## Steinsaltz on Yevamot Daf 74a

###### Steinsaltz on Yevamot 74a:1
[Steinsaltz on Yevamot 74a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:1)

**ו**הביכורים **נוהגין בשאר שני שבוע,** כלומר, בכל השנים של מחזור השמיטה, ואילו מעשר שני אינו נוהג בשנה השלישית והשישית של השמיטה. **ואין להם פדיון, מה שאין כן במעשר.** ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] ששנה ושייר.


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:2
[Steinsaltz on Yevamot 74a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:2)

וחוזרים לעצם הדיון בענין איסור ערל במעשר: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לשאלה זו ממה ששנינו: **נשתיירו בו** בזה שנימול **ציצין המעכבין את המילה — הרי זה אינו אוכל לא בתרומה, ולא בפסח, ולא בקדשים, ולא במעשר. מאי לאו** [האם לא] הכוונה היא ל**מעשר דגן,** והרי זה פתרון לשאלתנו, ודוחים: **לא,** מעשר זה שאמרנו — **מעשר בהמה** הוא.


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:3
[Steinsaltz on Yevamot 74a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:3)

ותוהים: **מעשר בהמה היינו** [הרי זה] **קדשים,** ומדוע ידון בו לעצמו? ודוחים: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] **מי לא תנן** [האם לא שנינו] **פסח וקתני** [ושנינו] גם **קדשים!**


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:4
[Steinsaltz on Yevamot 74a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:4)

ודוחים: **בשלמא** [נניח] **פסח וקדשים צריכי** [צריכים] להיאמר לעצמם, ומדוע, **דאי תנא** [שאילו היה שונה] רק **פסח** הייתי אומר: **משום** שפסול **ערלות בפסח כתיבא** [נאמרה] במפורש, **אבל קדשים** שלא נאמר בהם הדבר — **אימא** [אמור] ש**לא. ו**להיפך: **אי תנא** [אילו היה שונה] רק **קדשים, הוה אמינא** [הייתי אומר] **מאי** [מה הם] **קדשים — פסח.** שנאסר במפורש לערל, אבל בשאר הקדשים אין פסול ערילות. **אלא מעשר בהמה למה לי?** הלא הוא בכלל שאר הקדשים. ולכאורה ראיה היא שמעשר זה הוא מעשר שני!


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:5
[Steinsaltz on Yevamot 74a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:5)

ודוחים באופן אחר: **אלא** הכוונה "במעשר" היא **מעשר ראשון** הניתן ללויים, **ו**שיטת **ר' מאיר היא,** ש**אמר: מעשר ראשון אסור לזרים,** ואינו נאכל אלא ללויים בלבד. ושמא, כיון שאסור לזרים — אסור גם לערלים, ואין מכאן ראיה למעשר שני המותר לזרים.


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:6
[Steinsaltz on Yevamot 74a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:6)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת **מדתני** [ממה ששנה] **ר' חייא בר רב מדפתי** ברייתא זו: **ערל אסור בשתי מעשרות.** ונברר, **מאי לאו** [האם לא] שני מעשרות אלה הם **אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה!** ודוחים: **הכא נמי** [כאן גם כן] הכוונה היא ל**מעשר ראשון ו**כדעת **ר' מאיר,** כלומר, "מעשר דגן" הוא מעשר ראשון.


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:7
[Steinsaltz on Yevamot 74a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:7)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו: **אונן אסור במעשר ומותר בתרומה ובפרה** אדומה. **טבול יום,** מי שטבל לטהרתו ועדיין לא העריב שמשו — **אסור בתרומה ומותר בפרה ובמעשר. מחוסר כפורים,** מי שחייב להביא קרבן לגמר טהרתו, כגון זב ומצורע, או יולדת ועדיין לא הביא קרבנו — **אסור בפרה ומותר בתרומה ובמעשר. ואם איתא** [יש] מקום להלכה זו — **ניתני** [שישנה] גם כן הבדל נוסף: **ערל אסור בתרומה, ומותר בפרה ובמעשר!**


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:8
[Steinsaltz on Yevamot 74a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:8)

ודוחים: **האי תנא** [התנא הזה] של ברייתא זו — שיטת תנא **דבי** [מבית מדרשו] של **ר' עקיבא היא, דמרבי ליה** [שהיה מרבה אותו] את ה**ערל** שיהיה **כטמא,** וכיון שהוא כעין טמא הריהו פסול אף לפרה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ר' עקיבא אומר: "איש איש** מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל**"** (ויקרא כב, ד) — **לרבות את הערל** לאיסור אכילת קדשים.


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:9
[Steinsaltz on Yevamot 74a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:9)

לגופו של דבר שואלים: **ומאן תנא דפליג עליה** [ומי הוא התנא שחולק עליו], על **ר' עקיבא —** ה**תנא** של **ר' יוסף הבבלי היא** (הוא). **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **שרפת אונן ומחוסר כפורים** בפרה אדומה — **כשרה,** והוא התנא החולק על ר' עקיבא שהרי ייחסנו את הברייתא הקודמת לר' עקיבא, ובה נאמר שגם מחוסר כיפורים פסול בפרה, ותנא זה מכשיר בו. **ר' יוסף הבבלי אומר:** ב**אונן — כשרה,** ב**מחוסר כפורים — פסולה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:10
[Steinsaltz on Yevamot 74a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:10)

ומעירים לגופה של ההלכה: **ואף ר' יצחק סבר** כי **ערל אסור במעשר,** ש**אמר ר' יצחק: מנין לערל שאסור במעשר — נאמר "ממנו" במעשר** ("ולא בערתי ממנו בטמא". דברים כו, יד), **ונאמר "ממנו" בפסח** (כגון: "אל תאכלו ממנו נא". שמות יב, ט), **מה "ממנו" האמור בפסח ערל אסור בו — אף "ממנו" האמור במעשר ערל אסור בו.**


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:11
[Steinsaltz on Yevamot 74a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:11)

ומעירים: המלה "ממנו" בשני המקומות ודאי **מופני** [מופנה, מיותרת] כדי ללמוד גזירה שווה, **דאי** [שאם] **לא מופני** [מופנה] היא, **איכא למיפרך** [יש מקום לפרוך, לשבור] את ההשוואה באופן זה: **מה לפסח שכן חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא** וחמור הוא הרבה ממעשר, ואין איפוא ללמוד מפסח לענין מעשר. **לאיי אפנויי מופני** [על כן בהכרח שמופנה הוא] ולכן למדים בגזירה שווה זו של "ממנו".


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:12
[Steinsaltz on Yevamot 74a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:12)

ושואלים: **מאי מופני** [מה הוא המופנה בזה]? **אמר רבא אמר ר' יצחק: תלתא** [שלוש פעמים] **"ממנו" כתיבי** [נאמרו] **בפסח** ("אל תאכלו ממנו נא", "ולא תותירו ממנו עד בוקר", "והנותר ממנו". שמות יב, ט-י), והם נלמדים כך: **חד לגופיה** [אחד לגופו, לעצמו] שלא יאכל ממנו, **וחד** [ואחד] **לגזירה שוה, וחד** [ואחד] מהם בא לצורך אחר —


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:13
[Steinsaltz on Yevamot 74a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:13)

**למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] ש**בא הכתוב ליתן לך** מצות **עשה** של חיוב שריפה ("והנותר ממנו... באש תשרופו") **אחר לא תעשה** של "לא תותירו", אם כן **איידי דכתיב** [כיון שנאמר] שם **"נותר" — כתיב נמי** [נאמר גם כן] **"ממנו", ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] **ליתן לו בקר שני לשריפתו,** שאין שורפים את הנותר מן הפסח בבוקר הראשון לאחר זמנו שהוא יום טוב, אלא ממתינים לבוקר השני, חול המועד — אם כן **איידי דכתיב** [מכיון שנאמר] **"עד בקר" כתיב נמי** [נאמר גם כן] **"ממנו".**


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:14
[Steinsaltz on Yevamot 74a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:14)

וכן **תלתא** [שלוש פעמים] **"ממנו" כתיבי** [נאמרו] **במעשר** ("לא אכלתי באוני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת". דברים כו, יד): **חד לגופיה** [אחד לגופו, לעצמו], **וחד** [ואחד] מלמד **ל**מה שאמר **ר' אבהו אמר ר' יוחנן,** שבא הכתוב להתיר ביעור בשמן של תרומה טמאה, **וחד** [ואחד] מהם בא ללמד **ל**מה שאמר **ריש לקיש.**


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:15
[Steinsaltz on Yevamot 74a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:15)

ש**אמר ריש לקיש אמר ר' סמיא: מנין למעשר שני שנטמא שמותר לסוכו** (לסוך בו) — **שנאמר: "ולא נתתי ממנו למת"** (שם כו, יד) ונדייק: **"למת" הוא** ש**לא נתתי, הא** [הרי] נתינה **לחי דומיא** [בדומה] לזו שנותנים ל**מת — נתתי,** ו**איזה דבר** ושימוש במעשר **ששוה בחיים ובמתים — הוי אומר זו סיכה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:16
[Steinsaltz on Yevamot 74a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:16)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **מר זוטרא: ואימא** [ואמור] שהכוונה היא **ליקח** (לקנות) **לו** תמורתו **ארון ותכריכים** שכיוצא בו בחי שהוא קונה לעצמו בגדים וכלים? **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: "ממנו"** משמע **מגופו** של מעשר, ולא דבר שמקבלים תמורתו. **רב אשי אמר** תירוץ אחר: **"לא נתתי" דומיא** [בדומה] ל**"לא אכלתי", מה להלן** אכילה היא **מגופו** של מעשר — **אף כאן** נתינה היא **מגופו.**


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:17
[Steinsaltz on Yevamot 74a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:17)

על כל פנים שלושת "ממנו" הכתובים במעשר צריכים כל אחד לדרשה אחרת, ושואלים: **ו**אם כן **אכתי** [ועדיין] **מופנה מצד אחד הוא** ש"ממנו" אחד מופנה בפסח בלבד לגזירה שווה. **הניחא למאן ד****אמר** [זה נוח לשיטת מי שאומר] שמגזירה שווה המופנה אפילו מצד אחד **למדין ואין משיבין** עליה, אף שיש להשיב ולדחות מפני טעם כלשהו. **אלא למאן ד****אמר** [לדעת מי שאומר] כי בגזירה שווה המופנה מצד אחד **למדין ומשיבין, מאי איכא למימר** [מה אם כן יש לומר]? שהרי כפי שאמרנו יש מה להשיב על ההשוואה בין פסח ומעשר!


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:18
[Steinsaltz on Yevamot 74a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:18)

ומשיבים: **הך** [זו] ההלכה שאמר **ר' אבהו** לענין ביעור בשמן תרומה — **מ**דברי **רב נחמן אמר רבה בר אבוה נפקא** [יוצאת], ש**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי"** (במדבר יח, ח) — **בשתי תרומות הכתוב מדבר: אחת תרומה טהורה, ואחת תרומה טמאה,** שאת שתיהן צריך לשמור. **ו**מלשון הכתוב נלמד גם כן כי **אמר רחמנא** [אמרה תורה] "נתתי **לך"** — משמעו: **שלך תהא** (תהיה), ותרומה טהורה אוכל אותה ומשתמש בה לצרכיו, וטמאה — **להסקה תחת תבשילך.** ומכאן שמותר לבער תרומה טמאה, ו"ממנו" שכתוב במעשר הוא מופנה, והרי כאן מופנה משני צדדים.


###### Steinsaltz on Yevamot 74a:19
[Steinsaltz on Yevamot 74a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/74a:19)

א שנינו במשנה: **וכל הטמאים** וכו' אסורים לאכול בתרומה, ושואלים: **מנא הני מילי** [מניין דברים אלו]? **אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' ישמעאל: אמר קרא** [הכתוב]: **"איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב** בקדשים לא יאכל**"** (ויקרא כב, ד), **אי זהו דבר ששוה**