## Steinsaltz on Yoma Daf 30a

###### Steinsaltz on Yoma 30a:1
[Steinsaltz on Yoma 30a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/30a:1)

**מצוה לשפשף** את ניתזי מי הרגלים מעל רגליו כדי שלא ייראו. ומשום שבשפשוף זה מתלכלכות ידיו — צריך קידוש. ומעירים: **מסייע ליה** הדבר **לר' אמי,** ש**אמר ר' אמי: אסור לאדם שיצא בניצוצות** של מי רגלים **שעל גבי רגליו, מפני שנראה ככרות שפכה** (שנפגם אבר המין שלו) וכיון שאנשים יודעים שמי שהוא כרות שפכה אין מי רגליו ניתזין למרחוק, וכשרואים אדם שיש עליו נתזים, סבורים שהוא כרות שפכה ואינו יכול להוליד, ובכך הריהו **מוציא לעז על בניו** בכך שיאמרו האנשים **שהן ממזרים,** לפי שאינם ממנו. ומשום כך מצוה לשפשף שלא לגרום לידי הוצאת לעז כזאת.


###### Steinsaltz on Yoma 30a:2
[Steinsaltz on Yoma 30a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/30a:2)

אגב הדברים האמורים בענין זה **אמר רב פפא: צואה במקומה** כלומר: בנקב פי טבעת **אסור** אדם זה **לקרות קריאת שמע** עד שיתנקה. ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אי** [אם] מדובר שהיא **נראית** מבחוץ, אם כן **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שאסור לו לקרוא, שהרי צואה על בשרו מבחוץ. **אי** [אם] מדובר שהיא **לא נראית** והיא מבפנים, כיצד נוכל לומר שאסור לו לקרוא? והרי **לא ניתנה תורה למלאכי השרת,** ולא יתכן שיהיה אדם שגופו נקי בלי צואה כלל! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא באופן זה שכשהוא **יושב** הריהי **נראית** בחוץ, וכש**עומד אינה נראית** ובאופן כזה אסור הוא בקריאת שמע.


###### Steinsaltz on Yoma 30a:3
[Steinsaltz on Yoma 30a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/30a:3)

ושואלים: אם כך **מאי שנא** [במה שונה] הדבר **מצואה** ש**על בשרו? דאיתמר** [שכבר נאמר] שנחלקו חכמים במי שהיתה **צואה על בשרו, או שהיו ידיו** בלבד **בבית הכסא; רב הונא אמר: מותר** לו **לקרות קריאת שמע** שצואה זו אינה מעכבת, **ורב חסדא אמר: אסור לקרות קריאת שמע.** ודוחים: אין להשוות את הדברים זה לזה, כי צואה במקומה חמורה יותר שכן **במקומה** (בפי הטבעת) **נפיש זוהמא** [גדולה זוהמתה] שהרי טריה היא ומסריחה ביותר, **שלא במקומה** כבר התייבשה ו**לא נפיש זוהמא** [ואין זוהמתה מרובה כל כך], ולכן יתכן שאין מקום למחלוקת באותו נושא.


###### Steinsaltz on Yoma 30a:4
[Steinsaltz on Yoma 30a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/30a:4)

ועוד באותם נושאים. נאמרה בברייתא **תנו רבנן הלכה בסעודה: אדם יוצא להשתין מים** בזמן הסעודה — **נוטל ידו אחת** שבה שפשף את הניצוצות **ונכנס** שוב לסעודה. יצא, **דיבר עם חבירו והפליג** (ושהה זמן רב בחוץ) **נוטל שתי ידיו ונכנס** שמן הסתם שכח בתוך כדי הדבור להזהר בנקיות הידים, והיסח הדעת טעון נטילת ידים שנית. **וכשהוא נוטל** ידיו לסעודה **לא יטול מבחוץ ויכנס, מפני** ה**חשד** שיחשדוהו שאר האורחים שמא לא נטל ידיו. **אלא** כך עושה: **נכנס ויושב במקומו ונוטל שתי ידיו, ומחזיר הטפיח** (כד המים) **על** פני **האורחין** ושואל מי מהם זקוק למים, כדי שיוודע לכולם שנטל ידיו, ולא יחשדוהו.


###### Steinsaltz on Yoma 30a:5
[Steinsaltz on Yoma 30a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/30a:5)

**אמר רב חסדא: לא אמרן** דבר זה שעליו ליטול ידיו בפומבי **אלא** כשהוא נכנס ואינו מתכווין אלא **לשתות** בלבד, **אבל** אם נכנס ועדיין בכוונתו **לאכול** — אף **נוטל מבחוץ ונכנס,** ומדוע? — **דמידע ידיע דאנינא דעתיה** [שידוע הדבר שאנינה דעתו, שהוא מפונק] ובודאי לא יבוא לקחת בידיו מאכלים כשידיו מלוכלכות ממי רגלים וכיוצא בהם. **אמר רב נחמן בר יצחק: ואנא** [ואני, ושכמותי] **אפילו** אני נכנס **לשתות נמי** [גם כן] איני צריך ליטול ידי בפומבי, כי **מידע ידעי דאנינא דעתאי** [ידוע שאנינה דעתי, שאני מפונק] ובודאי נטלתי ידים קודם שנכנסתי לאכול.


###### Steinsaltz on Yoma 30a:6
[Steinsaltz on Yoma 30a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/30a:6)

א משנה **אין אדם נכנס לעזרה לעבודה** בקודש **אפילו** אם היה **טהור** ודאי **עד שיטבול** טבילה מיוחדת. ואילו ביום הכיפורים **חמש טבילות ועשרה קדושין** (רחיצות ידים ורגלים) **טובל** היה ה**כהן** ה**גדול ומקדש בו ביום, וכולן** כל הטבילות והקדושין הללו היו **בקדש,** מ**על** גג לשכת **בית הפרוה. חוץ מזו** טבילה ראשונה **בלבד** שאינה שייכת דווקא לטבילות של יום הכיפורים, ולכן יכולה להיעשות אף בחוץ. **פרסו סדין של בוץ** (פשתן) **בינו ובין העם** משום צניעות ואז היה טובל ומקדש.


###### Steinsaltz on Yoma 30a:7
[Steinsaltz on Yoma 30a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/30a:7)

ב גמרא **שאלו את בן זומא: טבילה זו** שטובל בכל יום כל הנכנס לעבודה, **למה? אמר להם: ומה המשנה מקודש לקודש** כהן גדול ביום הכיפורים, המשנה מעבודת קודש אחת לעבודת קודש אחרת, והוא נכנס **ממקום שענוש כרת** אם נכנס בו בטומאה, כלומר, מן העזרה **למקום שענוש כרת,** כגון האולם או קודש הקדשים, ובכל זאת כיון שמשנה מעבודה לעבודה — **טעון טבילה. המשנה מחול לקודש, וממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת — אינו דין שטעון טבילה?** ומשום כך תיקנו טבילה זו שהיא טבילה לקדושה, ולא להטהר מטומאה.


###### Steinsaltz on Yoma 30a:8
[Steinsaltz on Yoma 30a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/30a:8)

**ר' יהודה אומר: סרך טבילה היא זו,** שאין בה מצוה מצד עצמה, אלא היא כתוספת לענין טבילה **כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש** שאגב טבילה יזכר, שמא הוא טמא טומאת מת או טומאה אחרת שהיא טומאת שבעה, ולא יבוא לעבוד בטומאה.


###### Steinsaltz on Yoma 30a:9
[Steinsaltz on Yoma 30a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/30a:9)

ושואלים: **במאי קא מיפלגי** [במה, באיזה עקרון, חלוקים] בן זומא ור' יהודה, שהם נותנים שני הסברים שונים לטבילה זו?