## Steinsaltz on Yoma Daf 10a

###### Steinsaltz on Yoma 10a:1
[Steinsaltz on Yoma 10a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:1)

**אף על גב** [אף על פי] ש**"יפת אלהים ליפת"** שהפרסים שמבני יפת הם שסייעו לבנות את בית המקדש השני — מכל מקום **אין השכינה שורה אלא באהלי שם,** כלומר: בבית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך בלא סיוע מלכות זרה.


###### Steinsaltz on Yoma 10a:2
[Steinsaltz on Yoma 10a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:2)

א ושואלים: **ופרסאי מנא לן** [והפרסיים מנין לנו] ש**מיפת קאתו** [הם באים]? ומשיבים: **דכתיב** [שכן נאמר]: **"בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס"** (בראשית י, ב), ומפרשים: **"גומר" — זה גרממיא, מגוג — זו קנדיא, מדי — זו מקדוניא, יון — כמשמעו** אלו היוונים, **תובל** — זאת האומה הקרויה **בית אונייקי, משך — זו מוסיא, תירס, פליגי** [נחלקו] **בה ר' סימאי ורבנן** [וחכמים], **ואמרי לה** [ויש אומרים] **ר' סימון ורבנן** [וחכמים] נחלקו; **חד** [אחד מהם] **אמר: תירס זו בית תרייקי, וחד** [ואחד מהם] **אמר: זו‍ פרס.** ואם כן לדעה מסויימת, פרס (תירס) נמנה על בני יפת. **תני** [שנה] **רב יוסף** בברייתא: **תירס — זו פרס.**


###### Steinsaltz on Yoma 10a:3
[Steinsaltz on Yoma 10a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:3)

נאמר עוד ברשימת העמים: **"**ו**סבתה ורעמה וסבתכא"** (בראשית י, ז), **תני** [שנה] **רב יוסף:** אלו **סקיסתן גוייתא** [הפנימית] **וסקיסתן ברייתא** [החיצונית], **בין חדא לחדא** [אחת לאחת] מרחק **מאה פרסי** [פרסאות], **והיקפא אלפא פרסי** [והיקפה של ארץ זו אלף פרסאות].


###### Steinsaltz on Yoma 10a:4
[Steinsaltz on Yoma 10a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:4)

ועוד בפירוש מקראות אלה, נאמר: **"ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה** בארץ שנער**"** (בראשית י, י) **"בבל" — כמשמעה, ארך זו** העיר שהיתה קרויה בימיהם **אוריכות, ואכד** — זהו המקום שנקרא אז **בשכר. "כלנה" — זה נופר נינפי.**


###### Steinsaltz on Yoma 10a:5
[Steinsaltz on Yoma 10a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:5)

נאמר עוד: **"מן הארץ ההיא יצא אשור"** (בראשית י, יא), **תני רב יוסף: "אשור" — זה סילק** כלומר זה האיזור שבו נבנתה אחר כך העיר סילקיא. **"ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח"** (בראשית י, יא), **נינוה — כמשמעו, "רחובות עיר" — זו** הקרויה לאחר זמן **פרת דמישן, "כלח" — זו פרת** של **בורסיף. "ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדלה"** (בראשית י, יב). **"רסן" — זה** המקום הקרוי לאחר זמן **אקטיספון. "היא העיר הגדלה" איני יודע אם** הכוונה היא ש**נינוה** היא **העיר הגדולה, אם רסן** היא **העיר הגדולה, כשהוא אומר "ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים"** (יונה ג, ג) **הוי אומר: נינוה היא העיר הגדולה.** וכיון שפירשנו ודרשנו שמות מקומות מן המקרא, מפרשים כיוצא בהם.


###### Steinsaltz on Yoma 10a:6
[Steinsaltz on Yoma 10a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:6)

מה שנאמר **"ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק"** (במדבר יג, כב) **תנא** [שנה החכם]: **"אחימן"** נקרא כך — משום שהוא **מיומן** וגדול **שבאחים** (אחימן = אח ימין). **"ששי"** נקרא כך — לפי **שמשים את הארץ כשחיתות** (בורות), "**תלמי"** נקרא כך — לפי **שמשים את הארץ תלמים** (שורות המחרישה**) תלמים** בפסיעותיו. **דבר אחר: "אחימן"** הוא זה ש**בנה** את המקום **ענת, "ששי" בנה** את העיר **אלוש, "תלמי" בנה** את המקום **תלבוש. "ילידי הענק" — שמעניקין החמה בקומתן** כלומר שהם גבוהים כל כך עד שהחמה נראית כענק על צואריהם.


###### Steinsaltz on Yoma 10a:7
[Steinsaltz on Yoma 10a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:7)

ב כיון שהזכרנו כאן את הדעות כי תירס היא פרס, מביאים דבר הקשור לכך. **אמר ר' יהושע בן לוי אמר רבי: עתידה רומי שתפול ביד פרס, שנאמר: "לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם"** (ירמיה מט, כ).


###### Steinsaltz on Yoma 10a:8
[Steinsaltz on Yoma 10a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:8)

**מתקיף לה** [מקשה עליה] **רבה בר עולא: מאי** [מה] **משמע** (משמעות), מהו המקור לכך **דהאי** [שזה הכתוב] **"צעירי הצאן" פרס הוא** — בוודאי משום **דכתיב** [שנאמר]: **"האיל אשר ראית בעל הקרנים הוא מלכי מדי ופרס"** (דניאל ח, כ) והאיל הוא מבני הצאן. ואולם מה הראיה מכאן? **ואימא** [ואמור] ש"צעירי הצאן" כוונתו ל**יון** והם אשר יפילו את רומי **דכתיב** [שהרי נאמר] גם בהם דימוי זה: **"והצפיר השעיר מלך יון"** (ירמיה מט, כא), הרי שגם הם מדומים לצאן!


###### Steinsaltz on Yoma 10a:9
[Steinsaltz on Yoma 10a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:9)

מסופר: **כי סליק** [כאשר עלה] מבבל לארץ ישראל **רב חביבא בר סורמקי אמרה** לקושיה זו **קמיה דההוא מרבנן** [לפני אחד החכמים] **אמר ליה** [לו] אותו חכם: **מאן דלא ידע פרושי קראי** [מי שאינו יודע לפרש את הכתובים] **מותיב תיובתא** [מקשה קושיה] **לרבי?!** כלומר עזות מצח ישנה במי שאינו יודע פירוש המקראות ומקשה על אדם גדול כרבי. כי באמת לא הבין רבה בר עולא את יסוד הדרשה. **מאי** [מה פירוש] **"צעירי הצאן" — זוטרא דאחוהי** [קטן שבאחיו] ולכן הוא כינוי לפרס. **דתני** [שכן שנה] **רב יוסף: תירס זה פרס,** והרי תירס נמנה האחרון, והוא הקטן שבבני יפת. וזו היא איפוא מקור דרשתו של רבי, והכוונה של המדרש לגבי צעירי הצאן.


###### Steinsaltz on Yoma 10a:10
[Steinsaltz on Yoma 10a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:10)

כיוצא בזה **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' יהודה בר' אלעאי: עתידה רומי שתפול ביד פרס; קל וחומר: ומה מקדש ראשון שבנאוהו בני שם והחריבוהו כשדיים,** בסופו של דבר **נפלו כשדיים** (בלשאצר) **ביד פרסיים** (דריוש המדי וחתנו כורש הפרסי), **מקדש שני שבנאוהו פרסיים והחריבוהו רומיים — אינו דין שיפלו רומיים ביד פרסיים?**


###### Steinsaltz on Yoma 10a:11
[Steinsaltz on Yoma 10a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:11)

ואילו בניגוד לדעות אלה **אמר רב: עתידה פרס שתפול ביד רומי. אמרו ליה** [לו] תלמידיו **רב כהנא ורב אסי לרב: בנויי ביד סתורי** [הבונים ביד הסותרים]?! וכי כן הדין?! **אמר להו** [להם]: **אין** [כן], **גזירת מלך היא** שכך יהיה למרות שאין זה נראה מן היושר. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] שכך **אמר להו** [להם]: **אינהו נמי קא סתרי בי כנישתא** [הם גם כן, הפרסיים, סותרים בתי כנסת] אם כן אינם טובים יותר מן הרומאים.


###### Steinsaltz on Yoma 10a:12
[Steinsaltz on Yoma 10a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:12)

**תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **עתידה פרס שתפול ביד רומי, חדא** [טעם אחד] — משום **דסתרי בי כנישתא** [שהם סותרים הורסים את בתי הכנסת], **ועוד: גזירת מלך הוא שיפלו בונין ביד סותרין.** ש**אמר רב יהודה אמר רב: אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו תשעה חדשים, שנאמר: "לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל"** (מיכה ה, ב), שכזמן ההריון ("עת יולדה") שהוא תשעה חדשים, כך יהיה שלטון של רומי על כל העולם.


###### Steinsaltz on Yoma 10a:13
[Steinsaltz on Yoma 10a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:13)

ג עתה שבים לעסוק בדיני פרישת הכהן הגדול ללשכת פרהדרין. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כל הלשכו‍ת שהיו במקדש לא היה להן מזוזה,** כי אין קובעים מזוזה אלא בבית דירה שישנים בו, ובלשכות המקדש לא היו ישנים, **חוץ מלשכת פרהדרין, שהיה בה בית דירה לכהן גדול,** ולכך היתה חייבת במזוזה.


###### Steinsaltz on Yoma 10a:14
[Steinsaltz on Yoma 10a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:14)

**אמר ר' יהודה:** לא זה הטעם, **והלא כמה לשכות היו במקדש שהיה להן בית דירה,** שהיו משמשות מקום קבוע בשביל הכהנים לישיבה ולשינה שם **ו**בכל זאת **לא היה להן מזוזה? אלא לשכת פרהדרין גזירה** מיוחדת **היתה** שם שיקבעו בה מזוזה.


###### Steinsaltz on Yoma 10a:15
[Steinsaltz on Yoma 10a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:15)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהודה** שסבור שמן הדין לא היה צריך שתהא מזוזה בלשכת פרהדרין לולא הגזירה? **אמר רבא: קסבר** [סבור] **ר' יהודה: כל בית שאינו עשוי** לגור בו **לימות החמה ולימות הגשמים — אינו** נחשב **בית,** ולכן אינו חייב במזוזה. **איתיביה** [הקשה לו] **אביי:** כיצד אפשר לומר שאינו נחשב כבית, **והכתיב** [והרי נאמר]: **"והכיתי בית החרף על בית הקיץ"** (עמוס ג, טו) הרי שבית שנמצאים בו רק מחצית שנה, אף הוא קרוי בית! **אמר ליה** [לו] רבא: **"בית חורף" ו"בית קיץ" איקרי** [נקרא] בנין כגון זה, אולם **"בית" סתמא לא איקרי** [סתם אינו נקרא], שבית סתם הוא דווקא זה שגרים בו כל ימות השנה.


###### Steinsaltz on Yoma 10a:16
[Steinsaltz on Yoma 10a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:16)

**איתיביה** [הקשה לו] **אביי** קושיה אחרת: שנינו, אם הכניס פירות מן השדה בחג הסוכות לתוך **סוכת החג** בתוך ימי ה**חג, ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרין. ותני עלה** [ושנויה עליה] כדברי ביאור: **ר' יהודה מחייב** את הסוכה **בעירוב** כדין בית הנמצא בחצר שצריך להשתתף בעירוב החצר כשאר בתים שבחצר, ומחייב את הסוכה **במזוזה,** ומחייב אותה **במעשר,** שיהא דינה למעשר כדין בית, שכל פרי הארץ אף שעדיין לא הוחלט לסיים את הטיפול בו (שמשום כך הוא פטור ממעשר עד גמר מלאכתו), כיון שמוכנס לבית — הריהו מתחייב במעשר, ולשיטת ר' יהודה דין הסוכה כדין הבית לענין זה. הרי שר' יהודה מחמיר בדין סוכת החג לחייבה במזוזה, אף שאינה עשוייה למדור אלא לשבעה ימים בלבד!


###### Steinsaltz on Yoma 10a:17
[Steinsaltz on Yoma 10a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/10a:17)

**וכי תימא מדרבנן** [ואם תאמר שהדבר הוא רק מדברי סופרים] ואין בכך חיוב מן התורה, **בשלמא** [נניח] לגבי **עירוב ומזוזה איכא למימר מדרבנן** [יש לומר שהם מדברי סופרים] שמצאו מקום להחמיר בהלכות אלה, אף שאין לכך עיקר בדין תורה, **אלא מעשר, מי איכא למימר מדרבנן** [האם יש לומר שחייב בו רק מדברי סופרים]?