## Steinsaltz on Yevamot Daf 76a

###### Steinsaltz on Yevamot 76a:1
[Steinsaltz on Yevamot 76a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:1)

**ממולאי** [שאתם באים מאומללים] ממשפחה אומללה, מבית עלי, **אמריתו מילי מוליתא** [אומרים אתם דברים אומללים, ופגומים]? **במקומה — מבשלה** [מבשלת] שכבת הזרע וגומרת להזריע, **שלא במקומה — לא מבשלה** [מבשלת], וכיון שאינו יכול להוליד, הרי הוא כפצוע דכא ופסול.


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:2
[Steinsaltz on Yevamot 76a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:2)

**אמר רב יהודה אמר שמואל: ניקב** הגיד, **ונסתם** אחר כך בבשר, שהפצע הגליד, **כל שאילו נקרי** [רואה קרי] **ו**אז **נקרע** שנית — **פסול. ואי לאו** [ואם לא] — **כשר. הוי** [דן] **בה רבא: היכא** [היכן] היה הנקב? **אילימא** [אם תאמר] שהיה **למטה מעטרה** (בקצה האיבר), מדוע יפסול שם הנקב? **אפילו נכרת** כולו **נמי** [גם כן] כשר, **אלא** הכוונה היא **ב**מקום **עטרה עצמה,** כלומר, בנקודת המגע בין העטרה והגיד. **איתמר נמי** [נאמר גם כן] **אמר רב מרי בר מר אמר מר עוקבא אמר שמואל: ניקב בעטרה עצמה ונסתם, כל שאילו נקרי** [רואה קרי] **ונקרע — פסול, ואי לאו** [ואם לא] — **כשר.**


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:3
[Steinsaltz on Yevamot 76a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:3)

**שלח ליה** [לו] **רבא בריה** [בנו] של **רבה לרב יוסף: ילמדנו רבינו, היכי עבדינן** [איך אנו עושים] כדי לבדוק אם הנקב הזה סתום כראוי או לא? **אמר ליה** [לו]: **מייתינן נהמא חמימא דשערי, ומנחינן ליה אבי פוקרי, ומקרי, וחזינן ליה** [מביאים אנו לחם חם של שעורים ומניחים אותו בבית פי הטבעת, ומחמת החום הוא רואה קרי, ואנו רואים אותו] אם הנקב נשאר סתום.


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:4
[Steinsaltz on Yevamot 76a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:4)

**אמר אביי: אטו כולי עלמא** [וכי כל העולם] כמו **יעקב אבינו הואי** [הוא]? **דכתיב ביה** [שנאמר בו] **"כחי וראשית אוני"** (בראשית מט, ג), שאמרו **שלא ראה קרי מימיו,** וראובן בכורו בא מטיפת זרע ראשונה ("ראשית אוני") שיצאה ממנו. ובודאי אין צורך באמצעי זה כדי לגרום שאדם יראה קרי!


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:5
[Steinsaltz on Yevamot 76a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:5)

**אלא, אמר אביי** די באמצעי אחר: **מעברינן קמיה** [מעבירים לפניו] **בגדי צבעונין** של אשה, והוא מהרהר ורואה קרי. **אמר רבא: אטו כולי עלמא** [וכי כל העולם] **ברזילי הגלעדי הוא** שדרשו עליו שהיה שטוף בזימה, ובודאי לא כל אדם רואה קרי מהרהור כזה בלבד. **אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא** [מחוור, ברור, כמו שהסברנו מתחילה] כיצד עושים, אף שלא כל אדם זקוק לכך.


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:6
[Steinsaltz on Yevamot 76a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ניקב — פסול, מפני שהוא שותת** ואין הזרע מקלח, **נסתם** אחר כך בבשר — **כשר, מפני שהוא מוליד. וזהו פסול שחוזר להכשירו.** ושואלים: ההדגשה במלה **"זהו" למעוטי מאי** [למעט את מה]? ומשיבים: **למעוטי** [למעט] בנושא אחר — **קרום שעלה** בנקב שנעשה **מחמת מכה בריאה** של בהמה, ש**אינו** [שאינו] נחשב **קרום** ואינו מחזירה להכשירה.


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:7
[Steinsaltz on Yevamot 76a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:7)

**שלח ליה** [לו] **רב אידי בר אבין לאביי: היכי עבדינן** [כיצד אנו עושים] לרפואה, לסתום נקב כזה? אמר לו **מייתינן שערתא** [מביאים שעורה] שיש בה צד דק וחד, **ומסרטינן ליה** [וסורטים אותו] סביב הנקב, **ומייתינן תרבא** [ומביאים חלב], **ושייפינן** [ומורחים] על המקום, **ומייתינן שומשנא גמלא ומנכתינן ליה** [ומביאים נמלה גדולה וגורמים לה שתנשוך אותו] ועל ידי נשיכתה יוצא דם מהמקום ונוצר גלד שבמשך הזמן מתרפא בשל בשר חדש הגדל במקום, **ופסקינן ליה לרישיה** [וחותכים את ראשה] של הנמלה ומשאירים אותו שם כדי שיישאר חיבור זה עד לריפוי המוחלט. ומעירים: **ודוקא** על ידי **שערתא** [שעורה] עושים זאת, **אבל פרזלא מזרף זריף** [ברזל גורם לדלקת], ומעירים: **והני מילי** [ודברים אלה] אמורים ב**קטן** (בנקב קטן), **אבל גדול — מיקפולי מיקפל** [מתקפל] לבסוף ושוב נפתח.


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:8
[Steinsaltz on Yevamot 76a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:8)

**אמר רבה בר רב הונא: המטיל מים משתי מקומות** שנראה שיש נקב או פגם אחר באברו, **פסול** משום פצוע דכא. **אמר רבא:** בעניינים אלה **לית הלכתא** [אין הלכה] **לא כברא** [כבן] **ולא כאבא** [כאב], **ברא** [הבן] — **הא דאמרן** [זה שאמרנו] לגבי דברי רבה בר רב הונא. ומה שאמר **אבא** [האב] — ש**אמר רב הונא: נשים המסוללות זו בזו** שמתחככות זו בזו כדרך תשמיש, **פסולות לכהונה,** שלדעתו יש בכך משום זנות.


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:9
[Steinsaltz on Yevamot 76a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:9)

ועל כך אמר רבה שאין הלכה כמותו, **ואפילו ל**דעת **ר' אלעזר** ש**אמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה, הני מילי** [דברים אלה] אמורים בביאה של **איש, אבל** ביאה של **אשה — פריצותא בעלמא** [פריצות סתם] היא ואינה עושה אותה זונה בכך.


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:10
[Steinsaltz on Yevamot 76a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:10)

א משנה **פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת, ואינן אסורין אלא מלבא בקהל** של זרע ישראל בלבד, **שנאמר: "לא יבא פצוע דכה וכרות שפכה בקהל ה'"** (דברים כג, ב).


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:11
[Steinsaltz on Yevamot 76a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:11)

ב גמרא **בעו מיניה** [שאלו ממנו] **מרב ששת: פצוע דכא כהן מהו,** האם מותר הוא **בגיורת ומשוחררת?** וצדדי השאלה: האם **בקדושתיה קאי** [בקדושתו ככהן הוא עומד], שיש בו את כל קדושת כהונה **ו**לכן **אסיר** [ואסור] כשאר כהן, **או דלמא לאו בקדושתיה קאי ושרי** [שמא לא בקדושתו הוא עומד, ומותר] בגיורת, כפצוע דכא ישראל?


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:12
[Steinsaltz on Yevamot 76a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:12)

**אמר להו** [להם] **רב ששת: תניתוה** [שניתם אותה כבר], ששנינו: **פצוע דכא ישראל מותר בנתינה. ואי סלקא דעתך בקדושתיה קאי** [ואם עולה בדעתך לומר שישראל זה בקדושתו הוא עומד] שיש בו כל קדושת ישראל **אקרי** [שיקרא] **כאן** את איסור הקירבה בכנענים **"**ו**לא תתחתן בם"** (שם ז, ג), משמע שמצבו כפצוע דכא מוציא אותו מדרגת הקדושה שהיה בה. וכך זה גם בכהן.


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:13
[Steinsaltz on Yevamot 76a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:13)

**אמר רבא:** אין זו ראיה, **אטו התם** [וכי שם] איסור זה להתחתן בכנענים **משום קדושה ולאו קדושה הוא?** הלא שם טעם האיסור הוא **דלמא מוליד** [שמא יוליד] **בן ואזיל פלח** [וילך ויעבוד] **לעבודה זרה, והני מילי** [ודברים אלה] אמורים — **בגויותן,** בהיותם גוים, שדווקא אז יש לחשוש, אבל **כי מגיירי** [כאשר הם מתגיירים] כמו הנתינים, **בישראל שרו** [הם מותרים], **ורבנן הוא דגזרו בהו** [וחכמים הם שגזרו בהם] אפילו לאחר גירות ואסרו אותם כממזרים, אבל לא מחמת איסור תורה, **וכי** [וכאשר] **גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים] שלא להתחתן בהם — הרי זה דווקא **בהנך** [באלה] שהם **בני אולודי** [הולדה], **אבל האי דלאו בר אולודי** [זה שאינו בן הולדה] **לא גזרו ביה רבנן** [בו חכמים].


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:14
[Steinsaltz on Yevamot 76a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:14)

ומקשים על רבא: **אלא מעתה** לפי הסבר זה, **ממזר** שמוזהר על כל איסורים שבתורה ואסור לשאת גויה, **דבר אולודי** [שבן הולדה] הוא, **הכי נמי דאסיר** [כך גם כן תאמר שאסור] בנתינה מדברי סופרים? **והא תנן** [והרי שנינו במשנה]: **ממזרים ונתינים מותרים לבא זה בזה! אלא** יש לחזור מטעם זה ולומר טעם אחר: **כי גזור רבנן** [כאשר גזרו חכמים] שלא להתחתן בנתינים, גזרו רק **בכשרים,** שלא יתערבו בנתינים, אבל **בפסולים** לבוא בקהל **לא גזור רבנן** [גזרו חכמים].


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:15
[Steinsaltz on Yevamot 76a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:15)

**הדר** [חזר] ו**אמר רבא** עצמו, שמה שהעמיד את האיסור להתחתן בהם דווקא בעודם גויים, **לאו מילתא היא** [לא דבר הוא], כלומר, אין ממש בדברים, שהאיסור שלא להתחתן בהם נאמר רק בהיותם גויים, כי **בגויותן,** בהיותם גוים, **לית להו** [אין להם] כלל ענין של **חתנות** בהם, **נתגיירו — אית להו** [יש להם] ענין של **חתנות** וחל עליהם איסור "לא תתחתן". ובכל זאת פצוע דכא מותר בהם.


###### Steinsaltz on Yevamot 76a:16
[Steinsaltz on Yevamot 76a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/76a:16)

**מתיב** [מקשה על כך] **רב יוסף,** הרי נאמר: **"ויתחתן שלמה את בת פרעה מלך מצרים"** (מלכים א' ג, א), משמע שיש להם חתנות גם בהיותם גויים! ומשיבים: **גייורי גיירה** [גייר אותה לפני כן], ומקשים: **והא** [והרי] **לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה!** ומשיבים: **מידי הוא טעמא** [כלום מהו טעם הדבר] שלא קיבלו גרים באותם הימים — משום שחששו שהגרים אינם מתגיירים לשם שמים **אלא** מתאווים **לשולחן מלכים** של דוד ושלמה,