## Steinsaltz on Yevamot Daf 72a

###### Steinsaltz on Yevamot 72a:1
[Steinsaltz on Yevamot 72a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:1)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **משום** ש**לא נשיב להו** [נשבה להם] **רוח צפונית,** וכיון שהיה מזג האויר חם מדי עלול היה לגרום לסיבוך במילה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית.**


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:2
[Steinsaltz on Yevamot 72a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:2)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: **משום** ש**נזופים הוו** [היו] אחר חטא המרגלים, ולא היו ראויים לרוח נוחה זו. **ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור]: כדי ש**לא נבדור** [יתפזרו] **ענני** ה**כבוד** שהיו על המשכן.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:3
[Steinsaltz on Yevamot 72a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:3)

**אמר רב פפא: הלכך** [על כן] מכאן נלמד כי **יומא דעיבא** [יום מעונן] **ויומא דשותא** [ויום של רוח דרומית] שהיא הקשה שבין הרוחות — **לא מהלינן ביה** [אין אנו מלים בו], **ולא מסוכרינן ביה** [ואין אנו מקיזים בו דם], משום שהדבר מסוכן. ומעירים: **והאידנא דדשו בה** [ובזמננו שכבר התרגלו בכך] **רבים** ואינם מקפידים, אפשר לומר על כך **"שומר פתאים ה'"** (תהלים קטז, ה), שלא ייגרם נזק על ידי כך.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:4
[Steinsaltz on Yevamot 72a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:4)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא היה יום שלא נשבה בו רוח צפונית בחצי הלילה, שנאמר: "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור"** (שמות יב, כט). ושואלים: **מאי תלמודא** [מה הלימוד], איך אפשר ללמוד כן מפסוק זה, מה הקשר בין הדברים, והרי פסוק זה נאמר ביציאת מצרים? ומשיבים: **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו] ש**עת רצון — מילתא היא** [דבר הוא], שכיון שהיתה פעם עת רצון בחצות — נמשכה עת רצון כעין זו באותה שעה כל הארבעים שנה ששהו במדבר.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:5
[Steinsaltz on Yevamot 72a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:5)

א **אמר רב הונא: דבר תורה, משוך** כלומר, מי שהיה נימול ואחר כך נמשכה ערלתו מאליה, או משך הוא את ערלתו שתכסה את אברו — **אוכל בתרומה,** כי הוא נחשב לנימול, **ו**אולם **מדבריהם** (של חכמים) **גזרו עליו** שימול שנית, **מפני שנראה כערל.**


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:6
[Steinsaltz on Yevamot 72a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:6)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו: **משוך צריך שימול!** ומשיבים: הכוונה היא **מדרבנן** [מדברי סופרים]. ותוהים: **ודקארי לה מאי קארי לה** [ומי שהקשה אותה מה הקשה אותה] **הא** [הרי] לשון **"צריך" קתני** [שנה] ואילו היה הדבר חובה מן התורה היה אומר "חייב"!


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:7
[Steinsaltz on Yevamot 72a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:7)

ומסבירים: **קטעי בסיפא** [טעה בגלל סופה] של אותה ברייתא, שנאמר בה, **ר' יהודה אומר: לא ימול, מפני שסכנה היא לו. אמרו לו: והלא הרבה** שהיו משוכים ו**מלו בימי בן כוזיבא** (בר כוכבא) **והולידו בנים ובנות, שנאמר: "המול ימול"** (בראשית יז, יג), וכפל הלשון בא ללמד: **אפילו מאה פעמים, ואומר: "את בריתי הפר"** (שם יד) — **לרבות את המשוך.**


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:8
[Steinsaltz on Yevamot 72a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:8)

ומסבירים: **מאי** [מה פירוש] **"ואומר",** כלומר, מדוע צריך להביא ראיה נוספת לאותו דבר — מטעם זה? **וכי תימא** [ואם תאמר]: **האי** [זה הכתוב] **"המול ימול"** בא רק **לרבות ציצין** (פיסות בשר קטנות) **המעכבים את המילה** שצריך לחזור ולמולם — **תא שמע** [בוא ושמע]: **"את בריתי הפר" — לרבות את המשוך,** לרבות את זה שעשה מעשה והפר בכך את הברית בזה שמשך את ערלתו.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:9
[Steinsaltz on Yevamot 72a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:9)

ו**הוא,** המקשה שהקשה מראש הברייתא, **סבר: מדקא נסיב לה תלמודא קרא** [מכיון שמביא בסוף הברייתא לימוד מן הכתוב] — משמע כי ההלכה **דאורייתא** [מן התורה] **היא. ו**באמת, **לא היא,** לא כן, והדבר הוא רק **מדרבנן** [מדברי סופרים] **וקרא אסמכתא בעלמא** [והכתוב הוא רק סמך בלבד] ולא מקור ההלכה.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:10
[Steinsaltz on Yevamot 72a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:10)

**מיתיבי** ממקור אחר: כהן **טומטום** שאין ניכר בו אם הוא זכר או נקיבה — **אין אוכל בתרומה,** אבל **נשיו ועבדיו אוכלין** בתרומה. כהן **משוך, ו**כן מי ש**נולד כשהוא מהול — הרי אלו אוכלים. אנדרוגינוס** שיש לו אברי מין של זכר ונקבה ונימול — **אוכל בתרומה,** שהרי כהן הוא, ובין שהוא זכר בין שהוא נקיבה זכאי בתרומה, **ואין אוכל בקדשים** כזכרי כהונה, שמא אינו זכר. **טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים** שמא הוא זכר וכיון שאין זכרותו ניכרת אי אפשר למולו, והרי הוא ערל.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:11
[Steinsaltz on Yevamot 72a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:11)

**קתני מיהת** [על כל פנים שנה] ש**משוך ונולד כשהוא מהול הרי אלו אוכלין** בתרומה, ואם כן הרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על שיטת **רב הונא!** ומסכמים: אכן, **תיובתא** [קושיה חמורה היא] ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:12
[Steinsaltz on Yevamot 72a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:12)

**אמר מר** [החכם]: **טומטום אינו אוכל בתרומה, נשיו ועבדיו אוכלים.** ותוהים: **נשיו לטומטום מנא ליה** [מניין לו], שהרי אין לו אבר זכרות כלל ואיך יכול לשאת אשה? **אילימא דקדיש** [אם תאמר שרק קידש אשה], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **טומטום שקידש** — לפי שהוא ספק זכר **קדושיו קדושין,** וכך אם **נתקדש** על ידי גבר — **קדושיו קדושין** שהרי הוא גם ספק נקיבה — אולם


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:13
[Steinsaltz on Yevamot 72a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:13)

**אימר דאמר לחומרא** [אמור שאמר זאת להחמיר] שאנחנו חוששים שמא זכר הוא ואינו נפטר אלא בגט, אבל **לקולא מי אמרינן** [להקל, להאכיל אשתו בתרומה, האם אנחנו אומרים כן]? והלא **ספק אשה הוא, ואין אשה מקדשת אשה?**


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:14
[Steinsaltz on Yevamot 72a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:14)

**אמר אביי:** אמנם הכוונה לטומטום שזכרותו אינה נראית, אלא שמדובר כאן **כשביציו ניכרות מבחוץ,** ומשום כך יודעים בו שזכר הוא, ויכול לקדש אשה, אף שאינו יכול לבוא עליה.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:15
[Steinsaltz on Yevamot 72a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:15)

**רבא אמר: מאי** [מה פירוש] **"נשיו"** — הכוונה היא ל**אמו** שמת בעלה הכהן, שהיא אוכלת בשבילו בתרומה. ותוהים: **אמו, פשיטא** [פשוט], מובן מאליו שהיא אוכלת בגללו, שהרי הוא זרעה מן הכהן, בין אם הוא זכר בין אם הוא נקיבה! ומסבירים: **מהו דתימא** [שתאמר] כי מי ש**מוליד — מאכיל,** ומי **שאין מוליד — אינו מאכיל,** וטומטום שאינו יכול להוליד אינו מאכיל את אמו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין הדבר כן.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:16
[Steinsaltz on Yevamot 72a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:16)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו: **טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים, בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **אביי תנא רישא** [שנה בתחילת הברייתא] טומטום שהוא **ערל ודאי** כשביציו מבחוץ שאינו אוכל, **וקתני סיפא** [ושנה בסוף] **ספק ערל,** שהרי הטומטום הזה כשהוא מכוסה לגמרי ספק ערל הוא.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:17
[Steinsaltz on Yevamot 72a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:17)

**אלא לרבא טומטום דסיפא** [שבסופה] **למה לי** לחזור ולדבר בו? הרי כבר הוזכר בתחילה! ומשיבים: **מאי** [מה הוא] **טומטום** שאמרנו — **ערל,** כלומר, שברור לנו שהוא ערל.


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:18
[Steinsaltz on Yevamot 72a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:18)

ושואלים: **השתא** [עכשיו] הרי **ספק ערל לא אכיל** [אינו אוכל], שהוא טומטום האמור בתחילה — **ודאי ערל אכיל** [אוכל]?! ומשיבים: בסגנון **מה טעם קאמר** [אמר], וכך יש להבין: **מה טעם טומטום אינו אוכל בתרומה — מפני שספק ערל הוא, וערל אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים.**


###### Steinsaltz on Yevamot 72a:19
[Steinsaltz on Yevamot 72a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72a:19)

ומציעים: **לימא כתנאי** [האם נאמר שיש מחלוקת תנאים] בשאלה אם משוך נחשב כערל מדין תורה. ששנינו בתוספתא: **משוך, ו**כן מי ש**נולד כשהוא מהול, וגר שנתגייר כשהוא מהול** כבר, **וקטן שעבר זמנו** ולא נימול, **ושאר כל הנימולים,** ומסבירים: **לאיתויי** [להביא, להוסיף] על ידי ביטוי זה **מי שיש לו שתי ערלות,** שני עורות ערלה, שצריך להסיר את שניהם — כל אלה **אינן נימולין אלא ביום. ר' אלעזר בר שמעון אומר:** אם היו נימולים **בזמנו,** ביום השמיני —