## Steinsaltz on Yevamot Daf 88a

###### Steinsaltz on Yevamot 88a:1
[Steinsaltz on Yevamot 88a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:1)

**מאי טעמא קא מחייבי רבנן** [בראש הברייתא, כששותק, מה טעם מחייבים חכמים] קרבן על פי עד אחד? **אילימא** [אם תאמר] **משום דמהימן** [שהוא, העד, נאמן] — **והא תרי בעלמא, דאף על גב דקא מכחיש להו אינהו מהימני** [והרי שניים, עדים סתם, שאף על פי שהוא מכחיש אותם הם נאמנים] **ו**בכל זאת לענין קרבן **קא פטרי רבנן** [פוטרים חכמים], וכל שכן שהיו חכמים צריכים לפטור בעד אחד. **אלא לאו** [האם לא] **משום דאישתיק** [ששתק] **ושתיקה כהודאה דמיא** [נחשבת] ורק משום כך מביא קרבן, ואם כן, אין להביא מכאן ראיה שסומכים על עד אחד.


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:2
[Steinsaltz on Yevamot 88a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:2)

**אלא** צריך לומר כי **סברא היא** בענין זה, **מידי דהוה** [כמו שהוא] ביחס ל**חתיכה** שהיא **ספק של חלב ספק של שומן** ואי אפשר לברר זאת, **ואתא** [ובא] **עד אחד ואמר: ברי** (ברור) **לי,** ש**שומן הוא — דמהימן** [שנאמן], ואף כאן העד האחד בא לברר ולהתיר לנו את הספק.


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:3
[Steinsaltz on Yevamot 88a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:3)

ומקשים: **מי דמי** [האם זה דומה]? **התם** [שם] **לא איתחזק איסורא** [הוחזק האיסור], שהרי לא היתה חזקה שחתיכה זו ודאי אסורה ולכן סומכים על העד שהתיר אותה, אבל **הכא** [כאן] הלא **איתחזק איסורא** [הוחזק האיסור] של **אשת איש, ו**כלל הוא: **אין דבר שבערוה** נקבע על פי **פחות משנים** המעידים!


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:4
[Steinsaltz on Yevamot 88a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:4)

אלא, **הא לא דמיא** [זה אינו דומה] **אלא ל**מקרה של **חתיכה** שידוע לנו ש**ודאי חלב** היא, **ואתא** [ובא] **עד אחד, ואמר: ברי לי** ש**שומן הוה** [היה], **דלא מהימן** [שאינו נאמן]! ודוחים: **מי דמי** [האם זה דומה], הרי **התם** [שם], כאשר מוחזק וברור לנו בודאי שחלב היא **אפילו** אם **אתו בי מאה לא מהימני** [יבואו מאה עדים אינם נאמנים], **הכא** [כאן] **כיון דכי אתו בי תרי מהימני** [שכאשר יבואו שניים יהיו נאמנים שמת] — **חד נמי להימניה** [אחד גם כן נאמין לו], **מידי דהוה** [כמו שהוא] הדין לגבי **טבל, הקדש, וקונמות** (נדר שאדם אוסר על עצמו דבר כאילו הוא קרבן), שאף על פי שהוחזק האיסור — נאמן.


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:5
[Steinsaltz on Yevamot 88a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:5)

ושואלים: **האי** [זה] ה**טבל** שהבאנו כדוגמא, **היכי דמי** [כיצד הוא בדיוק]? **אי דידיה** [אם שלו הוא] ומעיד עליו שהוא מתוקן, יש טעם אחר שמאמינים לו — **משום** ש**בידו לתקנו** בכל עת שירצה, ומה לו אם כן לשקר. **אלא** אם תאמר שמעיד על טבל של **אחר,** יש לדון, **מאי קסבר** [מה הוא סבור]:


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:6
[Steinsaltz on Yevamot 88a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:6)

**אי קא סבר** [אם הוא סבור] שה**תורם משלו על של חברו — אינו צריך דעת בעלים,** שיכול לתקן טבל של חבירו מתי שירצה, אם כן זה שמאמינים לו שהטבל מתוקן, הרי זה גם כן **משום** ש**בידו לתקנו. ואי קסבר** [ואם הוא] ש**צריך דעת בעלים** כדי לתרום, אלא שכאן הוא בא **ואמר: אנא ידענא ביה דמתקן** [אני יודע בו שהוא מתוקן], ומקבלים את דבריו, אך **היא גופה** [עצמה] **מנלן** [מניין לנו]? ומדוע יהיה ברור הדין בטבל יותר מבעדות אשה.


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:7
[Steinsaltz on Yevamot 88a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:7)

כיוצא בו **הקדש נמי** [גם כן], **אי** [אם] קדוש הוא רק ב**קדושת דמים,** שאין זה קרבן אלא חפץ שהוקדש לצרכי המקדש, הרי הטעם שסומכים בזה על עד אחד המעיד שאין הוא קדוש עכשיו, הוא **משום** ש**בידו לפדותו** ובכך להפקיע קדושתו. **ואי** [אם] תאמר שהוא קדוש ב**קדושת הגוף,** יש לברר: **אי דידיה** [אם הוא קרבן שלו] — אף בכך נאמן **משום** ש**בידו לאיתשולי עליה** [להישאל עליו], שילך לחכם והחכם יתיר לו את נדר ההקדש, כמו שהוא מתיר שאר נדרים. **אלא** תאמר שהוא קרבן של **אחר ואמר** אותו עד: **ידענא ביה דאיתשיל מריה עליה** [יודע אני בו שנשאל בעליו עליו], יש לשאול: **היא גופה** [עצמה] **מנלן** [מניין לנו] שהוא נאמן?


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:8
[Steinsaltz on Yevamot 88a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:8)

**קונמות נמי** [גם כן] **אי קסבר** [אם סבור הוא] ש**יש מעילה בקונמות,** ושדין קונם הוא כדין הקדש, **וקדושת דמים נחתא להו** [ירדה עליהם], יש לומר שנאמין לו שאין הוא קדוש עכשיו — **משום** ש**בידו לפדותו, ואי קסבר** [ואם סבור הוא] ש**אין מעילה בקונמות, ואיסור בעלמא** [סתם] **הוא דרכיב להו אכתפיה** [שרוכב על כתיפו], כלומר, יש בהם איסור של מעין־הקדש, ואין דינו כהקדש ממש, אולם גם אז אפשר לחלק: **אי דידיה** [אם שלו הוא] הדבר שמעיד עליו — אפשר לומר **משום** ש**בידו לאיתשולי עליה** [להישאל עליו] ולהתיר את הנדר,


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:9
[Steinsaltz on Yevamot 88a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:9)

**אלא** תאמר שהוא קונם של **אחר, ואמר** אותו עד: **אנא ידענא דאיתשיל מריה עליה** [אני יודע שנשאל בעליו עליו], והותר איסורו — **היא גופה** [עצמה] **מנלן** [מניין לנו]? ולאחר שנדחה טעם זה להסביר את הדין, נשארת השאלה במקומה: מדוע סומכים בעדות אשה על עד אחד בלבד?


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:10
[Steinsaltz on Yevamot 88a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:10)

**אמר ר' זירא: מתוך חומר שהחמרת עליה** על אשה הנישאת על פי עד אחד **בסופה,** שאם יתברר שהעדות לא היתה נכונה והבעל עודנו חי — מחמירים עליה ביותר והיא יוצאת נפגעת מכל צד — **הקלת עליה בתחלה** שלא יזדקקו לשני עדים כדי להתירה ודי בעד אחד. ושואלים: **לא ליחמיר** [נחמיר בסופה] **ולא ליקיל** [נקל בתחילתה]!


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:11
[Steinsaltz on Yevamot 88a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:11)

ומשיבים: **משום עיגונא** [עיגון] **אקילו** [הקילו] **בה רבנן** [חכמים], שהרי לא תמיד יש שני עדים על המוות, ואם לא יקלו לסמוך על עדותו של עד אחד עלולה האשה להישאר עגונה. אבל כדי שלא לגרום בכך לתקלה והפקרות, החמירו בה מאד בסופה כדי שתיזהר האשה ולא תקבל עדות בלתי מהימנה.


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:12
[Steinsaltz on Yevamot 88a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:12)

א שנינו במשנה שאם אמרו לה שמת בעלה ונישאה על פי עדות זו, ואחר כך בא בעלה — **תצא מזה ומזה וכו'. אמר רב: לא שנו אלא שניסת** (שנישאת) על פי **עד אחד, אבל** אם **ניסת על פי** עדות **שני עדים — לא תצא. מחכו עליה במערבא** [צחקו עליו בארץ ישראל] ואמרו: **אתא גברא וקאי, ואת אמרת** [בא האיש בעלה הראשון ועומד לפנינו, ואתה אומר] ש**לא תצא** מבעלה השני? גם אם היו בשעתו שני עדים כשרים, הלא הוא עצמו עומד לפנינו! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא במקום, **דלא ידעינן ליה** [שאין אנחנו יודעים, מכירים אותו] והוא טוען שהוא הבעל.


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:13
[Steinsaltz on Yevamot 88a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:13)

ושואלים: **אי דלא ידעינן ליה** [אם במקרה שאיננו יודעים, מכירים אותו], גם אם נישאה **בעד אחד אמאי** [מדוע] **תצא?** נסמוך לגמרי על העד שאמר שמת! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא במקרה כזה: **דאתו בי תרי ואמרי** [שבאו שניים אחרים ואמרו]: **אנן הוינן בהדיה מכי נפק** [אנחנו היינו איתו מאז שיצא] **ועד השתא** [עכשיו], **ואתון הוא דלא ידעיתו ליה** [ואתם הם שאינכם מכירים אותו], משום שהשתנה במשך הזמן, וכעין **דכתיב** [שנאמר]: **"ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו"** (בראשית מב, ח), **ואמר רב חסדא:** פסוק זה **מלמד שיצא** יוסף מאחיו **בלא חתימת זקן, ובא,** כלומר, כשפגש אותם היה **בחתימת זקן,** ולכן לא הכירוהו. ומכאן שעשויים אנשים להשתנות במשך השנים עד שלא יכירום אפילו קרוביהם.


###### Steinsaltz on Yevamot 88a:14
[Steinsaltz on Yevamot 88a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/88a:14)

ושואלים: אפילו במקרה זה, **סוף סוף תרי ותרי נינהו** [שניים מול שניים הם] כי היו שני עדים שהעידו שאותו אדם מת, ועכשיו יש שני עדים שמעידים שהוא חי, ומדוע סומכים דווקא על העדים שאומרים שמת ולא תצא, הרי יש עדים אחרים שאומרים שהוא חי, והספק נשאר במקומו,