## Steinsaltz on Yevamot Daf 87a

###### Steinsaltz on Yevamot 87a:1
[Steinsaltz on Yevamot 87a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:1)

**בת כהן שניסת לישראל — לא תאכל בתרומה. מת ולה הימנו בן — לא תאכל בתרומה** כל עוד יש לה זרע ממנו. **ניסת** אחר כך **ללוי — תאכל במעשר. מת ולה הימנו בן — תאכל במעשר.** חזרה ו**ניסת לכהן — תאכל בתרומה. מת ולה הימנו בן — תאכל בתרומה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:2
[Steinsaltz on Yevamot 87a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:2)

**מת בנה מכהן — לא תאכל בתרומה,** שהרי יש לה בן מלוי. **מת בנה מלוי — לא תאכל** עוד גם **במעשר. מת בנה מישראל — חוזרת לבית אביה** ואוכלת בתרומה, **ועל זו נאמר: "ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל"** (ויקרא כב, יג).


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:3
[Steinsaltz on Yevamot 87a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:3)

א גמרא שנינו במשנה: **מת בנה מלוי תאכל בתרומה.** ושואלים: הלכה זו שאשה שהיתה נשואה לכהן, ונישאה לאחר, ונפרדה ממנו **דהדרא אכלה** [שחוזרת ואוכלת] **משום בנה** מכהן **מנלן** [מניין לנו]? **אמר ר' אבא אמר רב:** נאמר "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה" (שם), שהיה יכול להיאמר **"בת** כהן **"**ונאמר **"ובת** כהן


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:4
[Steinsaltz on Yevamot 87a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:4)

**",** והרי זו לשון ריבוי, לרבות גם את זו שחוזרת ואוכלת בתרומה. ושואלים: **כמאן** [כמי] שיטת דרשה זו — **כר' עקיבא, דדריש ווי** [שדורש וו"ים] כריבויים? ודוחים: **אפילו תימא רבנן** [תאמר כשיטת חכמים] שאינם רואים כל ו' כלשון ריבוי, מכל מקום, כאן **כולא** [כל המלה] **"ובת" קרא יתירא** [כתוב מיותר] **הוא,** שכן גם בפסוק הקודם נזכרת "בת כהן", ולא היה צריך לחזור ולהזכיר אותה, לכן לדעת הכל יש לראות בכך לשון ריבוי.


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:5
[Steinsaltz on Yevamot 87a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:5)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: בת כהן **כשהיא חוזרת** לבית אביה — **חוזרת ל**אכילת **תרומה ואינה חוזרת ל**אכילת **חזה ושוק** מן השלמים. **אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא: מאי קרא** [מהו הכתוב] המלמד על כך — **"היא בתרומת הקדשים לא תאכל"** (שם יב), ופירושו: **במורם,** מאותו דבר שנותנים תרומה לכהן, **מן הקדשים — לא תאכל. רב נחמן אמר** בשם **רבה בר אבוה** מקור אחר: נאמר **"מלחם** אביה**"** (שם יג), ומדייקים: "מלחם" — **ולא כל לחם, פרט לחזה ושוק.**


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:6
[Steinsaltz on Yevamot 87a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:6)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רמי בר חמא: אימא** [אמור] שמא בא הכתוב לומר: **פרט להפרת נדרים,** שאף לאחר "ושבה אל בית אביה כנעוריה" (שם), אין הכוונה שתיעשה לכל ענין כנערה, ואין אביה רשאי להתיר את נדרה, וזה שבא הכתוב ללמדנו! **אמר רבא:** את הקשר ביניהם לגבי נדרים **כבר פסקה** [חתך אותה], שלא תהיה עוד קשורה לבית אביה, ה**תנא דבי** [החכם בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל, דתנא דבי** [ששנה החכם בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל,** נאמר: **"ונדר אלמנה וגרושה** כל אשר אסרה על נפשה **יקום עליה"** (במדבר ל, י) ולכאורה **מה תלמוד לומר,** מה בא הדבר ללמד? **והלא מוצאה מכלל** רשות **אב,** שהרי כבר נישאה, **ומוצאה מכלל בעל** שהרי היא אלמנה או גרושה, ולא הוצרך הכתוב לומר שאין התרה לנדריה!


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:7
[Steinsaltz on Yevamot 87a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:7)

**אלא, הרי** כגון **שמסר האב** את בתו **לשלוחי הבעל** לשם נישואין, שיצאה כבר מבית אביה, **או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל, ונתארמלה** (נתאלמנה) **או נתגרשה בדרך** עד שהגיעה לבית בעלה, **היאך אני קורא בה: בית אביה של זו, או בית בעלה של זו,** שהרי אין לה לא בית אב ולא בית בעל, **אלא לומר לך: כיון שיצתה** (שיצאה) **שעה אחת מרשות האב** לחלוטין, כגון שמסרה לשליחי הבעל — **שוב אינו יכול להפר.** ואם כן, ממקור זה למדנו שאין האב יכול להפר נדרי בתו לאחר שהיתה נשואה. ואין צורך בכתוב נוסף.


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:8
[Steinsaltz on Yevamot 87a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:8)

**רב ספרא אמר:** ההוכחה לכך שהחוזרת לבית אביה אינה אוכלת בחזה ושוק היא מדיוק הכתוב **"מלחם אביה תאכל",** — **"לחם"** של תרומה **ולא בשר,** להוציא חזה ושוק. **רב פפא אמר** לימוד אחר: **"מלחם אביה תאכל",** פירושו: **לחם הקנוי לאביה** כגון תרומה שהיא רכוש הכהן, **פרט לחזה ושוק** שאינם קניין של הכהן, כי באלה ש**משלחן גבוה** (הקדוש ברוך הוא) **קא זכו** [הם זוכים], שאינם זוכים בחזה ושוק כמתנה ישירה לעצמם, אלא לאחר שניתן הקרבן לשמים, מקבלים הכהנים חלק ממנו כמתנת ה' להם מן הזבח.


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:9
[Steinsaltz on Yevamot 87a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:9)

**ורבא אמר,** נאמר: **"ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו** במקום טהור **אתה ובניך ובנתיך אתך"** (ויקרא י, יד), והדגשת הכתוב "אתך" באה ללמד: **בזמן ש**הם **אתך,** אבל כאשר יצאו מאתך, כגון שנישאו לישראל — שוב אינם אוכלים.


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:10
[Steinsaltz on Yevamot 87a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:10)

**אמר רב אדא בר אהבה, תנא** [שנה] החכם: בת כהן **כשהיא חוזרת לבית אביה,** לאחר שנישאה ונפרדה מבעלה ואין לה צאצאים ממנו — **חוזרת לתרומה, ואינה חוזרת לחזה ושוק.** אבל בת ישראל שהיתה אוכלת **בשביל בנה** מכהן, ומת בעלה ונישאה לישראל ומת אף הוא — **חוזרת אף לחזה ושוק.**


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:11
[Steinsaltz on Yevamot 87a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:11)

**אזל** [הלך] **רב מרדכי אמרה לשמעתא** [להלכה זו] **קמיה** [לפני] **רב אשי. אמר** לו רב אשי: **מהיכא קא מתרביא** [מהיכן הוא מתרבה] מה מקור הריבוי המלמד שאוכלת בשביל בנה — **מ**מה שנאמר **"ובת", מי עדיפא לה מינה** [האם היא עדיפה ממנה] מבת כהן עצמה שאינה חוזרת לאכול חזה ושוק? ומשיבים: **התם כתיבי מיעוטי** [שם נאמרו מיעוטים] כפי שלמדנו, למעט שאיננה חוזרת לכל דבר, ואולם **הכא** [כאן] בבת ישראל זו החוזרת לאכול בשביל בנה מן הכהן לאחר מיתת בעלה הישראל, **לא כתיבי מיעוטי** [נאמרו מיעוטים], ולכן, אף שעצם הדין נלמד מבת כהן החוזרת לבית אביה — מרובה כוחה יותר מזו שחוזרת.


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:12
[Steinsaltz on Yevamot 87a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:12)

ב ולפירוש פרטי המשנה, שנינו: **בת כהן שניסת לישראל** — לא תאכל בתרומה. **תנו רבנן** [שנו חכמים] מדרש הלכה זה, נאמר: **"ושבה אל בית אביה"** (שם כב, יג) — כוונתו: **פרט לשומרת יבם,** כי מאחר שהיא שומרת וממתינה ליבם עדיין אינה יכולה לשוב. **"כנעוריה"** בא ללמד — **פרט למעוברת,** שההריון משנה אותה ממה שהיתה בנעוריה.


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:13
[Steinsaltz on Yevamot 87a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:13)

ודנים: לכאורה, **והלא דין** (קל וחומר) **הוא,** שאפשר ללמדו מן הסברה ואין צורך בכתוב מיוחד: **ומה במקום שלא עשה** את ה**ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום,** שאם נישאה לאיש והיה לה בן ממנו, ואחר כך מת בעלה ונישאה לאחר, ומת השני בלא בנים — שצריכה ייבום, למרות שיש לה ילד. שהוולד מן הראשון איננו נחשב כדי לפוטרה מן הייבום, ולמרות הגבלה זו **עשה** לענין ייבום את ה**עובר כילוד,** שהמעוברת איננה חייבת בייבום —


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:14
[Steinsaltz on Yevamot 87a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:14)

**מקום שעשה** את ה**ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה,** שאם בת כהן נישאה לישראל וילדה לו ומת, ואחר כך נישאה שוב לישראל ומת בלי בנים, אסור לה לאכול תרומה בגלל הוולד מן הראשון — וכי **אינו דין שנעשה** לענין תרומה את ה**עובר כילוד,** שכשהיא מעוברת לא תחזור לאכול?!


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:15
[Steinsaltz on Yevamot 87a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:15)

אולם את הראיה הזו אפשר לדחות: **לא, מה לי** לענין ש**עשה** את ה**עובר כילוד לענין ייבום — שהרי** בדין ייבום **עשה מתים כחיים,** שאם היה לה בן בזמן שמת בעלה — נפטרה על ידו לגמרי מן הייבום אף שמת אחר כך, ונמצא שלדין ייבום נחשב הבן המת כאילו היה חי, אולם האם **נעשה** את ה**עובר כילוד לענין תרומה, שלא עשה** לענין תרומה **מתים כחיים?!** שהרי בתרומה כל עוד יש לבת כהן ילד חי מבעלה הישראלי — פוסל הוא אותה מן התרומה, מת הילד — הרי היא כשרה, ואין אומרים שהוא נחשב כחי. על כן אין ללמוד דין תרומה מייבום גם לענין עובר כילוד. ולכן **תלמוד לומר "כנעוריה" — פרט למעוברת.**


###### Steinsaltz on Yevamot 87a:16
[Steinsaltz on Yevamot 87a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/87a:16)

ומעירים: **ואיצטריך למכתב** [והוצרך לומר] כתוב זה ללמד על ה**מעוברת, ואיצטריך למכתב** [והוצרך לומר] **"וזרע אין לה"** (שם). **דאי כתב רחמנא** [שאילו אמרה התורה] רק **"וזרע אין לה"** הייתי אומר: כיון ש**מעיקרא** [מתחילה] כשאכלה בתרומה היתה רק **חד גופא** [גוף אחד] **והשתא תרי גופי** [ועכשיו כשחוזרת שני גופים] שוב אין זו "בנעוריה", **אבל מעוברת, דמעיקרא חד גופא והשתא חד גופא** [שמתחילה היתה גוף אחד ועכשיו עדיין גוף אחד] — **אימא תיכול** [אמור שתאכל] בתרומה עד שתלד, על כן **צריכא** [צריך] הדבר להיאמר. ולהיפך: **ואי כתב רחמנא** [ואילו אמרה התורה] רק לענין **מעוברת,** הייתי אומר כך: דווקא מעוברת **דמעיקרא גופא**