## Steinsaltz on Yevamot Daf 82a

###### Steinsaltz on Yevamot 82a:1
[Steinsaltz on Yevamot 82a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:1)

**ר' יהודה** הולך בענין זה **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] ש**אמר** כלל: **מין במינו — לא בטיל** בכל אופן.


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:2
[Steinsaltz on Yevamot 82a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:2)

וממשיכים להקשות: **אבל לא נימוח מאי** [מה] יהיה הדין — **לא תעלה,** אם כן **אדתני** [עד שהוא שונה] בסוף המשנה מקרה אחר: **אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות לא תעלה — ניפלוג וניתני בדידה** [שיחלק וישנה בה עצמה] חלוקה זו: **במה דברים אמורים בשנימוחה, אבל לא נימוחה — לא תעלה!**


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:3
[Steinsaltz on Yevamot 82a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:3)

ומשיבים: אף על פי כן **טהורות בטהורות עדיף ליה** [לו] לומר, ולגלות לנו דין חדש, ואף שהיה יכול לחלק בדינה של חתיכה טמאה עצמה.


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:4
[Steinsaltz on Yevamot 82a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:4)

ושואלים: **ולריש לקיש** שמעמיד בחתיכה שנימוחה, אם כן **מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא** [במה שונה בראש ובמה שונה בסוף], מדוע יש ביטול בטמאה ולא בטהורה? **אמר רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי: רישא** [בראש] מדובר שנטמאה החתיכה **בטומאת משקין** שהיא רק טומאה **דרבנן** [שמדברי סופרים], שכיון שנטמא הקודש רק בטומאה מדברי סופרים, אין לאבד בשל כך קדשים ביודעין, ולכן היא מתבטלת. ואילו **סיפא** [בסוף] שמדובר בקודש שנתערב בחולין, כיון שהוא איסור **דאורייתא** [מן התורה] שאסור לזר לאכול קודש, לכן אין החתיכה מתבטלת.


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:5
[Steinsaltz on Yevamot 82a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:5)

ושואלים: אם כן, שמפרשים שבחלק הראשון מדובר בטומאת משקין בלבד, **אבל** אם נטמא הקודש **בטומאת שרץ** שהיא טומאה מן התורה **מאי** [מה] יהא הדין — **לא תעלה** (תתבטל) חתיכת הקודש אף לשיטת ריש לקיש, ואם כן,


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:6
[Steinsaltz on Yevamot 82a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:6)

**אדתני סיפא** [עד שהוא שונה בסוף]: **אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות לא תעלה, ניפלוג וליתני בדידה** [שיחלק וישנה בה עצמה]: **במה דברים אמורים בטומאת משקין, אבל בטומאת שרץ — לא!** ומשיבים: אף על פי כן, **טהורה בטהורות עדיף ליה** [לו] לחדש בה.


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:7
[Steinsaltz on Yevamot 82a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:7)

**רבה אמר** טעם אחר להבדל בין ראשית המשנה לסופה: **רישא** [בראשה] מדובר כאשר בגלל התערובת של אכילת קדשים טמאים החשש הוא רק של **איסור לאו,** וב**סיפא** [ובסוף] החשש חמור יותר — חשש **איסור כרת** על אכילת קדשים טהורים על ידי זר.


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:8
[Steinsaltz on Yevamot 82a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:8)

ושואלים: **והא** [והרי] **רבה** עצמו **הוא** ש**אמר** כי **כל** דבר שהוא אסור **דאורייתא** [מדברי תורה] שנתערב בהיתר, **לא שנא** [אינו שונה] אם הוא **איסור לאו ולא שנא** [ואינו שונה] אם הוא **איסור כרת,** אין הבדל ביניהם לגבי ביטול! ומסכמים: אכן, **קשיא** [קשה] על דברי רבה.


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:9
[Steinsaltz on Yevamot 82a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:9)

**רב אשי אמר** תירוץ אחר: **סיפא** [הסוף] שמדובר בה על קודש טהור שנתערב בדבר טהור אינו בטל — זהו **משום דהוי ליה** [שהריהו] **דבר שיש לו מתירין,** שיש דרך להתירו. שהרי חתיכה זו אינה אסורה לכול, והיא מותרת באכילה לכהן, **ו**כלל הוא: **כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל** [אינו בטל].


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:10
[Steinsaltz on Yevamot 82a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:10)

ומעירים: **והא** [ומימרה זו] של **רב אשי בדותא** [בדויה] **היא,** אינה נכונה. כי על מימרא זו, בהקשר לדברים כאן, יש לשאול: **למאן** [למי] יש לה מתירים? **אי** [אם] **לכהן — מישרא שרי** [מותר] הדבר לגמרי גם לפני התערובת, שהרי מותר לכהן לאכול גם קודש וגם חולין ולגביו אין כאן צד של תערובת איסור כלל. **אי** [אם] **לישראל — לעולם אסור,** ואין לה מתירים! **אלא הא** [זו] שאמר **רב אשי** ודאי **בדותא** [בדויה] **היא,** אינה נכונה.


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:11
[Steinsaltz on Yevamot 82a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:11)

ולעצם שיטת ר' יוחנן שואלים: **וסבר** [והאם סבור] **ר' יוחנן** כי **תרומה בזמן הזה דאורייתא** [מן התורה] היא? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **שתי קופות** (סלים גדולים) מלאות תבואה, **אחת של חולין ואחת של תרומה, ולפניהם שתי סאין,** כלים בני סאה, **אחת של חולין ואחת של תרומה, ונפלו אלו בתוך אלו,** ואין אנחנו יודעים מה נפל לתוך מה, ויש לחשוש שמא התרומה נפלה לקופת החולין, ולהיפך — **הרי אלו** שהיו בהן חולין **מותרים** באכילה לזרים, **שאני אומר** ומניח ש**תרומה לתוך תרומה נפלה, וחולין בתוך חולין נפלו.**


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:12
[Steinsaltz on Yevamot 82a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:12)

**ואמר ריש לקיש: והוא שרבו חולין על התרומה,** כלומר, שגם אם נפלה התרומה לתוך החולין, קופת החולין גדולה דיה, כך שמכל מקום בטילה התרומה ברוב. **ור' יוחנן אמר: אף על פי שלא רבו חולין על התרומה** — מותרים, ואפשר לסמוך על ההנחה שכל מין נפל לתוך מינו.


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:13
[Steinsaltz on Yevamot 82a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:13)

ומעתה, **בשלמא** [נניח] **לריש לקיש** אפשר להבין את שיטתו, כי **קסבר** [סבור הוא] שאפילו **ב**תרומה האסורה באיסור **דרבנן** [מדברי סופרים] **נמי רבויא הוא דבעינן** [גם כן ריבוי הוא שאנו צריכים] כדי שיהיה ביטול ברוב. **אלא לר' יוחנן קשיא** [קשה], שאם הוא סבור שתרומה אף בזמן הזה היא מן התורה, כיצד אנו מתירים על ידי הנחה זו של "שאני אומר" ואין חוששים לאיסור?


###### Steinsaltz on Yevamot 82a:14
[Steinsaltz on Yevamot 82a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/82a:14)

ומשיבים: **הא מני** [ברייתא זו לענין סאה שנפלה בקופה כשיטת מי היא] — כדעת **רבנן** [חכמים] **היא** בענין תרומה בזמן הזה,