמייתא** [מתחילה], ועכשיו בזקנותי, אינני רוצה לשאת אשה סתם, בלא להוליד. הרי משתמע מזה שאין מצוה לשאת אשה בימי זקנה. ומשיבים: **התם דחוי קא מדחי להו לרבנן** [שם רק דחה את החכמים], שלא רצה לומר להם את טעמו האמיתי, משום שהיה עקר. שכן ידוע ש**ר' אבא בר זבדא איעקר מפרקיה** [נעשה עקר מחמת דרשתו] של **רב הונא,** שהיה מאריך בדרשותיו, ותלמידיו היו מתאפקים בחוזקה מהטלת מי רגליים כל משך הדרשה ודבר זה גרם להם לעקרות.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:7
[Steinsaltz on Yevamot 64b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:7)

כיוצא בו מסופר ש**רב גידל איעקר מפרקיה** [נעשה עקר מחמת דרשתו] של **רב הונא.** וכן **ר' חלבו איעקר מפרקיה** [נעשה עקר מחמת דרשתו] של **רב הונא. רב ששת איעקר מפרקיה** [נעשה עקר מחמת דרשתו] של **רב הונא.** ומסופר: **רב אחא בר יעקב אחדתיה** [אחזה בו] **סוסכינתא** (מחלה מחמת עצירות השתן העשויה לגרום לעקרות), **תליוה בארזא דבי** [תלו אותו בארז שבבית] **רב** לשם רפואה **ונפק מיניה כהוצא ירקא** [ויצא ממנו כעלה תמר ירוק] ונתרפא. **אמר רב אחא בר יעקב: שיתין סבי הוינא** [ששים זקנים, חכמים, היינו] שם **וכולהו איעקור מפרקיה** [וכולם נעשו עקרים מחמת דרשתו] של **רב הונא לבר מאנא, דקיימי בנפשאי** [חוץ ממני, שקיימתי בעצמי] את הכתוב **"החכמה תחיה בעליה"** (קהלת ז, יב), והשתמשתי בדרך זו של ריפוי כדי שלא איעשה עקר.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:8
[Steinsaltz on Yevamot 64b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:8)

ב שנינו במשנה שאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה, אם **גירשה — מותרת** להינשא לשני, ושוהה אף עימו עשר שנים. ומעירים: **שני — אין** [כן], אולם אם אף לשני לא היו ילדים ממנה — ל**שלישי לא** תינשא, משום שנראה שחזקתה שאינה מסוגלת ללדת.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:9
[Steinsaltz on Yevamot 64b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:9)

ומעירים: **מתניתין מני** [משנתנו כשיטת מי]? כשיטת **רבי היא,** שסבור ששתי פעמים הרי הן חזקה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: אם **מלה** אשה את בנה **הראשון ומת** מחמת המילה, ומלה את בנה ה**שני ומת** גם הוא — **שלישי לא תמול,** אלו **דברי רבי,** שיש חזקה שילדיה מתים מחמת מילה. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: שלישי — תמול,** שעדיין אין חזקה שילדיה מתים, **רביעי — לא תמול.**


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:10
[Steinsaltz on Yevamot 64b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:10)

ושואלים: **והתניא איפכא** [והרי שנויה ברייתא להיפך] שהופכת את השיטות, ואם כן **הי מינייהו אחריניתא** [איזו מהן אחרונה], כלומר, איזו מוסמכת יותר?


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:11
[Steinsaltz on Yevamot 64b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:11)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע], ראיה לדבר ממה ש**אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: מעשה בארבע אחיות בצפורי שמלה** אחות **ראשונה** את בנה **ומת,** מלה אחות **שניה** את בנה **ומת,** מלה **שלישית ומת, רביעית באת** (באה) **לפני רבן שמעון בן גמליאל** בשאלה האם למול את בנה. **אמר לה: אל תמולי.** משמע שרבן שמעון בן גמליאל הוא הסבור שרק שלוש פעמים מהוות חזקה.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:12
[Steinsaltz on Yevamot 64b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:12)

ודוחים: משם אין ראיה, **ודלמא אי אתיא** [ושמא אם היתה באה] ה**שלישית נמי הוה אמר** [גם כן היה אומר] **לה,** אלא שלא באה, ולא יכול היה לומר לה את ההלכה. ושואלים: **אם כן, מאי אסהדותיה** [מה עדותו] של **ר' חייא בר אבא?** שאם כן לא חידש לנו דבר בזה, שהרי עדיין איננו יודעים ממתי היא חזקה, ומה הטעם לספר את כל המעשה? ומשיבים: **ודלמא הא קא משמע לן** [ושמא דבר זה השמיע לנו] ש**אחיות מחזקות,** כלומר, שיש חזקה למחלה כגון זו גם על ידי אחיות, שלא רק אם מתו שלושת ילדיה של אותה אם יש חזקה, אלא גם אם היו הילדים מאחיות שונות, יש לחשוש לכך.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:13
[Steinsaltz on Yevamot 64b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:13)

**אמר רבא: השתא דאמרת** [עכשיו שאתה אומר] כי **אחיות מחזקות,** על כן מאותו טעם **לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין** (חולים במחלת הנפילה) **ולא ממשפחת מצורעים,** שיש לחשוש שהמחלה היא תורשתית ומצויה בכל בני המשפחה. ומעירים: **והוא דאתחזק תלתא זימני** [שהוחזק הדבר שלוש פעמים] אצל שלושה אנשים מאותה המשפחה.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:14
[Steinsaltz on Yevamot 64b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:14)

שואלים: **מאי הוה עלה** [מה היה עליה] על ההלכה לענין חזקה? **כי אתא** [כאשר בא] **רב יצחק בר יוסף** מארץ ישראל לבבל, **אמר: עובדא הוה קמיה** [מעשה היה לפני] **ר' יוחנן בכנישתא** [בבית הכנסת] של העיירה **מעון ביום הכפורים שחל להיות בשבת, ומלה ראשונה** את בנה **ומת** מחמת המילה, ומלה **שניה** את בנה **ומת,** וה**שלישית באה לפניו. אמר לה: לכי ומולי,** שאין לחשוש לחזקה בשתי פעמים.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:15
[Steinsaltz on Yevamot 64b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:15)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרב יצחק: **חזי** [ראה, שים לב], למה שאתה אומר ודייק בדבריך, **דקשרית איסורא וסכנתא** [שהרי אתה מתיר בכך גם איסור וגם סכנה], שהרי התיר את האיסור של מילה ביום הכיפורים, שאם אינו מחוייב בה נמצא שעובר על איסור לחינם וגם עשה מעשה שיש בו סכנת נפשות.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:16
[Steinsaltz on Yevamot 64b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:16)

ומעירים: **סמך עלה** [עליה] **אביי** על הלכה זו, **ו**עשה מעשה. **אזל נסבה** [הלך אביי ונשא] לאשה את **חומה ברתא** [הבת] של **איסי בריה** [בנו] של **רב יצחק בריה** [בנו] של **רב יהודה, דנסבה** [שנשא אותה תחילה] **רחבה דפומבדיתא ושכיב** [ומת], ונשא אותה אחר כך **רב יצחק בריה** [בנו] של **רבה בר בר חנה ושכיב** [ומת], **ונסבה** [ואחר כך נשא אותה] **הוא,** אביי, ולא חשש שמא הוחזקה אשה זו שהיא "קטלנית", שיש בה דבר הגורם לבעליה למות. וסמך על דברי רב יצחק שאין חזקה אלא בשלוש פעמים. **ו**בסופו של דבר גם הוא **שכיב** [מת] בעודו נשוי לה.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:17
[Steinsaltz on Yevamot 64b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:17)

**אמר רבא: ומי איכא דעביד עובדא בנפשיה כי האי** [והאם יש העושה מעשה בעצמו כמו זה], כלומר, הסומך על מסורת זו, ונושא אשה שיש סכנה בנישואיה, **והא איהו** [והלא הוא עצמו] זה ש**אמר:** כל מה שאמר **אבין** בשם ר' יוחנן, **דסמכא** [הרי אפשר לסמוך עליו], וכל ענין שאומר **יצחק סומקא** [האדום], ר' יצחק בר יוסף, בשם ר' יוחנן — **לאו בר סמכא** [לא בר סמיכה עליו הוא]. ומסביר את ההבדל ביניהם: **אבין ישנו בחזרה** שהוא חוזר לארץ ישראל ושומע אם חזרו בהם בני הישיבה, ואילו **יצחק סומקא אינו בחזרה,** מאחר שירד לבבל ולא חזר לארץ. **ועוד** יש לחשוש: **אימר דפליגי** [אמור שהם חלוקים] **לענין מילה** אם שתים או שלוש פעמים מהוות חזקה, אולם **בנישואין מי פליגי** [האם הם חלוקים]?


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:18
[Steinsaltz on Yevamot 64b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:18)

ומשיבים: **אין** [כן], **והתניא** [ואכן כן שנינו בברייתא]: **ניסת** אשה **לראשון ומת, לשני ומת, לשלישי — לא תנשא,** אלו **דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לשלישי** — **תנשא, לרביעי** — **לא תנשא.**


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:19
[Steinsaltz on Yevamot 64b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:19)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **גבי** (אצל) **מילה** אפשר להסביר מה טעמה של החזקה בזה: **איכא** [יש] **משפחה דרפי דמא** [שדמה רפה] ואינו נקרש היטב ושותת בלי להיעצר **ואיכא** [ויש] **משפחה דקמיט דמא** [שדמה נקרש], **אלא נישואין מאי טעמא** [מה הטעם] שנחשוש אפילו כשיש חזקה? **אמר ליה** [לו] **רב מרדכי לרב אשי: הכי** [כך] **אמר אבימי מהגרוניא משמיה** [משמו] של **רב הונא: מעין גורם,** כלומר, יש איזה חולי באשה זו, שביאתה גורמת לבעליה למות. **ורב אשי** עצמו **אמר:** ה**מזל** שלה הוא זה ש**גורם** שבעליה מתים.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:20
[Steinsaltz on Yevamot 64b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:20)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל למעשה ביניהם] אם הטעם הוא זה או זה? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל למעשה, כגון ש**אירסה ומית** [ומת] אחד מהם, לפני נישואין, **אי נמי** [או גם כן] ש**נפל מדיקלא ומית** [מדקל ומת], שאם החשש הוא בגלל הביאה — הרי במקרים אלה היה המוות מסיבות אחרות, ולדעת החוששים משום מזל — יש לחשוש גם כאן.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:21
[Steinsaltz on Yevamot 64b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:21)

**אמר ליה** [לו] **רב יוסף בריה** [בנו] של **רבא לרבא: בעי מיניה** [שאלתי ממנו] **מרב יוסף: הלכה כרבי? ואמר לי: אין** [כן]. ושאלתי אותו: **הלכה כרבן שמעון בן גמליאל? ואמר לי: אין** [כן], וכי **אחוכי אחיך בי** [צחק עלי], שהרי אמר לי דברים סותרים!


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:22
[Steinsaltz on Yevamot 64b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:22)

**אמר ליה** [לו]: **לא, סתמי היא** [סתמי הלכה שונים הם] **ופשיט לך** [ופתר לך] שצריך לפסוק הלכה פעם כשיטה זו ופעם כשיטה זו, והכלל לפי מה שסתמה המשנה בכל ענין. כיצד? **נישואין ומלקיות** נסתמה בהם הלכה **כרבי,** שבשתי פעמים היא חזקה. בענין **וסתות ו**בענין **שור המועד — כרבן שמעון בן גמליאל,** שרק בשלוש פעמים היא חזקה.


###### Steinsaltz on Yevamot 64b:23
[Steinsaltz on Yevamot 64b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/64b:23)

ומסבירים את הפרטים: **נישואין — הא דאמרן** [זו שאמרנו], **מלקיות — דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מי שלקה** מלקות מדין תורה **ושנה** (וחזר ונתחייב ולקה) — **בית דין כונסין אותו לכיפה** (לחדר=כלא סגור) **ומאכילין אותו שעורין** שהוא מאכל שגורם לכך, **עד שתהא כריסו נבקעת.** שאנחנו אומרים שאדם שחטא חטאים חמורים במזיד פעמיים, חזקה שיחטא פעם שלישית ולא די לו במלקות, אלא עוצרים אותו כדי שלא יחטא עוד, שחזקה שהוא רשע. **וסתות — דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **אין האשה**