## Steinsaltz on Yevamot Daf 89b

###### Steinsaltz on Yevamot 89b:1
[Steinsaltz on Yevamot 89b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:1)

**מאי שנא מהא דתנן** [במה שונה הדבר מזו ששנינו במשנתנו]: התורם **מן הנקוב על שאין** (שאינו) **נקוב — תרומתו תרומה, ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשר ממקום אחר.** כלומר, שמה שהפריש לתרומה לא חלה עליו קדושת תרומה לגמרי, ואף נחשב כטבל שחייבים לתקן אותו ולהפריש ממנו תרומה, ואילו המפריש תרומה טמאה, אינו צריך לתקן את המופרש!


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:2
[Steinsaltz on Yevamot 89b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:2)

ומשיבים: **שאני הכא** [שונה כאן] בענין התורם תרומה טמאה, **דמדאורייתא** [שמן התורה] בעצם **תרומה מעלייתא** [מעולה] **היא,** ורק גזירת חכמים היא לקונסו. ו**כ**דברי **ר' אלעאי,** ש**אמר ר' אלעאי: מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה — דכתיב** [שנאמר] בענין תרומה: **"ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו"** (במדבר יח, לב), "חלבו" — כוונתו המובחר שבו, כלומר, אם מפרישים לצורך תרומה מן המובחר — עושים בכך דבר ראוי שאין בו חטא, ומכאן משמע שאם מפרישים דבר גרוע — נושאים חטא על כך.


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:3
[Steinsaltz on Yevamot 89b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:3)

**ואם אין** אותו דבר הגרוע שנתן **קדוש** כלל בקדושת תרומה ולא עשה דבר — **נשיאות חטא למה?** אלא **מיכן** (מכאן) **לתורם מן הרעה על היפה — שתרומתו תרומה** בדיעבד, ומכאן שגם המפריש מן הטמא על הטהור תרומתו תרומה מן התורה.


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:4
[Steinsaltz on Yevamot 89b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:4)

עד כאן לבירור השיטות עצמן, ומעתה לבירור נוסף, **אמר ליה** [לו] **רבה לרב חסדא: לדידך דאמרת** [לך, לשיטתך שאומר אתה] **לא עשה ולא כלום כל עיקר,** והכוונה היא ש**אפילו ההוא גריוא הדר לטיבליה** [אותה סאה שתרם חוזרת להיות טבל כבתחילה], **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **גזירה דלמא פשע** [שמא יתרשל] **ולא מפריש** [יפריש] פעם שניה, ואולם, **מי איכא מידי דמדאורייתא הוי** [האם יש דבר שמן התורה הריהו] **תרומה** כפי שאמר ר' אלעאי, **ומשום** החשש **דלמא פשע אפקוה רבנן** [שמא יתרשל הוציאו אותה חכמים] **לחולין, וכי בית דין מתנין** כלומר, עושים תקנה, **לעקור דבר מן התורה?**


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:5
[Steinsaltz on Yevamot 89b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:5)

**אמר ליה** [לו]: **ואת לא תסברא** [ואתה אינך סבור] שיש כוח כזה ביד חכמים? **והתנן** [והרי שנינו במשנתנו פה]: **הולד ממזר מזה ומזה. בשלמא** [נניח] מה שאמרו שהוולד **משני ממזר** — מובן, שהרי הוא ילד שנולד לאשת איש שלא מבעלה, **אלא מראשון אמאי** [מדוע] יהיה הוולד ממזר? הלא **אשתו היא, ו**מן התורה **ישראל מעליא** [מעולה] **הוא,** הבן, וכיון שגוזרים עליו חכמים שיהא ממזר, אין זה קנס בלבד אלא גם **וקא שרינן ליה** [ומתירים אותו] בכך **בממזרת,** ונמצא שעוקרים איסור מן התורה משום גזירת חכמים!


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:6
[Steinsaltz on Yevamot 89b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:6)

**אמר ליה** [לו] רבה: **הכי** [כך] **אמר שמואל** בענין זה: הוולד מן הבעל הראשון אף על פי שנחשב כממזר, מכל מקום **אסור בממזרת. וכן כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל **אמר** בשם **ר' יוחנן: אסור בממזרת. ואמאי קרי ליה** [ומדוע קורא לו] **"ממזר"** — הרי זה רק להחמיר עליו **לאוסרו בבת ישראל,** אבל לא להתירו בממזרת, ואין כאן איפוא עקירת איסור מן התורה.


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:7
[Steinsaltz on Yevamot 89b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:7)

**שלח ליה** [לו] **רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא** ראיה אחרת: **ו**כי **אין בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה** שהשיאוה אמה או אחיה, כפי תקנת חכמים, ואינם נישואין גמורים מן התורה? **בית שמאי אומרים: משתעמוד בקומתה,** כלומר, משתגדל ותגיע לפירקה בבגרות, **ובית הלל אומרים: משתכנס לחופה, ר' אליעזר אומר: משתבעל.** וכאשר היא נחשבת לאשתו גמורה נוהג בה כאשתו לכל דבר, **ויורשה, ומיטמא לה** אם היה כהן, **ואוכלת בגינו** (בשלו) **תרומה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:8
[Steinsaltz on Yevamot 89b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:8)

ותחילה מבררים כמה פרטים שבברייתא לגופם, **בית שמאי אומרים: משתעמוד בקומתה.** ותוהים: **אף על גב** [אף על פי] שעדיין **לא נכנסה לחופה?** והרי אפילו אשתו גדולה אינו יורשה על ידי קידושין בלבד, אלא אם כן נכנסה גם לחופה! ומשיבים, **אימא** [אמור]: **משתעמוד בקומתה ותכנס לחופה. והכי קאמרו ליה** [וכך אמרו להם] **בית שמאי לבית הלל: דקאמריתו** [שאומרים אתם] **משתכנס לחופה** — אין זה מספיק אלא, **אי** [אם] **עמדה בקומתה — מהניא** [מועילה] **לה חופה, ואי** [ואם] **לא — לא מהניא** [מועילה] **לה חופה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:9
[Steinsaltz on Yevamot 89b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:9)

**ר' אליעזר אומר: משתבעל.** ותוהים, **והאמר** [והרי אמר] **ר' אליעזר: אין מעשה קטנה כלום,** וממילא אין לנישואיה ולבעילתה תוקף כמעשה קניין! אלא **אימא** [אמור], תקן והסבר: **משתגדיל ותבעל.**


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:10
[Steinsaltz on Yevamot 89b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:10)

**קתני מיהת** [שנינו על כל פנים] ש**יורשה** — **והא הכא, דמדאורייתא אבוה ירית לה** [והרי כאן, שמן התורה אביה יורש אותה] ובמיתתו — קרובי אביה, שהרי מדין תורה אין נישואין לקטנה יתומה, **ומדרבנן ירית לה** [ומדברי סופרים יורש אותה] ה**בעל?!** ומשיבים: אין מכאן ראיה, כי בענייני ממון **הפקר בית דין הפקר,** ובוודאי יש כוח בידי חכמים להפקיר את ממונו,


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:11
[Steinsaltz on Yevamot 89b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:11)

ש**אמר ר' יצחק: מנין שהפקר בית דין הפקר — שנאמר: "**ו**כל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה"** (עזרא י, ח), משמע שבית דין רשאי להחרים רכושו של אדם.


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:12
[Steinsaltz on Yevamot 89b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:12)

**ר' אלעזר אמר** ראיה שהפקר בית דין הפקר, **מהכא** [מכאן]: **"אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל"** (יהושע יט, נא), **וכי מה ענין ראשים אצל אבות?** שהרי הביטוי "ראשי האבות למטות" אינו רגיל ואינו ברור, **אלא לומר לך: מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו — אף ראשים** (מנהיגי העם ושופטיו) **מנחילין את העם כל מה שירצו.** משמע שראשי העם יכולים להפקיע רכוש של אדם אחד ולתתו לאחר.


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:13
[Steinsaltz on Yevamot 89b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:13)

שנינו שבעלה של הקטנה **מיטמא לה,** ושואלים: **והא הכא** [והרי כאן] **דמדאורייתא** [שמן התורה] **אביה מיטמא לה** ולא זה שנשאה, שהרי אינה אשתו מדין תורה, **ומדרבנן** [ומדברי סופרים] **מיטמא לה** ה**בעל!** ומשיבים: הטעם כאן הוא **משום דהויא לה** [שהריהי, נעשית] כ**מת מצוה** שאפילו כהן מיטמא לו, שלאחר שנישאה אין הקרובים מבית אביה דואגים לה עוד, ונמצא שבעלה הוא היחיד שעליו מוטל הדבר.


###### Steinsaltz on Yevamot 89b:14
[Steinsaltz on Yevamot 89b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/89b:14)

ושואלים: **ומי הוי** [והאם היא] **מת מצוה? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **אי זהו מת מצוה — כל שאין לו קוברין,** ואם זה היה במקום שאם **קורא ואחרים עונין אותו — אין זה** כבר **מת מצוה,** ואשה זו הלא יש לה קרובים שיקברו אותה! ומשיבים: **הכא נמי** [כאן גם כן] **כיון דלא ירתי לה** [שאין יורשיה מצד האב יורשים אותה] — **קריא ולא ענו** [היא קוראה ואין עונים] **לה,** שאינם רוצים לטפל בה. וכיון שהבעל יורשה, מוטלת עליו גם החובה לקוברה, ומיטמא לה כמת מצוה.