## Steinsaltz on Yoma Daf 26b

###### Steinsaltz on Yoma 26b:1
[Steinsaltz on Yoma 26b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:1)

**ההוא** [אותו תנא] סבור ש**לא** כשיטת **ר' אליעזר בן יעקב** וש**לא** כשיטת **ר' יהודה** ולכן היו צריכים חמש פייסות גם למחתה וגם להעלאת איברים.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:2
[Steinsaltz on Yoma 26b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:2)

א משנה קרבן ה**תמיד** ניתן להיות **קרב** ומוליכין את איבריו פעמים **בתשעה** כהנים, כפי שכבר נאמר (לעיל יומא כה, א) שהכהנים המוליכים את אבריו והמנחות והנסכים השייכים לו תשעה היו, ופעמים **בעשרה** כהנים, פעמים **באחד עשר,** ופעמים **בשנים עשר** כהנים. **לא פחות** מתשעה **ולא יותר** משנים עשר. **כיצד?** קרבן התמיד **עצמו** קרב **בתשעה** כהנים כפי שהסברנו. ו**בחג** הסוכות מוסיפים כהן נוסף, כי **ביד** כהן **אחד** היתה **צלוחית של מים** לניסוך המים, שנוסף בחג על ניסוך היין — **הרי כאן עשרה** כהנים.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:3
[Steinsaltz on Yoma 26b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:3)

**בין הערבים** בכל יום היו באים **אחד עשר** כהנים, כיצד? **הוא** קרבן התמיד **עצמו** היה נעשה **בתשעה, ושנים** נוספים ש**בידם שני גזירי עצים** שהיו מניחים על המזבח, ומצות נתינת שני עצים על המזבח מיוחדת לבין הערבים בלבד. **בשבת** היה בא **באחד עשר,** כיצד? **הוא עצמו בתשעה, ושנים** נוספים ש**בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים** שאותם היו מקטירים ביום השבת. **ובשבת שבתוך חג** הסוכות נוסף להם עוד כהן כי **ביד אחד צלוחית של מים** לניסוך המים, הרי בסך הכל שנים עשר.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:4
[Steinsaltz on Yoma 26b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:4)

ב גמרא **אמר ר' אבא ואיתימא** [ויש אומרים] שהיה זה **רמי בר חמא, ואיתימא** [ויש אומרים] שהיה זה **ר' יוחנן: אין מנסכין מים בחג** הסוכות **אלא** בשעת הקרבת **תמיד של שחר** ולא בין הערבים. **ממאי** [ממה], מהיכן יודעים אנו דבר זה? — **מדקתני** [ממה ששנינו]: **ובשבת שבתוך החג** היה **ביד אחד צלוחית של מים** ואז הגיע המספר לשנים עשר כהנים. **ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] כי **בתמיד של בין הערבים** גם **מנסכין** מים, אם כן **בחול** המועד **נמי משכחת לה** [גם כן אתה מוצא אותה] שיהיו שנים עשר: תשעה לקרבן התמיד, שנים לגזירי עצים, ואחד לניסוך המים.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:5
[Steinsaltz on Yoma 26b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:5)

**אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] שלא היו מנסכים את המים אלא בבוקר, ששנינו: **ולמנסך אומר לו: הגבה ידיך** כדי שיראו כולם שאתה מערה את המים לתוך ספל כסף המונח על גבי המזבח, שזוהי דרך קיום מצות ניסוך המים. וכל זאת משום **שפעם אחד נסך** כהן צדוקי, שאינו מודה במצוות ניסוך המים, את המים הללו **על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן** מתוך כעס. ומתוך שנאמר כי רגמוהו באתרוגיהם, הרי שדבר זה היה בבוקר, בשעה שכל העם באים באתרוגיהם. ומעירים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:6
[Steinsaltz on Yoma 26b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:6)

**תניא** [שנויה ברייתא], **ר' שמעון בן יוחאי אומר: מניין לתמיד של בין הערבים שטעון** הבאת **שני גזירי עצים** וצריך שיובאו **בשני כהנים,** לפי **שנאמר** בקרבן עולה: "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח **וערכו עצים** על האש" (ויקרא א, ז), ו**אם אינו ענין** שאין לך ללמוד ממנו דבר **לתמיד של שחר** שהרי כבר **כתיב ביה** [נאמר בו] במפורש: **"ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה** העולה**"** (ויקרא ו, ה) — **תניהו ענין** ולמד ממנו **לתמיד של בין הערבים,** ששיש להוסיף אז שני גיזרי עצים לפני ההקרבה.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:7
[Steinsaltz on Yoma 26b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:7)

ושואלים: **ואימא אידי ואידי** [ואמור שזה וזה] שני הפסוקים כאחד מדברים **בתמיד של שחר,** אלא ש**אמר רחמנא** [אמרה התורה]: **עביד והדר עביד** [עשה, וחזור ועשה] כלומר יערוך עצים ואחר כך יערוך עצים שנית! ודוחים: **אם כן, נימא קרא** [שיאמר הכתוב] **"ובער" "ובער"** שתי פעמים באותה לשון, וכיון שבמקום אחד כתוב הלשון "ובער" ובשני לשון "וערכו", יש ללמוד מכאן כי אין מדובר בזמן אחד.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:8
[Steinsaltz on Yoma 26b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:8)

ומשיבים: **אי כתב רחמנא** [אילו כתבה התורה] **"ובער"** פעמיים **הוה אמינא** [הייתי אומר] **חד** [כהן אחד] — **אין** [כן], **תרי** [שנים] — **לא,** על כן **קא משמע לן דנעביד חד ונעביד תרי** [השמיע לנו הכתוב שייעשה בכהן אחד וייעשה בשנים] ואם כן יש טעם בשינוי הלשון!


###### Steinsaltz on Yoma 26b:9
[Steinsaltz on Yoma 26b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:9)

ודוחים: **אם כן, נימא קרא** [שיאמר הכתוב] לשון זהה: **"ובער" "ובערו",** בשינוי הלשון לצורת רבים שבו, ללמד אף על דבר זה, **אי נמי** [או גם כן] שיאמר: **"וערך" "וערכו", מאי** [מה] אם כן מלמדנו השינוי בין **"ובער" "וערכו" — שמע מינה כדקא אמרינן** [למד מכאן שכמו שאמרנו] שיש כאן ללמד הן להוספת עצים, והן לעריכת העצים בערב על ידי שנים דווקא, כלשון הכתוב.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:10
[Steinsaltz on Yoma 26b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:10)

**תני** [שנה] **ר' חייא: פייס פעמים שלשה עשר** כהנים זוכים בו, כפי שאמרנו, **פעמים ארבעה עשר** שהרי בחג הסוכות זוכה עוד כהן בניסוך המים, **פעמים חמשה עשר** כשהוא בשבת, שנוספו שני כהנים להקטרת בזיכי לבונה **פעמים ששה עשר** בשבת שבחג הסוכות, שנוספו שלושה כהנים לניסוך ולבזיכים.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:11
[Steinsaltz on Yoma 26b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:11)

ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] שלפעמים היו שם **שבעה עשר** כהנים בפייס אחד! שלדעתו היו מפייסים גם על העלאת איברים מן הכבש למזבח.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:12
[Steinsaltz on Yoma 26b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:12)

ומשיבים: **ההיא** [אותה ברייתא] ש**לא** כשיטת **ר' אליעזר בן יעקב, אלא** כשיטת **ר' יהודה** שהיה אומר שאין פייס מיוחד למחתת הקטורת, וממילא אף בהוספת הכהן המעלה את האיברים מן הכבש למזבח, עדיין נשאר המספר הזה.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:13
[Steinsaltz on Yoma 26b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:13)

ג משנה **איל** שהיו מקריבים לעולת ציבור היה **קרב באחד עשר** כהנים. **הבשר** לאיבריו השונים **בחמשה** כהנים כדרך שמביאים את כבש התמיד. אולם **הקרביים, והסולת והיין** היו באים **בשנים שנים** כהנים, שכן באיל מרבים במנחה ובנסכים. ה**פר** היה **קרב בעשרים וארבעה** כהנים, כיצד? **הראש והרגל** היו קרבים ראשונה, אבל מפני גודל הפר **הראש באחד והרגל בשנים. העוקץ והרגל — העוקץ** היה קרב **בשנים, והרגל בשנים. החזה והגרה — החזה** קרב בכהן **אחד, והגרה בשלשה** כהנים. **שתי ידים — בשנים, ושתי דפנות — בשנים, הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה,** שבפר מרובים גם המנחה וגם היין.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:14
[Steinsaltz on Yoma 26b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:14)

**במה דברים אמורים,** שנוהגים כסדר זה — זהו דווקא **בקרבנות ציבור, אבל בקרבן יחיד** כשמקריב אדם עולת נדבה או חובה, **אם רצה** כהן אחד **להקריב** הכל — **מקריב** בעצמו, או משתף אחרים עמו כרצונו. **הפשיטן וניתוחן של אלו** ושל **אלו** של ציבור ושל יחיד — כולן **שוין** שמותרים להיעשות בזר, כמבואר בסוגיית הגמרא**.**


###### Steinsaltz on Yoma 26b:15
[Steinsaltz on Yoma 26b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:15)

ד גמרא **תנא** [שנה החכם בתוספתא]: **הפשיטן וניתוחן שוין** כלומר, שמותרים להיעשות בזר, שאין זו מעבודות כהונה.


###### Steinsaltz on Yoma 26b:16
[Steinsaltz on Yoma 26b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/26b:16)

**אמר חזקיה: מניין להפשט וניתוח ששוה** שמותר להיעשות **בזר? — שנאמר** קודם בסדר מעשה העולה: "והפשיט את העולה וניתח אותה לנתחיה" (ויקרא א, ו) ואחר כך נאמר: **"ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח"** (ויקרא א, ז) ללמדנו: **נתינת אש בעיא** [צריכה] **כהונה** שהיא עבודת קודש, **הפשט וניתוח לא בעיא** [אינה צריכה] **כהונה.**