## Steinsaltz on Yoma Daf 11b

###### Steinsaltz on Yoma 11b:1
[Steinsaltz on Yoma 11b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:1)

**בית שער** כלומר בית קטן שליד השער העשוי לשם שמירת הפתח. **אכסדרה** (כעין מרפסת פתוחה) **ומרפסת** המשמשת כפרוזדור לדירות רבות שאף הם יהיו חייבים במזוזה **— תלמוד לומר: "בית",** ללמד: **מה בית** משמעו דווקא זה **המיוחד לדירה, יצאו אלו שאין** הם **מיוחדין לדירה,** ונועדו למעבר בלבד או לצרכים אחרים, שהם פטורים מן המזוזה.


###### Steinsaltz on Yoma 11b:2
[Steinsaltz on Yoma 11b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:2)

**יכול שאני מרבה** בחיוב המזוזה **אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה — תלמוד לומר: "בית", מה בית** הוא מקום **העשוי לכבוד** ולכבד אנשים הבאים בתוכו — **אף כל** מקום **העשוי לכבוד, יצאו אלו** שאינם **עשויין לכבוד.**


###### Steinsaltz on Yoma 11b:3
[Steinsaltz on Yoma 11b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:3)

**יכול שאני מרבה** בחיוב מזוזה **אף** את **הר הבית והלשכות** שבו **והעזרות** שבו **— תלמוד לומר: "בית",** לומר: **מה בית שהוא חול — אף כל** מקום **שהוא חול, יצאו אלו שהן קודש.** על כל פנים למדנו מברייתא זו שיש חכמים הסבורים שבית התבן ובית הבקר סתם חייבים במזוזה, בניגוד לשיטת רב יהודה שהכל מודים שהם פטורים, והרי זו **תיובתא** לשיטתו. ובהכרח יש לקבל את דברי רב כהנא שקיימת מחלוקת תנאים בענין זה.


###### Steinsaltz on Yoma 11b:4
[Steinsaltz on Yoma 11b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:4)

א **תני** [שנה] **רב שמואל בר יהודה** ברייתא **קמיה** [לפני] **רבא: ששה שערים פטורין מן המזוזה:** שער **בית התבן,** ושל **בית הבקר, ובית העצים, ובית האוצרות, ושער המדי,** שאיננו עשוי שתי מזוזות ומשקוף, אלא עשוי כולו כתבנית כיפה, **ושער שאינו מקורה** כלל בגג, **ושער שאינו גבוה עשרה** טפחים. **אמר ליה** [לו] רבא: **פתחת בששה,** שבראשית דבריך נקבת במספר ואמרת שישה שערים הם, **וסלקת** [וגמרת] **בשבעה,** שהרי בפרטיהם אתה מוצא שבעה!


###### Steinsaltz on Yoma 11b:5
[Steinsaltz on Yoma 11b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:5)

**אמר ליה** [לו]: **שער המדי תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא** בו אם דינו כשער לענין מזוזה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **כיפה, ר' מאיר מחייב במזוזה, וחכמים פוטרים. ושוין** (ומסכימים) שניהם **שאם יש ברגלה,** כלומר בחלק הזקוף שבצדיה לפני שמתקמרת בראשה, **עשרה** טפחים **שחייבת במזוזה,** שחלק זה דינו כמזוזת פתח. **אמר אביי** לפרש את הדעות בענין זה: **דכולי עלמא** [לדעת הכל] גם לר' מאיר וגם לחכמים, אם **גבוהה** כל אותה כיפה **עשרה** טפחים בלבד **ואין ברגלה** לפני מקום הקימור גובה **שלשה** טפחים — **ולאו** [ולא] **כלום היא,** שודאי אין זה נחשב כפתח ופטורה ממזוזה. **אי נמי** [או גם כן] **יש ברגלה שלשה** טפחים **ואינה גבוהה עשרה — ולאו** [ולא] **כלום היא,** משום שאין זה פתח ראוי.


###### Steinsaltz on Yoma 11b:6
[Steinsaltz on Yoma 11b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:6)

**לא נחלקו אלא בגבוהה** כולה **עשרה** טפחים **ויש ברגלה שלשה טפחים** אבל **אין ברחבה** של הכיפה לכל גובהה מרחב הפתוח **ארבעה** טפחים, שהרי קמורה היא בראשה והולכת ונעשית צרה, אבל **יש בה** במקום הקימור רוחב מספיק כדי שאפשר יהא **לחוק** (לחתוך ולחקוק) ו**להשלימה לארבעה** טפחים. ובבעיה זו נחלקו; ש**ר' מאיר סבר: חוקקין להשלים,** כלומר: כיון שיש מקום במזוזה לחקוק שיעור פתח הרי אנו דנים אותה כאילו נעשתה כבר חקיקה זו, ולכן נחשבת כיפה זו כבת שיעור פתח הראוי למזוזה, **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **אין חוקקין להשלים,** שכיון שבפועל רוחב הפתח פחות מארבעה טפחים, לכך אינו נחשב כאילו נחקק והושלם לארבעה.


###### Steinsaltz on Yoma 11b:7
[Steinsaltz on Yoma 11b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:7)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **בית הכנסת, ובית האשה, ובית השותפין — חייבת במזוזה.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! מדוע ייפטרו אלה ממזוזה? ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **"ביתך"** נאמר, והוא להדגיש **ולא ביתה** של אשה, וכן **"ביתך" — ולא בתיהם** של שותפים, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין לדייק כך, ודינם לענין מזוזה כשאר בתים.


###### Steinsaltz on Yoma 11b:8
[Steinsaltz on Yoma 11b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:8)

ומקשים: **ואימא הכי נמי** [ושמא אמור כי כך הוא גם כן] ודייק אכן כך מלשון הכתוב? ודוחים: **אמר קרא** [הכתוב] מיד לאחר מצוות מזוזה: **"למען ירבו ימיכם וימי בניכם"** (דברים יא, כא), כשכר על קיום מצוה זו, ואם ייפטרו אלה ממזוזה יש לתמוה: וכי **הני בעו חיי** [אלה, הגברים והיחידים, צריכים חיים] **והני לא בעו חיי** [ואלה, הנשים והשותפים, אינם צריכים חיים]?! אלא ודאי חובת מזוזה היא לכל ישראל.


###### Steinsaltz on Yoma 11b:9
[Steinsaltz on Yoma 11b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:9)

ושואלים: **אלא,** אם כן, הדגשת הפסוק **"ביתך" למה לי?** שהרי החובה בכל בית! ומשיבים: יש לפרש **כ**דברי **רבא,** ש**אמר רבא:** "ביתך" יש לדרשו — **דרך ביאתך,** בצד שבו אתה מתחיל לבוא להיכנס לבית **וכי עקר איניש** [וכאשר עוקר אדם] את רגליו ופוסע — **כרעיה דימינא עקר ברישא** [את רגלו הימנית הוא עוקר בראשונה] וכיון שדרך הכניסה לבית היא ברגלו הימנית הרי שזהו הצד בו קובעים את המזוזה.


###### Steinsaltz on Yoma 11b:10
[Steinsaltz on Yoma 11b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:10)

ג כיון שהבאנו ברייתא זו בדיני מזוזה, מביאים ברייתא בנושא אחר, הדומה לזו בדרך מדרש ההלכה. **תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **בית הכנסת ובית השותפין ובית האשה מטמאין בנגעים** שאם נראה בהם נגע צרעת — הרי הם מקבלים טומאה כשאר בתים. ומקשים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומדוע לא יהא כן? ומסבירים: **מהו דתימא** [שתאמר] הרי נאמר בדיני נגעים: **"ובא אשר לו הבית"** (ויקרא יד, לה) ונוכל לומר שיש כאן הדגשה למעט: **"לו" — ולא לה, "לו" — ולא להן,** ותוציא מכלל טומאה זו בית אשה ובית השותפים, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאף אלו בכלל דין זה.


###### Steinsaltz on Yoma 11b:11
[Steinsaltz on Yoma 11b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:11)

ומקשים: **ואימא הכי נמי** [ואמור כי כך הוא גם כן] ונלמד מדיוק הלשון שאין בתים אלה מקבלים טומאת נגעים! ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב]: **"בבית ארץ אחזתכם"** (ויקרא יד, לד) שמדבר בלשון רבים, ללמדנו שכל בית בישראל שייך בדין זה. ושואלים: אם כן, ההדגשה **"לו"** שנאמרה בכתוב "ובא אשר לו הבית", **למה לי?** ומשיבים: דבר זה בא ללמדנו לא לענין הלכה, אלא להסביר את הטעם לבוא הנגע, שדבר זה קורה ל**מי שמייחד ביתו לו** בלבד, שהוא קמצן **שאינו רוצה להשאיל כליו** לאחרים **ואומר שאין לו** כלים אלה בביתו. וכעונש **הקדוש ברוך הוא מפרסמו כשמפנה את ביתו** כדין בית שיש בו נגע, והכל רואים שהיו כלים אלה ברשותו. **פרט למשאיל כליו לאחרים,** שכיון שאינו מייחד את ביתו רק לעצמו — אין נגע הצרעת פוגע בו.


###### Steinsaltz on Yoma 11b:12
[Steinsaltz on Yoma 11b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:12)

על ברייתא זו שואלים מצד אחר: **ובית הכנסת מי** [האם] **מטמא בנגעים? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **יכול יהיו בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים, תלמוד לומר: "ובא אשר לו הבית" — מי שמיוחד לו** הבית באופן פרטי, **יצאו** בתים **אלו שאין מיוחדין לו** לאדם אחד אלא הם רכוש הציבור!


###### Steinsaltz on Yoma 11b:13
[Steinsaltz on Yoma 11b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:13)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה] משום שיש מחלוקת תנאים בדבר. **הא** [ברייתא זאת] — כשיטת **ר' מאיר, הא** [ברייתא זו] — **רבנן** [כשיטת חכמים]. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **בית הכנסת שיש בה בית דירה לחזן** (לשמש) בית **הכנסת — חייב במזוזה,** שהרי נחשב כבית דירה. **ושאין בה בית דירה — ר' מאיר מחייב, וחכמים פוטרין.** למדנו מכאן שר' מאיר סבור כי דין בית הכנסת כדין בית פרטי, וכשם שדין זה נוגע לענין מזוזה, כן הדין גם לגבי טומאת נגעים.


###### Steinsaltz on Yoma 11b:14
[Steinsaltz on Yoma 11b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:14)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר לסתירה בין הברייתות בענין בית הכנסת, שאפשר לומר שגם **הא** [זו] הברייתא האומרת שבית הכנסת מטמא **ו**גם **הא** [וזו] הברייתא האומרת שאינו מטמא **רבנן** [כשיטת חכמים] היא, **ולא קשיא** [ואינו קשה] **הא** [ברייתא זו] שאמרנו שהוא מטמא — **דאית** [שיש] **בה בית דירה** כגון למגורי השמש, **הא** [ברייתא זו] שאינו מטמא — **דלית** [שאין] **בה בית דירה.**


###### Steinsaltz on Yoma 11b:15
[Steinsaltz on Yoma 11b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/11b:15)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] ליישב את הסתירה בדרך נוספת: **הא והא דלית** [זו וזו מדובר שאין] **בה בית דירה**