## Steinsaltz on Yevamot Daf 97a

###### Steinsaltz on Yevamot 97a:1
[Steinsaltz on Yevamot 97a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:1)

**שיאמרו דבר שמועה** והלכה **מפי בעולם הזה,** כאשר אהיה אני בעולם אחר. ש**אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' שמעון בן יוחי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות** (רוחשות כאילו הוא מדבר) בהיותו **בקבר.** ו**אמר ר' יצחק בן זעירא, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **שמעון נזירא: מאי קראה** [מהו הכתוב] המלמד על כך — שנאמר: **"וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים"** (שיר השירים ז, י) —


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:2
[Steinsaltz on Yevamot 97a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:2)

**ככומר** (כערימה) **של ענבים** שמניחים אותה להתחמם לפני הדריכה; **מה כומר של ענבים, כיון שמניח אדם אצבעו עליו — מיד דובב,** שהיין מבצבץ לצאת, והכל מתנועע בו, **אף תלמידי חכמים, כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעולם הזה שפתותיהם דובבות בקבר.** ולכן רצה ר' יוחנן שתיאמר שמועה בשמו, כדי שיהיו לו חיי עולמים.


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:3
[Steinsaltz on Yevamot 97a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:3)

א שנינו במשנה: **אחד בן תשע שנים** ויום אחד ואחד בן עשרים שלא הביא שערות, שווים לענין ייבום, שאין ביאתם ביאה גמורה. **ורמינהו** [ומטילים, מראים סתירה], ממה ששנינו: **בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות — יביאו ראיה שהוא בן עשרים, והוא הסריס** שמדובר בו, ולענין ייבום — **לא חולץ ולא מייבם.**


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:4
[Steinsaltz on Yevamot 97a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:4)

וכיוצא בו: **בת עשרים שנה שלא הביאה שתי שערות — יביאו ראיה שהיא בת עשרים, והיא האילונית — לא חולצת ולא מתייבמת.** ואם כן, הרי אין הדברים דומים, שביאת בן תשע שנים בכל זאת נחשבת במקצת, ואילו הסריס אין ביאתו חשובה כלל, שהרי גם אינו חולץ!


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:5
[Steinsaltz on Yevamot 97a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:5)

ומשיבים: **הא אתמר עלה** [הרי כבר נאמר על כך] **אמר רב שמואל בר יצחק אמר רב: והוא שנולדו לו** בזה שהיה בן עשרים **סימני סריס** אחרים. ולכן אין ביאתו נחשבת, ואילו במשנתנו מדובר במי שלא הביא סימני בגרות עד לגיל מאוחר. **אמר רבא: דיקא נמי** [מדוייק גם כן] שכך יש להבין, **דקתני** [ששנה שם]: **והוא הסריס. שמע מינה** [למד מכאן] שמדובר פה במי שברור לנו שהוא סריס.


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:6
[Steinsaltz on Yevamot 97a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:6)

ושואלים לעצם ההלכה: **וכי** [וכאשר] **לא נולדו לו סימני סריס, עד כמה** שנים מחשיבים אותו כקטן? **תני דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' חייא: עד רוב שנותיו,** כלומר, עד שנעשה בן שלושים וחמש שנים ויום אחד (שהן מחצית שבעים שנה — שנות חיי אדם רגיל, ומשהו).


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:7
[Steinsaltz on Yevamot 97a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:7)

באותו נושא מסופר: **כי אתו לקמיה** [כאשר היו באים לפני] **רבא** לשאול על מי שהגיע לשנים הראויות לבגרות ולא נראו בו סימני בגרות, **אי כחוש** [אם היה הנדון רזה] **אמר להו** [להם]: **זילו אבריוהו** [לכו והבריאו, השמינו אותו] קודם שיבוא לדון בעניינו ולקבוע בו הלכה. **ואי בריא** [ואם היה שמן] **אמר להו** [להם]: **זילו אכחשוהו** [לכו והרזו אותו], **דהני סימנין** [שסימנים אלה], השערות, שהן סימני בגרות, **זמנין דנתרי** [פעמים שהן נושרות] **מחמת כחישותא** [רזון], **וזמנין דנתרי** [ופעמים שהן נושרות] **מחמת בריותא** [שומן], ושמא אם יגיע למצב גופני ראוי יתברר שיש בו סימני בגרות, ולא יצטרכו לדונו כסריס.


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:9
[Steinsaltz on Yevamot 97a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:9)

א משנה **נושאין על האנוסה ועל המפותה** שאם אנס או פיתה אשה רשאי לשאת אחת מקרובותיה (כגון אחותה או אמה), אולם **האונס ו**כן **המפתה** קרובה של אשתו **על** אשתו **הנשואה** לו — **חייב** עליה משום ערוה. **נושא אדם אנוסת אביו, ומפותת אביו, אנוסת בנו ומפותת בנו. ר' יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו.**


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:10
[Steinsaltz on Yevamot 97a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:10)

ב גמרא מעירים: **תנינא להא דתנו רבנן** [שנינו במשנה את זו ששנו חכמים בברייתא]: **אנס אשה — מותר לישא** את **בתה, נשא אשה — אסור לישא** את **בתה. ורמינהו** [ומטילים, מראים סתירה], ממה ששנינו: **הנטען מן האשה,** כלומר, מי שיצאה עליו שמועה שבא על אשה מסויימת — **אסור באמה ובבתה ובאחותה!** ומשיבים: דבר זה אסור רק **מדרבנן** [מדברי סופרים], שגזרו שמא אם ישא את אחת מקרובותיה יבוא לידי איסור ערוה ממש באשה זו שמעתה תהיה קרובת אשתו.


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:11
[Steinsaltz on Yevamot 97a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:11)

ושואלים: **וכל היכא** [מקום] **דאיכא איסורא מדרבנן** [שיש איסור על כל פנים מדברי סופרים] **תני** [שונה התנא] **נושאין,** שפירושו **לכתחלה?!** הלא אם הדבר אסור, אם כי רק מדברי סופרים, היה עליו לפחות לנסח באופן אחר: ואם עבר ונשא אין מוציאים! ומשיבים: **כי תנן מתניתין** [כאשר שנינו במשנתנו] בלשון לכתחילה — מדובר שנושאין על האנוסה רק **לאחר מיתה** שלה, שלאחר מיתה לא גזרו.


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:12
[Steinsaltz on Yevamot 97a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:12)

ושואלים למקור ההלכה שבמשנה: **מנא הני מילי** [מניין הדברים הללו]? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: **בכולן** בעריות שנאמרו שם, **נאמר** בהם לשון **שכיבה, וכאן** באשה ובתה ובשאר קרובות שנאסרו מחמת נישואי אשתו, **נאמר** לשון **קיחה, לומר לך: דרך ליקוחין** (נישואין) **אסרה תורה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:13
[Steinsaltz on Yevamot 97a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:13)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי: אלא מעתה,** אם אתה מדייק כך בלשון, **גבי אחותו דכתיב** [שנאמר] בה: **"**ו**איש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו"** (ויקרא כ, יז), **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר שרק **דרך קיחה הוא** ש**אסור** ו**דרך שכיבה שרי** [מותר]?!


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:14
[Steinsaltz on Yevamot 97a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:14)

**אמר ליה** [לו], כך יש להבין: **ליקוחין כתיבי** [אמורים] **בתורה סתם** וזו היא לשון כללית, ואנחנו דנים לפי הענין: **הראוי ל**פרשו בלשון **קיחה** של נישואין — מפרשים אותו בדרך זו, בתורת **קיחה, הראוי לשכיבה** אין הכוונה בו קיחה של נישואין, אלא רק לשון נקיה, הרי פירושו: **שכיבה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:15
[Steinsaltz on Yevamot 97a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:15)

**רבא אמר:** דין זה שאם **אנס אשה מותר לישא** את **בתה** נלמד **מהכא** [מכאן]: **כתיב** [נאמר] בפסוק אחד: **"ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה"** (שם יח, י), ולכאורה אפשר לדייק: **הא** [הרי] את **בת בנה דידה** [שלה] של אשתך, **ו**את **בת בתה דידה** [שלה] — **גלי** [אתה יכול לגלות] ואין איסור בדבר,


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:16
[Steinsaltz on Yevamot 97a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:16)

**וכתיב** [ונאמר] בפסוק אחר **"ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח** לגלות ערותה שארה הנה זמה היא**"** (שם יז), **הא כיצד** אתה מיישב את ההבדל בדיוקי הכתובים? ההסבר לכך הוא: **כאן,** שמותר, מדובר **באונסין,** שאם אנס אשה יכול לשאת את בת בתה או את בת בנה, כל עוד הם אינם גם בני בניו שלו, ו**כאן,** שאסור הדבר, מדובר **בנשואין.**


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:17
[Steinsaltz on Yevamot 97a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:17)

ושואלים: אולי **איפוך אנא** [אהפוך אני] ואומר שבאונסין אסור ובנישואין מותר? ומשיבים: בענין **עריות "שאר" כתיב בהו** [נאמר בהם] ו**בנשואין איכא** [יש] **שאר,** שהבעל והאשה נעשים קרובים וכבשר אחד על ידי הנישואין, ואילו **באונסין ליכא** [אין] **שאר,** ובכתוב שנאמר בו האיסור, מפורש שהוא השארות.


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:18
[Steinsaltz on Yevamot 97a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:18)

ג שנינו במשנה כי **ר' יהודה אוסר באנוסת אביו** ומפותת אביו. **אמר רב גידל אמר רב: מאי טעמא** [מהו הטעם] של **ר' יהודה — דכתיב** [שנאמר]: **"לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו"** (דברים כג, א), והוא מפרש: **כנף שראה אביו** בכל אופן **לא יגלה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:19
[Steinsaltz on Yevamot 97a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:19)

**וממאי** [וממה] יודעים אנו ש**באנוסה** ולא בנשואה **כתיב** [נאמר כתוב זה] — **דכתיב מעילויה דקרא** [שנאמר מעל, קודם, לפסוק זה] בדין האונס: **"ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף"** (שם כב, כט).


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:20
[Steinsaltz on Yevamot 97a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:20)

**ורבנן** [וחכמים] מה הם משיבים על ראיה זו — **אי הוה סמיך ליה כדקאמרת** [אילו היה סמוך לו ממש היה זה כמו שאתה אומר], **השתא דלא סמיך ליה** [עכשיו שאינו סמוך לו] לגמרי ויש פסוק מפריד באמצע, **מיבעי ליה** [נצרך לו] הביטוי "לא יגלה כנף אביו" לענין אחר, לכפי שאמר **רב ענן.** ש**אמר רב ענן אמר שמואל: בשומרת יבם של אביו,** שעדיין לא ייבם אותה, **הכתוב מדבר. ומאי** [ומה פירוש] **"כנף אביו" — כנף הראוי לאביו,** אותו **לא יגלה.**


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:21
[Steinsaltz on Yevamot 97a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:21)

ושואלים: לדעת חכמים לשם מה צריך הכתוב לומר איסור נוסף זה של "לא יגלה כנף אביו" — **ותיפוק ליה** [ויצא, ילמד לו] שהיא אסורה עליו, גם בלאו הכי **משום דודתו,** שהרי היתה קודם אשת דודו (אחי אביו)! ומשיבים: בא כתוב זה **לעבור עליה בשני לאוין,** גם משום דודתו, וגם משום "לא יגלה כנף אביו".


###### Steinsaltz on Yevamot 97a:22
[Steinsaltz on Yevamot 97a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/97a:22)

ושואלים: **ותיפוק ליה** [וייצא לו] שיש בכך שני לאוין, מצד אחר — גם **משום** שהיא **יבמה** שנבעלת **לשוק,** לאדם שאיננו יבמה! ומשיבים: בא הכתוב ללמד **לעבור עליה בשלשה לאוין:** משום יבמה לשוק, משום דודתו, ומשום "לא יגלה". **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] שמדובר כאן **לאחר מיתה** של אביו, ולא היו לו עוד אחים, שאיסור יבמה לשוק אין כאן, אבל היא אסורה הן משום דודתו והן משום כנף שהיתה ראויה לאביו.