## Steinsaltz on Yoma Daf 18b

###### Steinsaltz on Yoma 18b:1
[Steinsaltz on Yoma 18b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/18b:1)

**והשחלים וחלגלוגות והביצים והגרגיר.** כיון שהוזכר הגרגיר מביאים את הכתוב: **"ויצא אחד אל השדה ללקט ארת"** (מלכים ב' ד, לט) **תנא משמיה** [שנה החכם משמו] של **ר' מאיר:** "אורות" אלה **זה** הצמח הקרוי **"גרגיר". אמר ר' יוחנן: למה נקרא שמן "אורות" —** לפי **שמאירות את העינים** שמועילות לבריאות העין. **אמר רב הונא: המוצא גרגיר, אם יכול לאכלו — אוכלו, ואם לאו** שאינו יכול לאכלו, לפחות — **מעבירו על גבי עיניו** ואף זה מועיל לו. **אמר רב פפא:** דברים אלה אמורים דווקא **בגרגירא מצרנאה** [בגרגיר הגדל על המיצר] הגבול שבין השדות, שמקום זה פנוי מזרעים אחרים ולכך גדל הוא שם ברוב כוח, ומשובח ביותר.


###### Steinsaltz on Yoma 18b:2
[Steinsaltz on Yoma 18b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/18b:2)

כעין זה **אמר רב גידל אמר רב: אכסנאי** (אורח בבית) **לא יאכל ביצים** שהם מביאים לידי קרי **ולא יישן בטליתו של בעל הבית** שמא יראה קרי וימצא על הטלית, ונמצא מתגנה בעיני מארחו. בהמשך לדברים האמורים כאן בהנהגת האורחים מסופר: **רב כי מקלע** [כאשר היה מזדמן] למקום **דרשיש** היה **מכריז: מאן הויא ליומא** [מי תהיה ליום אחד], כלומר: מי מוכנה להנשא לי ליום אחד, כדי שלא יהא בלא אשה במקום, ולאחר כך יגרשנה. וכיוצא בזה, **רב נחמן כד מקלע** [כאשר היה מזדמן] לעיר **שכנציב** היה **מכריז: מאן הויא ליומא** [מי תהיה ליום] להנשא לי בו.


###### Steinsaltz on Yoma 18b:3
[Steinsaltz on Yoma 18b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/18b:3)

ומקשים; **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] **ר' אליעזר בן יעקב אומר: לא ישא אדם אשה במדינה זו, וילך וישא אשה במדינה אחרת, שמא יזדווגו** הצאצאים **זה אצל זה** בלא לדעת את קרבתם המשפחתית **ונמצא** לעתים **אח נושא** את **אחותו** או **אב נושא** את **בתו,** ונמצא **ממלא כל העולם כולו ממזרות, ועל זה נאמר: "ומלאה הארץ זמה"** (ויקרא, יט, ל). **אמרי** [אומרים] כתשובה: **רבנן** [לחכמים] — **קלא אית להו** [קול יש להם], שכיון שאנשים מפורסמים הם, ללא ספק יתייחסו צאצאיהם אחריהם ולא יבואו לטעות בהם ולהחליפם באחרים.


###### Steinsaltz on Yoma 18b:4
[Steinsaltz on Yoma 18b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/18b:4)

ומקשים מצד אחר, **והאמר** [והרי אמר] **רבא:** אשה ש**תבעוה** (הציעו לה) **להנשא, ונתפיסה** (הסכימה) — **צריכה לישב שבעה נקיים** שמא מתוך חימוד ראתה דם ולא שמה לב, והריהי טמאה טומאת נדה. ואיך אם כן יכלו אותם חכמים לשאת אשה בו ביום? ומשיבים: **רבנן אודועי הוו מודעו להו, מקדם הוו קדמי ומשדרי שלוחא** [חכמים היו מודיעים להם, היו מקדימים ושולחים שליח] והוא היה מכריז בשם החכם שרצונו לשאת אשה במקום זה והיתה האשה שהסכימה להנשא להם ממתינה שבעה נקיים.


###### Steinsaltz on Yoma 18b:5
[Steinsaltz on Yoma 18b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/18b:5)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] לא נישואין ממש היו מציעים להן **אלא יחודי הוו מיחדי להו** [רק ליחוד בלבד היו מתיחדים אתן] בלא נישואין ובלא ביאה וידעו הנשים שאין כאן נישואין ממש, ולא היו מחמדות (תוספות) **לפי שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו,** שמי שאין לו פת מרגיש יותר את הרעב, כך אותו אדם שאין לו אשה משתוקק ביותר, וכדי להמנע מכך דאגו שיהו נשים מיוחדות להם.


###### Steinsaltz on Yoma 18b:6
[Steinsaltz on Yoma 18b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/18b:6)

א משנה **מסרוהו זקני בית דין** שקראו לפניו בסדר היום קודם לכן **לזקני כהונה** והם **העלוהו לבית אבטינס,** ולאחר מכן **השביעוהו, ונפטרו** ממנו **והלכו להם. ואמרו לו** בשעה שמשביעים אותו; **אישי** (אדוני) **כהן גדול! אנו שלוחי בית דין, ואתה שלוחנו ושליח בית דין. משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך** בסדר הקטרת הקטורת ושאר דברים שאתה עתיד לעשות ביום הכיפורים כשאתה לבד. ומספרים: לאחר שבועה זו **הוא פורש ובוכה, והן פורשין ובוכין** מחמת צער שהוזקקו לכך.


###### Steinsaltz on Yoma 18b:7
[Steinsaltz on Yoma 18b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/18b:7)

בלילה, היו מעסיקים אותו שלא יישן, **אם היה חכם — דורש** הוא לפני הרבים בתורה, **ואם לאו — תלמידי חכמים דורשים לפניו. ואם** היה **רגיל לקרות** בעצמו במקרא — **קורא, ואם לאו — קורין לפניו. ובמה קורין לפניו** בספרים שיש בהם ענין, לסייע שלא ירדם: **באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר: פעמים הרבה קריתי לפניו** בספר **דניאל** שאף הוא מרובה ענין.