## Steinsaltz on Yoma Daf 20b

###### Steinsaltz on Yoma 20b:1
[Steinsaltz on Yoma 20b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:1)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] כי זמן תרומת הדשן **מחצות דאורייתא** [מן התורה] **היא,** אם כן **היכי מקדמינן והיכי מאחרינן** [כיצד מקדימים אנו וכיצד מאחרים אנו] מן הזמן הקצוב בתורה?


###### Steinsaltz on Yoma 20b:2
[Steinsaltz on Yoma 20b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:2)

**אלא אמר ר' יוחנן:** לא מכאן למדים אלא **ממשמע שנאמר** לענין הקטרת האיברים: **"כל הלילה"** (ויקרא ו, ב) **איני יודע שהיא עד הבקר? ומה** אם כן **תלמוד לומר "עד הבקר"** (ויקרא ו, ב) כוונתו: **תן בקר לבקרו של לילה,** כלומר: הקדם והשכם לפני בוא הבוקר, שאז זמן תרומת הדשן. אולם הקדמה זו לא נקבע לה שיעור מפורש בתורה, ונוהגים בזה לפי הצורך.


###### Steinsaltz on Yoma 20b:3
[Steinsaltz on Yoma 20b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:3)

**הלכך** (לכן), **בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו,** שבקדימה קלה זו **סגיא** [די], **ביום הכפורים דאיכא חולשא** [שיש חולשה] של ה**כהן גדול** שהרי עליו מוטלת כל עבודת היום, לכך מקדימים יותר ו**עבדינן** [עושים אנו] כבר **מחצות. וברגלים דנפישי** [שמרובים] **ישראל** הבאים, **ונפישי** [ומרובים] ה**קרבנות** שמביאים להקריב בחג, מקדימים יותר ו**עבדינן** עוד [עושים אנו] **מאשמורת הראשונה. כדקתני טעמא** [כפי ששנינו את הטעם] במשנתנו עצמה: **לא היתה קריאת הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל.**


###### Steinsaltz on Yoma 20b:4
[Steinsaltz on Yoma 20b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:4)

א במשנתנו הוזכרה קריאת הגבר כסימן לזמן מסויים, ושואלים: **מאי** [מה] פירוש הביטוי: **"קריאת הגבר"? רב אמר:** פירושו: **קרא גברא** [האיש], כלומר הכריז האיש הממונה על כך שעל הכהנים לעמוד לעבודתם. **ר' שילא אמר** שתרגום הביטוי הוא: **קרא תרנגולא** [התרנגול], שאף הוא קרוי "גבר".


###### Steinsaltz on Yoma 20b:5
[Steinsaltz on Yoma 20b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:5)

מסופר: **רב איקלע לאתריה** [הזדמן למקומו] של **ר' שילא,** ור' שילא היה ידוע כחכם העיר, ואילו רב עדיין לא היה ידוע שם. **לא הוה אמורא למיקם עליה** [לא היה מתורגמן שיעמוד לפני] **ר' שילא** ויתרגם את דבריו לקהל, **קם** [עמד] **רב עליה** [עליו] כמתורגמן, והזכיר ר' שילא בתוך דבריו את המושג "קריאת הגבר" **וקא מפרש** [ופירש] רב לקהל ואמר: **מאי** [מה] פירוש המושג: **"קריאת הגבר" — קרא גברא** [האיש]. **אמר ליה** [לו] **ר' שילא: ולימא מר: "קרא תרנגולא"** [שיאמר אדוני פירוש הדבר: קרא התרנגול] **אמר ליה** [לו] רב, הפתגם העממי אומר: **"אבוב לחרי — זמר, לגרדאי — לא מקבלוה מיניה** [אבוב בשביל השרים הוא כלי זמר, ואילו האורגים הפחותים אינם מקבלים ממנו]**",** משום שבחוסר הבנתם אינם נהנים מנגינתו. אף ביאור זה שאמרתי, הרי שמעוהו לפניך שרים וגדולים ממך בתורה ונתקבל על דעתם, ואתה, שאינך גדול כמותם, אין הדבר מקובל עליך?


###### Steinsaltz on Yoma 20b:6
[Steinsaltz on Yoma 20b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:6)

הלא **כי הוה קאמינא עליה** [כאשר הייתי עומד לפני] **ר' חייא ומפרישנא** [הייתי מפרש]: **מאי** [מה] **"קריאת הגבר" — קרא גברא** [האיש], **ולא אמר לי ולא מידי** [דבר] **ואת אמרת** [ואתה ר' שילא אומר] **לי: אימא** [אמור]: **קרא תרנגולא** [התרנגול]. כיון ששמע ר' שילא דברים אלה, הבין מיהו המתורגמן הזה שלפניו, **אמר ליה** [לו]: **מר ניהו** [אדוני הוא] **רב? נינח מר** [שינוח אדוני] והפסק מלתרגם, שאין זה כבודך שתהא לי כמסייע בלבד. **אמר ליה** [לו]: **אמרי אינשי** [אומרים בני אדם] בפתגם: **"אי תגרת ליה** [אם נשכרת לו] — **פוץ עמריה** [נפץ צמרו]**",** שכיון שנשכר אדם לעבודה, עליו לעשות אף מלאכה בזויה. כלומר: אם הסכמת וקבלת על עצמך דבר — צריך אתה לעשות אותו בשלימות. **איכא דאמרי, הכי אמר ליה** [יש אומרים שכך אמר לו] לר' שילא: **מעלין בקדש ולא מורידין,** וכיון שמלאכת המתורגמן נעשתה על ידי אדם גדול כמותי — אין ראוי שיבוא תחתי אחר בדרגה נמוכה ממני, ויהא בכך איפוא בזיון לתורה.


###### Steinsaltz on Yoma 20b:7
[Steinsaltz on Yoma 20b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:7)

ומעירים: **תניא כותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב, תניא כותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' שילא** בפירוש הביטוי הזה. ומפרטים: **תניא כותיה** [שנויה כשיטתו] של **רב: גביני** ה**כרוז** שהיה הממונה במקדש **מה הוא אומר** בהכרזתו: **"עמדו כהנים לעבודתכם, ולוים לדוכנכם, וישראל למעמדכם".** ומסופר: **והיה קולו** רם כל כך, עד שהיה **נשמע בשלש פרסאות** (שנים עשר מיל),


###### Steinsaltz on Yoma 20b:8
[Steinsaltz on Yoma 20b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:8)

ו**מעשה באגריפס המלך שהיה בא בדרך ושמע קולו** של גביני הכרוז במרחק **שלש פרסאות, וכשבא** המלך **לביתו שיגר לו** המלך **מתנות** מתוך התפעלות מחוזק קולו. ומעירים **ואף על פי כן** למרות קול רם ומשובח זה, קולו של ה**כהן** ה**גדול** היה רם ו**משובח ממנו.** ש**אמר מר** [החכם]: **וכבר** היה מקרה **שאמר** כהן גדול בשעת וידויו על פרו ביום הכיפורים **"אנא השם" ונשמע קולו ביריחו. ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מירושלים ליריחו** מרחק **עשר פרסי** (ארבעים מיל).


###### Steinsaltz on Yoma 20b:9
[Steinsaltz on Yoma 20b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:9)

ולא רק שהיה זה מרחק גדול יותר, אלא **ואף על גב דהכא איכא חולשא, והכא ליכא חולשא** [ואף על פי שכאן ביום הכיפורים יש חולשה של הכהן הגדול הצם, וכאן בשאר הלילות אין חולשה לכרוז] **והכא יממא והתם ליליא** [וכאן ביום הכיפורים אומר הכהן הגדול דבר זה ביום, וכאן הכרוז מכריז בלילה] והקול נשמע בלילה יותר,


###### Steinsaltz on Yoma 20b:10
[Steinsaltz on Yoma 20b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:10)

וכמו ש**אמר ר' לוי: מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה — מפני** קולו של **גלגל חמה** שכשמהלך ברקיע **מנסר כחרש** (נגר) **המנסר בארזים,** וקול זה מחריש קולות רבים אחרים. ומעירים: **והאי חירגא דיומא** [וזוהי אותה נסורת של היום] היא האבק הנראה לעינים כשהשמש מאירה מול חפצים ו**"לא" שמיה** [שמו]. והוא ש**אמר נבוכדנצר: "וכל דיירי ארעא כלא חשיבין"** [וכל דיירי הארץ כלא נחשבים] (דניאל ד, לב) ופירוש הפסוק לפי זה: שהכל נחשבים כאבק הדק שכמעט אינו נראה לעין.


###### Steinsaltz on Yoma 20b:11
[Steinsaltz on Yoma 20b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/20b:11)

כיון שהוזכר מאמר זה בענין קולות, מביאים: **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אלמלא** קולו של **גלגל חמה** היה **נשמע קול המונה** (הרעש וההמיה) **של** העיר **רומי, ואלמלא קול המונה של רומי** היה **נשמע** בעולם **קול גלגל חמה.** ועוד **תנו רבנן** [שנו חכמים] בענין זה: **שלש קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו, ואלו הן: קול גלגל חמה, וקול המונה של רומי, וקול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף** שכל העולם היה צריך לשמוע אותם, **ויש אומרים: אף** קול של **לידה**