## Steinsaltz on Yoma Daf 17b

###### Steinsaltz on Yoma 17b:1
[Steinsaltz on Yoma 17b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/17b:1)

**אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] כי באמת לשכת הטלאים בקרן **מערבית דרומית הואי** [היתה], אם כן **היינו דמתרץ** [זה הטעם המסביר כיצד מתרץ] את הסתירה של מ**לחם הפנים** על **לחם הפנים. אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שלשכה זו בקרן **צפונית מערבית הואי** [היתה], **סוף סוף, מאי תירוצא** [מהו התירוץ] איפוא של **לחם הפנים,** שהרי גם אם אתה חושב מכיוון אחר, עדיין נמצאת לשכת החותמות חוצצת בין לשכת הטלאים ולשכת הלחם! **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] כי אכן **במערבית דרומית הואי** [היתה] ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Yoma 17b:2
[Steinsaltz on Yoma 17b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/17b:2)

על תירוץ זה שתנא אחד מונה דרך שמאל מקשים: **והאמר מר** [והרי אמר החכם]: **כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין, למזרח** וכאן מנה דרך שמאל? ומשיבים: **הני מילי** [דברים אלה אמורים] בשעת מעשה ה**עבודה,** שכך יש לפנות. **אבל הכא** [כאן] — **חושבנא בעלמא הוא** [חשבון בלבד הוא], שלא הלך בפועל לצד זה, אלא רק חשב דברים בכוון זה.


###### Steinsaltz on Yoma 17b:3
[Steinsaltz on Yoma 17b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/17b:3)

א שנינו במשנה: **שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש. תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **כיצד מקריב חלק בראש? אומר** הכהן הגדול: **עולה זו אני מקריב, מנחה זו אני מקריב,** ודי בכך ואינו נזקק לפייס או לחלוקה אחרת.


###### Steinsaltz on Yoma 17b:4
[Steinsaltz on Yoma 17b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/17b:4)

**כיצד נוטל חלק בראש? אומר** הכהן הגדול: **חטאת זו אני אוכל, אשם זה אני אוכל. ונוטל** אפילו **חלה** אחת **משתי חלות** שמביאים בחג השבועות וכן **ארבע או חמש** חלות משתים עשרה החלות של **מעשה לחם הפנים** שמחלקים בין הכהנים בכל שבת. **רבי אומר: לעולם** נוטל הכהן הגדול **חמש** חלות מתוך שתים עשרה החלות של לחם הפנים, לפי **שנאמר** בלחם הפנים: **"והיתה לאהרן ולבניו** ואכלוהו במקום קדוש" (ויקרא כד, ט), ונלמד ממה שהזכיר את אהרן לחוד מבניו: ש**מחצה** מהחלות ניתן **לאהרן** או לכהן הגדול הבא במקומו **ומחצה לבניו.** ומתוך שכפי שיבואר להלן לא היו מתחלקות אלא עשר חלות בלבד, הרי שחלקו של הכהן הגדול חמש חלות.


###### Steinsaltz on Yoma 17b:5
[Steinsaltz on Yoma 17b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/17b:5)

על ברייתא זו מקשים: **הא גופא קשיא** [הרי היא עצמה קשה] ויש בה סתירה: **אמרת נוטל חלה אחת משתי חלות, מני** [כשיטת מי היא] דעה זו — כשיטת **רבי היא,** ש**אמר:** כי הכהן הגדול **פלגא שקיל** [מחצה הוא נוטל]. **אימא מציעתא** [אמור את האמצע] של אותה הברייתא: **ארבע או חמש ממעשה לחם הפנים,** הרי **אתאן לרבנן** [הגענו לשיטת חכמים] **דאמרי** [שהם אומרים]: **לא שקיל פלגא** [איננו לוקח חצי] אלא פחות. **אימא — סיפא** [אמור את סופה] של המשנה **רבי אומר: לעולם חמש.** ואם כן מגיעים להסבר תמוה כאשר **רישא וסיפא** [ראשה וסופה] של המשנה הוא כשיטת **רבי, ומציעתא רבנן** [ואמצעה הוא כשיטת חכמים], וכיצד יתכן לומר דבר זה?


###### Steinsaltz on Yoma 17b:6
[Steinsaltz on Yoma 17b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/17b:6)

**אמר אביי:** כך צריך לפרש: **רישא ומציעתא רבנן** [ראשה ואמצעה כשיטת חכמים] ולענין הקושיה בענין שתי הלחם — **מודו רבנן** [מודים חכמים] **בפרוסה** ש**לאו אורח ארעא למיתבה** [שאין זה דרך ארץ לתת אותה] **לכהן גדול** שלשיטת חכמים מגיע לכהן גדול פחות מחלה אחת, אלא כיון שאין זה דרך ארץ לתת לו חלה פרוסה, נותנים לו חלה שלימה,