## Steinsaltz on Yoma Daf 2a

###### Steinsaltz on Yoma 2a:1
[Steinsaltz on Yoma 2a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/2a:1)

**שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול** שכל עבודת יום הכיפורים אינה נעשית אלא על ידו **מביתו ללשכת פרהדרין** חדר מיוחד במקדש שהוכן לצורך מגורי הכהן הגדול בימים אלו. **ומתקינין** (מכינים) **לו כהן אחר תחתיו** שיוכל למלא את מקומו **שמא יארע בו פסול** טומאה או אונס אחר ביום הכיפורים אשר ימנע את כניסתו לבית המקדש.


###### Steinsaltz on Yoma 2a:2
[Steinsaltz on Yoma 2a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/2a:2)

**ר' יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו** ומתוך **שנאמר** בסדר עבודת יום הכיפורים **"וכפר בעדו ובעד ביתו"** (ויקרא טז, ו) ופירשו **"ביתו"** — **זו אשתו,** הרי כדי שיוכל לקיים את האמור בכתוב חייב הכהן להיות נשוי וכיון שיש לחשוש למות אשתו יש להכין לו אשה אחרת. **אמרו לו** חכמים לר' יהודה: **אם כן** שאתה חושש למיתת האשה הרי **אין לדבר סוף** שהרי על אשה זו שהתקינו לו יהא עליך לחשוש שמא תמות. אלא וודאי שאין לחשוש לכך.


###### Steinsaltz on Yoma 2a:3
[Steinsaltz on Yoma 2a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/2a:3)

ב גמרא דין הפרשת הכהן לצורך עבודת יום הכיפורים, בין במעשה ובין בטעמו, דומה במקצת לדין הכנת הכהן האמור לעסוק בשריפת הפרה האדומה, על כן מביאים **תנן התם** [שנינו שם] במסכת פרה: **שבעת ימים קודם שריפת הפרה** האדומה **היו מפרישין** את ה**כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה** (שבהר הבית), ואותה לישכה בצד **צפונה מזרחה** של העזרה היתה, **ולשכת בית האבן היתה נקראת.** ומבארים: **ולמה נקרא שמה לשכת בית האבן — שכל מעשיה** שעושים לצורך שריפת הפרה האדומה לא היו אלא **בכלי גללים, בכלי אבנים ובכלי אדמה,** שכלים אלה אינם מקבלים טומאה.


###### Steinsaltz on Yoma 2a:4
[Steinsaltz on Yoma 2a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/2a:4)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] מחמירים כל כך בטהרת הפרה? ומסבירים: **כיון** שכהן **טבול יום כשר** בעשיית **פרה** לאחר שטבל אף שעדיין לא העריב שמשו, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מטמאין היו** בכוונה את **הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו** מיד, וכל זאת כדי **להוציא מלבן של צדוקים** להראות בפומבי שאין חוששים לדבריהם. ש**היו** הם **אומרים: במעורבי השמש** כלומר, בכהנים שטבלו לטהרתם והעריבה עליהם השמש, ונטהרו טהרה גמורה בלבד **היתה נעשית** הפרה.


###### Steinsaltz on Yoma 2a:5
[Steinsaltz on Yoma 2a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/2a:5)

וכיון שהיו מטמאים את הכהן השורפה **תקינו** [התקינו] **לה רבנן** [חכמים] כנגד זה חומרות יתירות מרובות: שתיעשה ב**כלי גללים, כלי אבנים וכלי אדמה דלא ליקבלו** [שאינם מסוגלים לקבל] **טומאה כי היכי** [כדי] ש**לא ליזלזלו** [יזלזלו] **בה** לעשותה בטומאה מתוך שיראו שמקילים בה לעשותה אף בטבול יום.


###### Steinsaltz on Yoma 2a:6
[Steinsaltz on Yoma 2a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/2a:6)

ג כיון שהובאה משנה זו שואלים לגופה: **מאי שנא** [במה שונה, מדוע] בחרו לשכן את הכהן העושה את הפרה האדומה דווקא בלישכה הפונה **צפונה מזרחה?** ומשיבים: **כיון** ש**חטאת היא** שהפרה האדומה מכונה במקרא "חטאת" (במדבר יט, ט) **ו**קרבן **חטאת** (שחיטתו וזריקת דמו) **טעונה צפונה** למזבח. **וכתיב** [ונאמר] **בה** בפרה אדומה גם: **"**והזה **אל נכח פני אהל מועד"** (במדבר יט, ד) ולפני אוהל מועד משמע — צד מזרח שלו. על כן **תקינו** [תיקנו] **לה רבנן** [חכמים] **לשכה צפונה מזרחה, כי היכי דלהוי** [כדי שיהא] **לה** לעשיית הפרה **היכירא** [היכר] ומתוך כך ישים הכהן העושה אותה אל ליבו להיות זריז במעשיה וסדר עבודותיה.


###### Steinsaltz on Yoma 2a:7
[Steinsaltz on Yoma 2a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/2a:7)

עוד שואלים בלשונה של המשנה שהובאה: **מאי** [מה פירוש] **"בירה"** הנזכר בה? **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מקום היה בהר הבית ו"בירה" שמו,** ולידו היתה לישכת בית האבן. **וריש לקיש אמר: כל המקדש כולו קרוי "בירה", שנאמר** בדברי דוד: **"**ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצוותיך עדותיך וחוקיך ולעשות הכל ולבנות **הבירה אשר הכינותי"** (דברי הימים א' כט, יט).


###### Steinsaltz on Yoma 2a:8
[Steinsaltz on Yoma 2a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/2a:8)

ד לגופה של ההלכה שיש להפריש את הכהן מביתו לצורך עבודת יום הכיפורים ולצורך עשיית הפרה, שואלים: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלה] מה מקורם במקרא? **אמר ר' מניומי בר חלקיה אמר ר' מחסיא בר אידי אמר ר' יוחנן:** בדין פרישת אהרן ובניו וישיבתם במשכן במשך שבעה ימים ולא עשו את עבודת הקודש אלא ביום השמיני לימי המילואים ו**אמר קרא** [הכתוב]: **"כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשת לכפר עליכם"** (ויקרא ח, לד) משמע שהציווי על הפרשה כגון זו נאמר לא רק לשעתו אלא אף לדורות. וכך יש לדרוש את הכתוב: **"לעשת" — אלו מעשי פרה** אדומה שצריך הכהן העושה אותה בפרישה שבעה ימים טרם עשייתה, **"לכפר" — אלו מעשי יום הכפורים,** שחייב הכהן הגדול בפרישה שבעה ימים טרם יום הכיפורים.


###### Steinsaltz on Yoma 2a:9
[Steinsaltz on Yoma 2a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/2a:9)

על מדרש זה שואלים: **בשלמא, כוליה קרא בפרה לא מתוקם** [נניח, כל הפסוק אינו ניתן להיות מועמד, מוסבר, רק לענין פרה אדומה] כי **"לכפר" כתיב** [נאמר] שם, **ופרה לאו** [לא] **בת כפרה היא,** שהרי אין ייעודה לכפרה אלא לטהרה היא נעשית. **אלא, אימא כוליה קרא** [אמור שכל הכתוב כולו] **ביום הכפורים כתיב** [נאמר] שמעשה הכפרה של יום הכיפורים הוא כימי המילואים, ומהיכן אם כן תלמד לפרישת הכהן העושה את הפרה האדומה!


###### Steinsaltz on Yoma 2a:10
[Steinsaltz on Yoma 2a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/2a:10)

**אמרי** [אומרים] כתשובה לכך: **יליף** [לומד] הוא בגזירה שווה **"צוה" "צוה".** שכן **כתיב הכא** [נאמר כאן] בימי המילואים **"צוה ה' לעשת", וכתיב התם** [ונאמר שם] בפרה אדומה **"זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר"** (במדבר יט, ב), ונלמד: **מה** לשון "צוה" שנאמר **להלן,** בענין **פרה** נאמר **— אף** האמור **כאן** "צוה ה' לעשות" שנאמר בפרשת המילואים נאמר אף לענין **פרה. ומה כאן** במילואים יש דין **פרישה** טרם מעשה העבודה **— אף להלן** בדין פרה דרושה **פרישה** טרם עשייתה.