## Steinsaltz on Yevamot Daf 99b

###### Steinsaltz on Yevamot 99b:1
[Steinsaltz on Yevamot 99b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:1)

**ואינן מטמאין למתים,** שכל אחד מהם הוא ספק כהן. **ואינן נושאין נשים, בין** היו הנשים **כשרות** — שמא הוא עבד ואסור בכשרה, **בין פסולות** — שמא כהן הוא ואסורה לו. **הגדילו התערובות ושחררו זה את זה — נושאין נשים ראויות לכהונה,** שאם עבד משוחרר הוא — מותר בה, שאמנם עבד משוחרר מותר אף בפסולה לכהונה, אבל אם הוא כהן — אסור באשה פסולה לכהונה.


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:2
[Steinsaltz on Yevamot 99b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:2)

**ואינן מטמאין למתים,** משום ספק כהן, **ואם נטמאו** למתים — **אינן סופגין** (מקבלים) את **הארבעים** מלקות שהרי אין להזהיר אף אחד מהם בוודאות, שמא אינו כהן. **ואינן אוכלין בתרומה,** שהרי אחד מהם הוא עבד משוחרר, **ואם אכלו** בשוגג — **אינן משלמין קרן וחומש,** שהרי לא ברור שהאוכל הוא זר. **ואינן חולקין על הגורן** לקבל תרומה, שאין אחד מהם יכול להוכיח שכהן הוא. **ומוכרין את התרומה** שהם מפרישים מתבואתם, **ו**אף שאינם אוכלים אותה **הדמים שלהן** שאין דרך להוציא מידם.


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:3
[Steinsaltz on Yevamot 99b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:3)

**ואינן חולקין בקדשי המקדש,** שהרי לא ברור מי מהם כהן, **ואין נותנים להם קדשים,** קרבנות להקריב כמו שנותנים לכהנים. **ואין מוציאין** קדשים **שלהם מידיהם** — שעורות הקדשים שייכים להם, שהרי אי אפשר להוכיח כי אחד מהם אינו כהן.


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:4
[Steinsaltz on Yevamot 99b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:4)

**ופטורין** לתת לכהן **מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה** של בהמות חולין שלהם, **ובכורו** (בכור בהמה טהורה) של כל אחד מהם **יהא רועה עד שיסתאב** (עד שיפול בו מום) שבהיותו תמים אינו רוצה להקריבו ולתת את בשרו לכהן — שהרי בעל הבכור ספק כהן הוא. וכשנופל בו מום יכולים הם לאוכלו, שהרי הוא ממון של כהן בלבד, ואין מוציאים מידם. **ו**בכלל: **נותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים.**


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:5
[Steinsaltz on Yevamot 99b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:5)

א גמרא שנינו במשנה: **"מתו הכשרים וכו'".** ותוהים על הלשון: **אלא הנך** [הללו], וכי **משום דאיערוב להו** [שהתערבו להם] **הוו להו** [נהיו] **פסולין?** אמנם, ספק הוא בני מי הם, אבל אינם פסולים! **אמר רב פפא: אימא** [אמור] כך: **ומתו הודאין.**


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:6
[Steinsaltz on Yevamot 99b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:6)

ב עוד שנינו במשנה: **לבני הכלה אחד חולץ** ואחד מייבם. ומעירים: **דוקא מיחלץ והדר יבומי** [לחלוץ תחילה ואחר כך לייבם], **אבל יבומי ברישא** [לייבם בתחילה] — **לא,** מחשש **דקפגע** [שפוגע הוא] **ביבמה לשוק,** שהרי ייתכן שזו איננה יבמתו אלא כלת אחיו הזקוקה לייבום.


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:7
[Steinsaltz on Yevamot 99b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:7)

ג שנינו במשנה: **כהנת שנתערב** וולדה בוולד שפחתה, שבין השאר גם חולקים להם חלק אחד בגורן. ותוהים: **חלק אחד פשיטא** [פשוט] שלא יתנו להם יותר מזה! אלא **אימא** [אמור] **חלק כאחד,** כלומר, חולקים להם רק כשהם באים יחד.


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:8
[Steinsaltz on Yevamot 99b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:8)

ומעירים: **תנן כמאן דאמר** [שנינו איפוא במשנתנו כדעת מי שאומר] **אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אין חולקין תרומה ל**מי שהוא ספק **עבד** כהן ספק בן כהן, **אלא אם כן רבו עמו,** אלו **דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר: יכול** זה שבא לחלוק **שיאמר: אם כהן אני — תנו לי בשביל עצמי, ואם עבד כהן אני — תנו לי בשביל רבי** (אדוני).


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:9
[Steinsaltz on Yevamot 99b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:9)

ומסבירים את טעם המחלוקת: **במקומו של ר' יהודה היו מעלין מתרומה ליוחסין,** שאם היו רואים שאדם קיבל חלק בתרומה, היו מניחים שהוא כהן, ומעידים עליו שהוא כהן לגבי קביעת ייחוסו, ולכן אין לתת תרומה לעבד כשרבו אינו עמו. **במקומו של ר' יוסי לא היו מעלין מתרומה ליוחסין,** ולכן אפשר היה לתת תרומה גם אם הוא עבדו של כהן בלא חשש.


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:10
[Steinsaltz on Yevamot 99b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:10)

**תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' אלעזר בר צדוק: מימי לא העדתי,** לא נזדמן לי להעיד בבית דין, **אלא עדות אחד, והעלו עבד לכהונה על פי** באותה עדות, אף שמן הסתם דקדק בדבר, מכל מקום קרה מכשול כזה.


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:11
[Steinsaltz on Yevamot 99b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:11)

ותוהים: **העלו** ממש **סלקא דעתך** [עולה בדעתך]?! **השתא** [עכשיו הרי] מקובל עלינו ככלל שאפילו **בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כל שכן!**


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:12
[Steinsaltz on Yevamot 99b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:12)

**אלא אימא** [אמור] בשינוי: **בקשו להעלות עבד לכהונה על פי.** כיצד היה הדבר? **חזא באתריה** [ראה במקומו] של **ר' יוסי** שחלקו בתרומה לאדם אחד ושם לא דקדקו אם עבד כהן הוא — או שהוא עצמו כהן, **ואזל ואסהיד באתריה** [והלך והעיד במקומו] של **ר' יהודה** שראה שחלקו לו תרומה, וכיון ששם לא חילקו בתרומה אלא לכהן, ולכן כמעט שהעלו אותו עבד לכהונה על סמך עדות זו.


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:13
[Steinsaltz on Yevamot 99b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:13)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **עשרה אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות, ואלו הן: חרש, שוטה, וקטן, טומטום, ואנדרוגינוס, והעבד, והאשה, והערל, והטמא, ונושא אשה שאינה הוגנת לו** (כלומר, אשה פסולה לכהונה), **וכולן משגרין** (שולחים) **להם** תרומה **לבתיהם, חוץ מ**ל**טמא ו**ל**נושא אשה שאינה הוגנת לו.**


###### Steinsaltz on Yevamot 99b:14
[Steinsaltz on Yevamot 99b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yevamot/r/99b:14)

ומבררים את הברייתא: **בשלמא** [נניח] **חרש שוטה וקטן** אין חולקים להם — כי **לאו בני דיעה נינהו** [לא בני דעת הם] והרי זה פחיתות־כבוד לתרומה שיתנוה להם ברבים. **טומטום ואנדרוגינוס נמי** [גם כן] —