## Steinsaltz on Yoma Daf 20a

###### Steinsaltz on Yoma 20a:1
[Steinsaltz on Yoma 20a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20a:1)

**"לפתח חטאת רבץ"** (בראשית ד, ז) ולא ייפלא איפוא שבני אדם חוטאים. שאל אותו: **ושטן מאי אמר** [מה אומר] הוא, מה אומר המקטרג על דבר זה? **אמר ליה** [לו]: **שטן ביומא דכיפורי** [השטן ביום הכיפורים] — **לית ליה רשותא לאסטוני** [אין לו רשות להסטין, לקטרג]. **ממאי** [ממה] למדנו זאת? **אמר רמי בר חמא: "השטן" בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי** [שלוש מאות ששים וארבעה הם] ללמד: **תלת מאה ושיתין וארבעה יומי אית ליה רשותא לאסטוני** [שלוש מאות ששים וארבעה ימים בשנה יש לו רשות להסטין, לקטרג] וומתוך ששנת החמה בת שלוש מאות שישים וחמישה ימים, נשאר איפוא יום אחד שהוא **יומא דכיפורי** [יום הכיפורים], בו **לית ליה רשותא לאסטוני** [אין לו רשות להסטין, לקטרג]. שיום זה נעלה במדרגתו משאר ימים, ואין בו מקום לדברי האשמה של השטן.


###### Steinsaltz on Yoma 20a:2
[Steinsaltz on Yoma 20a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20a:2)

א משנה **בכל יום תורמין את המזבח** שמסירים ממנו מעט אפר (דשן) ומניחים אותו במזרחו של הכבש, כדי לקיים מצוות תרומת הדשן, והיו עושים זאת בזמן **קריאת הגבר או סמוך לו** ואין מקפידים בדיוק בזמן **בין לפניו בין לאחריו. וביום הכפורים** היו תורמים כבר **מחצות** הלילה, **וברגלים** כבר מן **האשמורה הראשונה, ולא היתה קריאת הגבר מגעת** ברגלים **עד שהיתה** ה**עזרה מלאה מישראל** שהיו באים ומביאים עימם את שנדרו ונדבו במשך השנה לקרבן, כדי שיוכלו להקריבם מיד לאחר הקרבת התמיד.


###### Steinsaltz on Yoma 20a:3
[Steinsaltz on Yoma 20a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20a:3)

ב גמרא **תנן התם** [שנינו שם] במסכת זבחים: **אברים שפקעו** (שנפלו מתוך להט האש) **מעל גבי המזבח;** אם נפלו **קודם חצות** הלילה — **יחזיר** אותם לאש, **ומועלין בהן** שאם נהנה מהם בכלשהו, הריהו מועל בקודש, שאיברים אלה עומדים עדיין בקדושתם. אולם אם נפלו **לאחר חצות — לא יחזיר** ושוב **אין מועלין בהן,** והרי הם כאפר שנשרף.


###### Steinsaltz on Yoma 20a:4
[Steinsaltz on Yoma 20a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20a:4)

שואלים: **מנא הני מילי** [מניין דברים אלה] שזמן חצות הלילה קובע, שהוא נידון כסוף זמן שריפת האברים והפיכתם לאפר? **אמר רב: כתוב אחד אומר: "כל הלילה והקטיר"** כאמור: "היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר" (ויקרא ו, ב), משמע שכל הלילה הוא הזמן המיועד לשריפת איברי הקרבנות, **וכתוב אחד אומר: "כל הלילה... והרים** את הדשן**"** (ויקרא ו, ב-ג) משמע שניתן להרים את האפר כל הלילה! **הא כיצד** תיישב את הכתובים? אלא **חלקהו** את הלילה לשני חלקים **חציו להקטרה** של האיברים, **וחציו להרמה** של הדשן.


###### Steinsaltz on Yoma 20a:5
[Steinsaltz on Yoma 20a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20a:5)

**מתיב** [מקשה] על כך **רב כהנא:** שנינו במשנתנו **בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו, וביום הכפורים** היו תורמים כבר **מחצות, וברגלים** כבר **מאשמורה הראשונה,**