## Steinsaltz on Yevamot Daf 67a

###### Steinsaltz on Yevamot 67a:1
[Steinsaltz on Yevamot 67a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:1)

**ושחרור** של עבד — **מפקיעין מידי שעבוד,** שאם שיעבד חפץ מסויים לאדם אחר בחובו, ואחר כך הקדיש בעל החפץ את החפץ הזה, או שהיה הדבר המשועבד חמץ והגיע חג הפסח, או ששיחרר את העבד ששועבד לגביית החוב — הופקע השיעבוד, והמלווה יגבה את חובו ממקום אחר. ואף כאן, פריסת הגלימה על המת היא מעין הקדש, שהרי נאסרה על ידי כך בהנאה, ולכן היא מפקיעה מידי שיעבודה לאשה.


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:2
[Steinsaltz on Yevamot 67a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:2)

**אמר רב יהודה: הכניסה לו** בכתובתה **שני כלים,** שהיו **ב**שווי של **אלף זוז, ושבחו** (ועלה מחירם) **ועמדו על שני אלפים. אחד** מהם **נוטלתו בכתובתה** (עם כתובתה), שהרי עכשיו שווה חפץ זה כדי תשלום הנדוניה שלה, שהוא אלף זוז, **ואחד נותנת דמים** (משלמת מחירו) **ונוטלתו** מבעלה, **מפני שבח בית אביה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:3
[Steinsaltz on Yevamot 67a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:3)

ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו בכך] — ש**שבח בית אביה דידה הוי** [שלה הוא] — **הא** [הרי] כבר **אמרה רב יהודה** להלכה זו **חדא זימנא** [פעם אחת] בלשון אחרת! ומסבירים: **מהו דתימא** [שתאמר] **הני מילי היכא דמטיא למשקל** [דברים אלה אמורים דווקא במקום שהדבר מגיע לקחת] **בכתובתה** שהוא שלה עכשיו, **אבל מיתן דמי ומישקל** [לתת דמים ולקחת] דבר שהוא בעצם לא שלה — **לא,** שעד כדי כך אין מקפידים בגלל שבח בית אביה, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שגם בזה אומרים שמשום שבח בית אביה יכולה לקחת את החפץ, אלא שצריכה לשלם עבורו.


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:4
[Steinsaltz on Yevamot 67a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:4)

א משנה **בת ישראל שניסת לכהן ומת, והניחה מעוברת — לא יאכלו עבדיה בתרומה** כל זמן ההריון, **מפני חלקו של עובר.** שכיון שהעובר יש לו חלק וזכות באותם עבדים שהוא יורש אותם, הרי הוא גורם שייאסר להם לאכול בתרומה, **שהעובר פוסל,** בת כהן שנישאה לישראל ומת, והיה לה עובר ממנו, הרי הוא פוסל אותה מלאכול בתרומה. **ואינו מאכיל** בתרומה לבת ישראל שנישאת לכהן, וכן אינו מאכיל את העבדים, אלו **דברי ר' יוסי.**


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:5
[Steinsaltz on Yevamot 67a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:5)

**אמרו לו** חכמים: **מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן** — אם כן **אף בת כהן** שנישאה **לכהן, ומת, והניחה מעוברת** — גם אז **לא יאכלו עבדיה בתרומה, מפני חלקו של עובר** בעבדים, שכיון שהעובר פוסל ואינו מאכיל גם כאן אינו מאכיל.


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:6
[Steinsaltz on Yevamot 67a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:6)

ב גמרא **איבעיא להו** [נשאלה להם, ללומדים], שאלה זו: האם **טעמא** [הטעם] של **ר' יוסי** הוא **משום דקסבר** [שהוא סבור] ש**עובר** ש**במעי זרה — זר הוא,** לפי שהוא חלק מגופה וכל עוד הוא עובר הרי הוא זר, ורק כשיוולד ייעשה כהן, ורק אז יוכלו אותם עבדים שיש לו חלק בהם לאכול בתרומה, — **או דלמא** [שמא] סבור ר' יוסי כי דווקא **ילוד** (ילד שנולד) — **מאכיל, שאינו ילוד — אינו מאכיל,** אף שאינו נחשב לזר?


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:7
[Steinsaltz on Yevamot 67a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:7)

**למאי נפקא מינה** [ומה יוצא מזה] מבירור טעמו של ר' יוסי — **ל**גבי השאלה של **עובר במעי כהנת** (בת כהן) המעוברת מכהן, **מאי** [מה] דינו? שהרי אם העובר נחשב כחלק מגופה של האם — הרי עוברה של כהנת הוא ככהן, והטעם של זרות אינו קיים בו, אולם הטעם שצריך שיהיה ילוד עדיין קיים בו. **אמר רבה: היינו טעמא** [זה הוא הטעם] של **ר' יוסי: דקסבר** [שהוא סבור] **עובר במעי זרה — זר הוא. רב יוסף אמר,** הטעם הוא: כי **ילוד — מאכיל, שאין ילוד — אינו מאכיל.**


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:8
[Steinsaltz on Yevamot 67a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:8)

**מיתיבי** [מקשים] ממשנתנו: **אמרו לו לר' יוסי: מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן, בת כהן לכהן מהו? אמר להם: זו שמעתי, וזו לא שמעתי.**


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:9
[Steinsaltz on Yevamot 67a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:9)

ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] ש**עובר במעי זרה זר הוא — היינו דקאמר להו** [זהו שאמר להם] **"זו שמעתי וזו לא שמעתי",** ולכן יש הבדל בין ההלכות, שעוברה של בת כהן הנשואה לכהן — מאכיל בתרומה, שהרי אינו זר, אבל זה של בת ישראל אינו מאכיל. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שהטעם הוא ש**ילוד מאכיל, שאין ילוד אין מאכיל — מאי** [מה פירוש] **"זו שמעתי וזו לא שמעתי"?** הרי **איהי היא** [היא היא אותה ההלכה]! ומסכמים: אכן, **קשיא** [קשה] על רב יוסף.


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:10
[Steinsaltz on Yevamot 67a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:10)

**אמר רב יהודה אמר שמואל:** הלכה **זו — דברי ר' יוסי** היא. **אבל חכמים אומרים: יש לו בנים — אוכלים** העבדים **משום** ה**בנים. אין לו בנים — אוכלים משום** ה**אחים** של הכהן שיורשים אותו. **אין לו אחים — אוכלים משום משפחה כולה** שהיא יורשת את נכסיו, אבל משום העובר אינם אוכלים והעובר גם אינו פוסלם, שעובר אינו יורש עדיין, ואין לו חלק בעבדים.


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:11
[Steinsaltz on Yevamot 67a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:11)

על דברי שמואל תוהים: כיון שאמר **"זו"** דברי ר' יוסי, משמע מכאן לכאורה כי **ולא סבירא ליה** [והוא אינו סבור כך] וקשה: **הא** [הרי] **אמר ליה** [לו] **שמואל לרב חנא בגדתאה** [מבגדד]: **פוק אייתי לי בי עשרה, דאימא לך באנפייהו** [צא הבא לי עשרה אנשים, כדי שאומר לך בפניהם] הלכה זו בפירסום גדול: **המזכה לעובר — קנה.** שלדעת שמואל עובר יש לו קנין ויש לו זכיה, והיא היא שיטת ר' יוסי! ומשיבים: **אלא** כוונת שמואל **"זו** דברי ר' יוסי **"****וסבירא ליה** [וכן סבור הוא שמואל]. ו**מאי קא משמע לן** [ומה השמיע לנו] שמואל בדבריו אלה — רק **דפליגי רבנן עליה** [שחלוקים חכמים עליו] על **ר' יוסי.**


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:12
[Steinsaltz on Yevamot 67a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:12)

ושואלים: **ומי פליגי** [והאם באמת חלוקים הם]? **מתיב** [מקשה] **ר' זכאי** מברייתא: **זו עדות העיד ר' יוסי מפי שמעיה ואבטליון, והודו לו,** משמע שלא נחלקו עליו! **אמר רב אשי: מי קתני** [האם שנה שם] **"וקבלו"** ממנו? **"והודו לו" קתני** [שנה] וכוונתו: **דמסתבר טעמיה** [שמסתבר טעמו], אבל הם עצמם חלקו בדבר קודם לכן.


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:13
[Steinsaltz on Yevamot 67a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:13)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הניח** הכהן שנשא בת ישראל **בנים,** ומת — **אלו ואלו** גם עבדי מלוג וגם עבדי צאן ברזל **אוכלים** בתרומה. **הניחה מעוברת** ולא הניח בנים — **אלו ואלו אין אוכלים. הניח בנים, והניחה** כשהיא **מעוברת** — **עבדי מלוג** השייכים לה **אוכלים כדרך שהיא אוכלת** (שממשיכה לאכול) משום בניה, **עבדי צאן ברזל** ששייכים לבעל — **לא יאכלו, מפני חלקו של עובר,** שהוא גם יורשם ועתיד להיות בעליהם. **שהעובר פוסל ואינו מאכיל,** אלו **דברי ר' יוסי.**


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:14
[Steinsaltz on Yevamot 67a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:14)

**ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו:** אם השאיר אחריו הכהן ילדים ועובר יש הבדל: **הבת — מאכלת** את עבדיו, אבל **הבן — אינו מאכיל. ר' שמעון בן יוחי אומר:** אם היו בבניו של הכהן **זכרים — יאכלו כולן** גם העבדים בשביל אותו זכר, ואם היו **נקבות — לא יאכלו, שמא ימצא** ה**עובר זכר, ואין לבנות במקום הבן** חלק בעבדים, כמו בירושה כולה **כלום,** שהרי הוא היורש, והוא אינו יכול להאכיל.


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:15
[Steinsaltz on Yevamot 67a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:15)

ושואלים: **מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] **שמא ימצא** ה**עובר זכר? תיפוק ליה** [תצא לו] אותה המסקנה ש**נקבה נמי פסלה** [גם כן פוסלת], שהרי אם שאר ילדיו הן נקיבות, הרי נקיבה זאת תקבל גם היא חלק בירושה, שבמקום שאין בן — בנות יורשות. ואם כן אף היא פוסלת מאותו טעם! ומשיבים: **חדא** [טעם אחד] **ועוד** טעם נוסף **קאמר** [אמר] ולא פירש את כל טעמיו ודבריו; **חדא** [טעם אחד] ש**נקבה נמי פסלה** [גם כן פוסלת], **ועוד, שמא ימצא עובר זכר — ואין לבנות במקום הבן כלום.**


###### Steinsaltz on Yevamot 67a:16
[Steinsaltz on Yevamot 67a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/67a:16)

ר' שמעון אמר ש**זכרים יאכלו,** ושואלים: **והאיכא** [והרי יש] **עובר** ושמא גם הוא זכר, ויש לו חלק בירושה! ומשיבים: **קסבר** [סבור] ר' שמעון: