## Steinsaltz on Yoma Daf 27a

###### Steinsaltz on Yoma 27a:1
[Steinsaltz on Yoma 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:1)

ומקשים: והרי **האי מיבעי ליה לגופיה** [פסוק זה נצרך לו לגופו] ללמד שהבאת העצים צריכה כהן! **אמר רב שימי בר אשי: אשכחתיה** [מצאתי את] **אביי דהוה מסבר ליה לבריה** [שהיה מסביר לו לבנו] שיטה זו של חזקיה, על ידי הברייתא הבאה. נאמר: **"ושחט** את בן הבקר לפני ה'**"** (ויקרא א, ה) — ללמד כי **שחיטה בזר כשירה. וכי מאין באת** לפקפק בדבר ולחשוב ששחיטה זו פסולה, שבשל כך הוצרכת ללומדו מן הכתוב? — **מכלל שנאמר: "ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם"** (במדבר יח, ז), **שומע אני** שאף אחת מן העבודות אינה נעשית בזר ו**אפילו שחיטה,** לכך


###### Steinsaltz on Yoma 27a:2
[Steinsaltz on Yoma 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:2)

**תלמוד לומר: "ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם"** (ויקרא א, ה), ללמדנו **מקבלה** (הקרבת הדם) **ואילך** הוא **מצות כהונה,** אבל כל מה שלפני קבלה ובכלל זה אף השחיטה, אינו מכלל מצוות הכהונה. וכן נאמר: **"וסמך ידו** על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו **ושחט** את בן הבקר לפני ה'**"** (ויקרא א, ד-ה), ומתוך שסמך הכתוב את הסמיכה שמצוותה בבעלים שהוא זר, לשחיטה — בכך **לימד** אף **על השחיטה שכשירה בזר.** עד כאן לשון הברייתא.


###### Steinsaltz on Yoma 27a:3
[Steinsaltz on Yoma 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:3)

ומדייק מכאן אביי: **מכדי** [והרי] **מקבלה ואילך מצות כהונה,** אם כן מה שנאמר לאחר מכן **"ונתנו בני אהרן", למה לי?** שהרי כיון שעבודה זו היא לאחר שחיטה מובן שהיא ממצוות הכהנים! על כן יש לומר כי לא הוצרך הדבר לגופו אלא **למעוטי** [למעט] **הפשט וניתוח** הקודמים לנתינת העצים, ולומר שנעשים אף על ידי זר.


###### Steinsaltz on Yoma 27a:4
[Steinsaltz on Yoma 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:4)

ומקשים: **ואכתי איצטריך** [ועדיין הוצרך] הכתוב בנתינת עצים לגופו, **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] **כיון דלאו** [שאין] זו **עבודה דמעכבא** [שמעכבת] את ה**כפרה היא** ולכך **לא תיבעי** [תצטרך] דווקא **כהונה** וגם זר יוכל לתת עצים על האש — **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאף על פי כן **בעי** [צריכה] **כהונה,** ואין ללמוד מכאן למעט דבר אחר!


###### Steinsaltz on Yoma 27a:5
[Steinsaltz on Yoma 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:5)

**אלא** עלינו לדחות מה שאמרנו תחילה, ולומר כי ההוכחה היא **מהכא** [מכאן]: נאמר: **"וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר"** (ויקרא א, ח), **מכדי** [הרי]: **מקבלה ואילך** הן **מצות כהונה,** אם כן הדגשת הכתוב **"וערכו** בני אהרן**", למה לי?** מובן שבני אהרן עושים זאת! אלא בא כתוב זה **למעוטי** [למעט] **הפשט וניתוח** שאינם צריכים כהן.


###### Steinsaltz on Yoma 27a:6
[Steinsaltz on Yoma 27a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:6)

ומקשים: **ואימא למעוטי** [ואמור שבא הדבר למעט] **סידור שני גזירי עצים** ולומר שמותר אף לזר לעשותו! ודוחים: **מסתברא דיבחא דכותיה** [מסתבר שזבח שכמותו] הוא **ממעט.** כלומר: כיון שהכתוב מדבר בענין עריכת הזבח בידי בני אהרן, בודאי התכווין למעט דבר הקרוב לו במהותו, וכגון הפשטתו וניתוחו הכשרים אפילו באחרים, ולא את סידור העצים שהוא נושא אחר.


###### Steinsaltz on Yoma 27a:7
[Steinsaltz on Yoma 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:7)

ומקשים: **אדרבה,** יכולים אנו לומר **סדור דכותיה** [שכמותו] הריהו **ממעט,** שהרי עריכת הנתחים דומה לעריכת (סידור) העצים, ושמא בא הדבר ללמדנו שסידור נתחים נעשה על ידי כהנים בלבד, וסידור עצים יכול להיעשות אפילו בזר!


###### Steinsaltz on Yoma 27a:8
[Steinsaltz on Yoma 27a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:8)

ודוחים: **לא סלקא דעתך** [אינו יכול לעלות על דעתך], כיון ש**אמר מר** [החכם]: נאמר לאחר מצות קבלת הדם: **"והקריב הכהן את הכל** והקטיר **המזבחה"** (ויקרא א, יג), ופירשו חכמים כי **זו הולכת אברים לכבש.** והדגשת לשון "והקריב הכהן" בפסוק זה בודאי באה למעט ולהדגיש: כי **הולכת אברים לכבש הוא דבעיא** [שצריכה] **כהונה,** אולם **הולכת עצים לא בעיא** [אינה צריכה] **כהונה. הא** [הרי] תלמד מכאן כי **סידור שני גזירי עצים** שלא נתמעט — **בעיא** [צריכה] **כהונה!**


###### Steinsaltz on Yoma 27a:9
[Steinsaltz on Yoma 27a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:9)

אם כן יכולים אנו לחזור לשאלה הראשונה **"וערכו" למה לי?** — אלא הרי זה בא **למעוטי** [למעט] **הפשט וניתוח** ולומר שנעשים אף בזר, וכפי שכבר רצינו להוכיח. הוכחה זו דוחים: **ואימא הכי נמי לגופיה** [ואמור פסוק זה כך גם כן לגופו בא], כדי ללמדנו שעריכת איברים על המזבח צריכה כהנים, שהרי אין עבודה זו מעכבת את הכפרה, וראוי היה להדגיש שאף על פי כן צריכה היא להיעשות בידי כהנים!


###### Steinsaltz on Yoma 27a:10
[Steinsaltz on Yoma 27a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:10)

**אלא** עלינו לדחות מה שאמרנו, ונוכיח מכאן; נאמר: **"והקטיר הכהן את הכל** המזבחה**"** (ויקרא א, ט), **למאי אתא** [למה, לאיזה צורך הוא בא], שהרי לגופו אינו צריך, שהוא מעשה שלאחר קבלת הדם, אלא בא **למעוטי הפשט וניתוח.**


###### Steinsaltz on Yoma 27a:11
[Steinsaltz on Yoma 27a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:11)

**"והקריב הכהן את הכל המזבחה"** (ויקרא א, יג) — **זו הולכת אברים לכבש** וגם כתוב זה בא למעט, וללמד: **הולכת אברים לכבש הוא דבעיא** [שצריכה] **כהונה, הולכת עצים — לא בעיא** [אינה צריכה] **כהונה, הא** [הרי] תלמד מכאן כי **סדור שני גזירי עצים בעיא** [צריכה] **כהונה. "ונתנו** בני אהרן הכהן אש על המזבח**"** (ויקרא א, ז) נלמד **לגופיה** [לגופו], שצריך שתיעשה עבודה זו על ידי כהנים.


###### Steinsaltz on Yoma 27a:12
[Steinsaltz on Yoma 27a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:12)

**"וערכו"** (ויקרא א, ח) מלמד שנעשה דווקא בידי **שנים,** שהרי בלשון רבים נאמר, ומיעוט רבים שנים. **"בני אהרן"** הרי **שנים נוספים, "הכהנים"** הריהו מוסיף עוד **שנים** אחרים — **למדנו לטלה** הקרבן **שטעון ששה** כהנים שיעלוהו למזבח — הבשר בחמישה, והקרביים באחד.


###### Steinsaltz on Yoma 27a:13
[Steinsaltz on Yoma 27a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/27a:13)

**אמר רב המנונא: קשיא ליה** [קשה לו] **לר' אלעזר: האי** [הרי זה] הפסוק הלא **בבן הבקר** המוקרב לעולה **כתיב** [הוא נאמר], והרי **בן הבקר עשרים וארבעה** כהנים **בעי** [צריך]! **וניחא ליה** [ונוח לו] שהוא עצמו מיישב את הקושיה הזו כך: בפסוק זה עצמו נאמר: **"על העצים אשר על האש אשר על המזבח"** (ויקרא א, יב), שאינו מלמד לכאורה דבר לגופו של קרבן, אלא בא לרמז: **איזהו דבר שנאמר בו** שיש להכין עבורו במיוחד **עצים אש ומזבח,** ואין מסתפקים בנמצא מן המוכן —