## Steinsaltz on Yevamot Daf 72b

###### Steinsaltz on Yevamot 72b:1
[Steinsaltz on Yevamot 72b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:1)

**אין נימולין אלא ביום,** ואם נימולים **שלא בזמנו — נימולין ביום ובלילה. מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בזה נחלקו]: **דמר** [שחכם זה, חכמים] **סבר** שחובת מילה ל**משוך דאורייתא** [מן התורה] ולכן נימול ביום בלבד אף שזה לאחר זמנו, **ומר** [וחכם זה, ר' אלעזר בר' שמעון] **סבר** כי חובת מילה ב**משוך** היא רק **דרבנן** [מדברי סופרים].


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:2
[Steinsaltz on Yevamot 72b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:2)

ודוחים: **ותסברא** [וכי יכול אתה לסבור] שבכך נחלקו? והרי **קטן שעבר זמנו מי איכא למאן דאמר דרבנן** [האם יש למי שאומר שזה רק מדברי סופרים]? הרי ודאי שחובת מילה חלה עליו מן התורה גם מן היום השמיני והלאה ולדעת הכל צריך למולו רק ביום!


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:3
[Steinsaltz on Yevamot 72b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:3)

**אלא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] חובת ה**משוך** למול היא רק **דרבנן** [מדברי סופרים], **וקטן שעבר זמנו — דאורייתא** [מן התורה], **והכא בהא קמיפלגי** [וכאן בזה נחלקו]: **מר** [חכם זה] **סבר: דרשינן** [דורשים אנו] את הייתור **"וביום",** שנאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב, ג), וה־ו' היתירה באה לרבות שגם אם נימול שלא ביום השמיני — מכל מקום מילתו ביום דווקא. **ומר** [וחכם זה, ר' אלעזר בר' שמעון] **סבר: לא דרשינן** [אין אנו דורשים] **"וביום",** אלא רק אם נימול ביום השמיני, מילתו ביום ולא בלילה, אך לאחר מכן יכולה להיעשות בכל שעה.


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:4
[Steinsaltz on Yevamot 72b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:4)

וראיה לדבר: **כי הא דיתיב** [כמו זה שישב] **ר' יוחנן וקדריש** [ודרש]: **נותר,** שנשתייר מן הקרבנות לאחר זמן אכילתם וטעון שריפה — כשהוא **בזמנו,** כלומר, באותו יום שבו נעשה נותר — **אינו נשרף אלא ביום, שלא בזמנו — נשרף בין ביום בין בלילה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:5
[Steinsaltz on Yevamot 72b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:5)

**ואיתיביה** [והקשה לו] **ר' אלעזר לר' יוחנן** מברייתא זו: **אין לי אלא נימול לשמיני שאין נימול אלא ביום, מנין לרבות** הנימול **לתשעה, לעשרה, לאחד עשר** ו**לשנים עשר, מנין? תלמוד לומר: "וביום"** משמע שמלשון ריבוי זו אנו דורשים שחובת העשייה ביום קיימת לא רק ביום שמדובר בו.


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:6
[Steinsaltz on Yevamot 72b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:6)

**ואפילו למאן דלא דריש** [למי שאינו דורש] **וא"ו** כייתור האותיות, **וא"ו וה"י** הבאות יחד, לכל הדעות **דריש** [דורש] לריבוי, ובנותר נאמר: "והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף" (ויקרא ז, יז), משמע שלמדים מן הריבוי גם בימים שאינם בזמנו. **אישתיק** [שתק] ר' יוחנן.


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:7
[Steinsaltz on Yevamot 72b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:7)

**בתר דנפק** [אחרי שיצא] ר' אלעזר **אמר ליה** [לו] **ר' יוחנן לריש לקיש: ראיתי לבן פדת שיושב ודורש** בתורה **כמשה מפי הגבורה,** שהתפעל מדרשתו של ר' אלעזר. **אמר ליה** [לו] **ריש לקיש:** וכי **דידיה** [שלו] דרשה זו? הלא **מתניתא** [ברייתא] **היא.** שאל אותו: **היכא תנא ליה** [היכן שנויה לה ברייתא זו]? אמר לו: **בתורת כהנים** (ספרא, מדרש ההלכה לספר ויקרא). **נפק תנייה בתלתא יומי** [יצא ר' יוחנן ושנה את כל ספר תורת כהנים בשלושה ימים] **וסברה בתלתא ירחי** [והבין אותה, הגיע לידי סברה והבנה בה, בשלושה חודשים].


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:8
[Steinsaltz on Yevamot 72b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:8)

**אמר ר' אלעזר:** כהן **ערל שהזה** מי חטאת לטהר מטומאת המת — **הזאתו כשרה. מידי דהוה** [כמו שהוא בדבר] **טבול יום, שאף על פי שאסור ב**אכילת **תרומה, כשר בפרה** אדומה.


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:9
[Steinsaltz on Yevamot 72b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:9)

ומקשים: **מה לטבול יום — שכן מותר ב**אכילת **מעשר** והוא חמור פחות מן הערל האסור במעשר! ומשיבים: **אטו אנן** [וכי אנו] **לאכילה קאמרינן** [אמרנו], **אנן** [אנו] **לנגיעה קאמרינן** [אמרנו] וכך היתה ההוכחה: **ומה טבול יום שאסור בנגיעה** ב**תרומה** ואם נוגע בה פוסל אותה — **מותר בפרה, ערל שמותר בנגיעה** לכל הדעות — **אינו דין שמותר בפרה?!**


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:10
[Steinsaltz on Yevamot 72b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:10)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: כהן **ערל שהזה — הזאתו כשרה. ומעשה היה** שכהן ערל היזה **והכשירו חכמים** את **הזאתו.**


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:11
[Steinsaltz on Yevamot 72b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:11)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו: **טומטום שקידש,** כלומר, שעירב אפר פרה אדומה במים — **קידושו פסול, מפני שהוא ספק ערל, וערל פסול לקדש. ואנדרוגינוס** מהול **שקידש** אפר פרה במים — **קידושו כשר. ר' יהודה אומר: אף אנדרוגינוס שקידש קדושיו פסולים, מפני שספק אשה** הוא, **ואשה פסולה מלקדש. קתני מיהא** [שנינו על כל פנים] ש**ערל וספק ערל פסול מלקדש!**


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:12
[Steinsaltz on Yevamot 72b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:12)

**אמר רב יוסף: האי תנא** [תנא זה] של הברייתא הפוסלת ערל — **תנא דבי** [מבית מדרשו] של **ר' עקיבא הוא דמרבי ליה** [שמרבה אותו] את ה**ערל** שיהיה דינו לענין זה **כטמא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ר' עקיבא אומר: "איש איש** מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל...**"** (שם כב, ד) — **לרבות** את **הערל** שאף הוא אסור באכילת קדשים.


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:13
[Steinsaltz on Yevamot 72b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:13)

**אמר רבא: הוה יתיבנא** [הייתי יושב] באותו זמן **קמיה** [לפני] **רב יוסף וקשיא** [והיה קשה] **לי:** וכי **לא לישתמיט** [ישמט, ימצא] **תנא וליתני** [ושישנה] **הערל והטמא** יחד, **ולימא** [ונאמר] כי שיטת **ר' עקיבא היא** לפי דעת רב יוסף שהערל והטמא נחשבים כענין אחד, ואם כן צריך שיימצא מקור כלשהו שמביע דעה זו.


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:14
[Steinsaltz on Yevamot 72b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:14)

ושואלים: **ולא?** וכי אין דבר כזה? **והא קתני** [והרי שנה]: **הערל והטמא פטורים מן הראייה!** ודוחים: זו אינה ראיה, כי **התם** [שם] אפשר לומר **משום דמאיס** [שהוא מאוס], שהערלה מגונה, ואין זה כבוד שייראה הערל בעזרה, אבל לא משום טומאה.


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:15
[Steinsaltz on Yevamot 72b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:15)

ומעירים: **ואזדו לטעמייהו** [והלכו חכמים ור' יהודה לטעמם, לשיטתם] בענין אנדרוגינוס. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הכל כשרים לקדש** מי חטאת — **חוץ מחרש שוטה וקטן, ר' יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ובאנדרוגינוס.**


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:16
[Steinsaltz on Yevamot 72b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:16)

ומסבירים: **מאי טעמא דרבנן** [מה הטעם של חכמים] — **דכתיב** [שנאמר]: **"ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת** ונתן עליו מים חיים אל כלי**"** (במדבר יט, יז), לומר: כיון שנתינת המים נסמכה לאסיפת אפר שריפת הפרה, הרי זה בא ללמד שדינם שווה: **הנך דפסלי** [אלו שפסולים] **באסיפה** של האפר — **פסולין** גם **בקידוש** האפר, **הנך** [אלה] ש**כשרין באסיפה — כשרים בקידוש,** ואשה שכשירה באסיפת האפר — כשירה גם בקידוש המים.


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:17
[Steinsaltz on Yevamot 72b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:17)

**ור' יהודה אמר לך** [יכול היה לומר לך]: **אם כן, נימא קרא** [שיאמר הכתוב] **"ולקח"** לטמא, **מאי** [מה] הוא **"ולקחו"** שעובר מלשון יחיד לרבים ש**אפילו הנך** [אלה] ש**פסולין התם** [שם], **כשרים הכא** [כאן], ואין דינם שוה, ולכן הוא מרבה את הקטן שכשר לקידוש.


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:18
[Steinsaltz on Yevamot 72b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:18)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] **אשה נמי** [גם כן] תהיה כשירה אף לדעת ר' יהודה! ומשיבים: לדעת ר' יהודה יש לדייק בלשון: **"ונתן" ולא "ונתנה".** ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] מה הם אומרים? — **אי כתיב** [אילו נאמר] **"ולקח" "ונתן" הוה אמינא** [הייתי אומר] שלפי הדין **שקיל חד ויהיב חד** [לוקח אחד את האפר ונותן אותו אחד את המים] — משום כך **כתב רחמנא** [אמרה התורה] **"ולקחו"** ללמד שגם אם עושים זאת אנשים שונים כשר.


###### Steinsaltz on Yevamot 72b:19
[Steinsaltz on Yevamot 72b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/72b:19)

**ואי כתב רחמנא** [ואם היתה אומרת התורה] רק **"ולקחו" "ונתנו" — הוה אמינא** [הייתי אומר] **דשקלי תרי ויהבי תרי** [שלוקחים שניים ונותנים שניים] ובפחות מזה אינו ראוי, על כן **כתב רחמנא** [אמרה התורה] **"ולקחו" "ונתן" —** ש**אפילו שקלי תרי ויהיב חד** [לוקחים שניים ונותן אחד] גם כשר. וכיון שיש צורך לדייק ולכתוב בלשון זו, אין איפוא לדייק מהמלה "ונתן" שבאה למעט אשה.