## Steinsaltz on Yoma Daf 32b

###### Steinsaltz on Yoma 32b:1
[Steinsaltz on Yoma 32b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:1)

**תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: קל וחומר** הוא; **ומה בגדי זהב שאין כהן נכנס בהן לפני ולפנים** לקודש הקדשים — **טעון טבילה** לפני לבישתן, **בגדי לבן שנכנס בהן לפני ולפנים אינו דין שטעון טבילה.** ומקשים: **איכא למפרך** [יש מקום לפרוך, לשבור] את הקל וחומר, ולומר: **מה לבגדי זהב — שכן כפרתן מרובה** שהכהן הגדול עובד בהם ומכפר בהם על ישראל כל השנה כולה, ואילו בגדי לבן משמשים רק ליום הכפורים אחד בלבד, ולכך יתכן שלא יצטרך טבילה לצורך לבישתם! **אלא, נפקא ליה** [יוצא לו, נלמד הדבר] מה שאמר **רבי** שיש ללמוד זאת מלשון הפסוק כאמור.


###### Steinsaltz on Yoma 32b:2
[Steinsaltz on Yoma 32b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:2)

ומסבירים קטע נוסף בברייתא שהובאה לעיל: **אמר רבי: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום — תלמוד לומר: "כתנת בד קדש ילבש** ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף בגדי קודש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם" (ויקרא טז, ד) **הא** [הרי] **למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה** שהוא **טעון טבילה.** ומעירים: **אשכחן** [מצאנו למדנו איפוא] כי **מבגדי זהב לבגדי לבן** טעון טבילה, **מבגדי לבן לבגדי זהב מנין** שטעון טבילה?


###### Steinsaltz on Yoma 32b:3
[Steinsaltz on Yoma 32b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:3)

**תנא דבי** [שנה, חכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: קל וחומר; מה בגדי לבן שאין כפרתן מרובה** שהרי אין הכהן לובשם אלא ביום הכיפורים של שנה אחת בלבד, **טעונין טבילה** לפני לבישתם, **בגדי זהב שכפרתן מרובה** בעבודתו בכל ימות השנה, **אינו דין שטעונין טבילה?**


###### Steinsaltz on Yoma 32b:4
[Steinsaltz on Yoma 32b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:4)

ומקשים: הלא **איכא למפרך** [יש מקום לפרוך, לשבור] את ההוכחה, ולומר: **מה לבגדי לבן שכן נכנס בהן לפני ולפנים,** מה שאין כן בבגדי זהב, הרי שקדושת בגדי לבן גדולה משל בגדי זהב! ומעירים: **היינו דקתני** [זהו ששנינו] בהמשך אותה ברייתא, דברים שהם כתשובה לשאלה זו; **ואומר: "בגדי קדש הם ורחץ את בשרו במים ולבשם"** (ויקרא טז, ד), שמפני קושי זה, הביאו את הכתוב הנוסף להדגיש שיש חובת רחיצה גם לבגדי קודש אחרים.


###### Steinsaltz on Yoma 32b:5
[Steinsaltz on Yoma 32b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:5)

**וחמש עבודות הן:** הקרבת **תמיד של שחר** נעשית **בבגדי זהב, עבודת היום** בפר ובשעיר שלאחר מכן נעשית **בבגדי לבן,** ואחר מקריב את **אילו** איל האשם ואת **איל העם בבגדי זהב,** לאחר מכן הריהו מכניס לקודש הקדשים **כף ומחתה בבגדי לבן,** ויוצא ומקריב **תמיד של בין הערבים בבגדי זהב,** ומוציא את הכף בבגדי לבן.


###### Steinsaltz on Yoma 32b:6
[Steinsaltz on Yoma 32b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:6)

**ומנין שכל טבילה וטבילה** מטבילות אלה **צריכה שני קידושין? תלמוד לומר: "ופשט** את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש והניחם שם ורחץ את בשרו במים**",** וכן: **"ורחץ** את בשרו במים במקום קדוש **ולבש** את בגדיו**"** (ויקרא טז, כד). ומקשים: הלא **האי** [זה] **בטבילה כתיב** [נאמר] שהרי רחיצה זו האמורה כאן אינה רחיצת ידים ("קידוש") אלא משמעה טבילה! ומשיבים: **אם אינו ענין לטבילה** שהרי **נפקא ליה** [יוצא לו, נלמד לו הדבר] ממה שנאמר: **"בגדי קדש הם",** שמפסוק זה למדנו שיש חובת טבילה בכל החלפת בגדים, על כן **תנהו ענין לקידוש.**


###### Steinsaltz on Yoma 32b:7
[Steinsaltz on Yoma 32b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:7)

ושואלים: אם כן **וליכתביה רחמנא** [שתכתוב התורה] **בלשון קידוש** ידים ורגלים ולא בלשון "ורחץ" שמשמעה כרגיל טבילה! ומשיבים: **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו] על ידי שימוש לשון זה ש**טבילה כקידוש,** שיש ביניהם צד שוה **—** ללמד: **מה קידוש** ידים ורגלים נעשה **במקום קדוש,** שהרי הכיור שממנו מקדשים מצוי בתוך העזרה, **אף טבילה** זו הבאה להחלפת בגדים צריכה להיעשות **במקום קדוש** ולא מחוץ למקדש.


###### Steinsaltz on Yoma 32b:8
[Steinsaltz on Yoma 32b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:8)

ושואלים: **ור' יהודה** הלומד מפסוק זה טבילה לבגדי זהב ואינו דורש את הפסוק "בגדי קודש הן" ללמד שצריך קידוש ידים ורגלים בכל החלפת בגדים, אם כן חובת **קידוש מנא ליה** [מנין לו]? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא לו] הדבר כדרך שלמד **ר' אלעזר בר' שמעון,** שדבר זה נלמד מקל וחומר, ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש, מקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש, כאמור.


###### Steinsaltz on Yoma 32b:9
[Steinsaltz on Yoma 32b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:9)

**אמר רב חסדא: הא** [שיטתו זו] של **רבי** לגבי טבילה וקידוש **מפקא** [מוציאה], כלומר: אינה מקבלת לא את שיטת **ר' מאיר** לענין קידוש, **ומפקא מדרבנן** [ומוציאה אף מדברי חכמים], שהיא שיטה חדשה לעצמה. כיצד **מפקא מדרבנן** [מוציאה משיטת חכמים]? ש**אילו רבנן אמרי** [חכמים אמרו]: שכ **שהוא לבוש מקדש, ואיהו** [והוא, רבי] **אמר: כשהוא פושט מקדש. ומפקא** [ומוציאה מדברי] **ר' מאיר:** ש**אילו ר' מאיר אמר: הך קידוש בתרא** [קידוש אחרון זה], כלומר, קידוש שני שהוא מקדש בכל טבילה **כשהוא לבוש מקדש, ואיהו** [והוא] רבי **אמר: כשהוא פושט מקדש.**


###### Steinsaltz on Yoma 32b:10
[Steinsaltz on Yoma 32b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:10)

**אמר רב אחא בר יעקב: הכל מודין בקידוש שני שלובש ואחר כך מקדש, מאי טעמא** [מה טעם הדבר] **דאמר קרא** [שאמר הכתוב]: **"או בגשתם אל המזבח** לשרת להקטיר אשה לה' ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו**"** (שמות ל, כ-כא), לומר: חובת רחיצה (קידוש) היא ב**מי שאינו מחוסר אלא גישה,** ובכל השאר הוא מוכן לעבודה, **יצא זה** כהן בלא בגדים **שמחוסר** עדיין גם **לבישה** וגם **גישה.** הרי שקידוש הידים לפני העבודה צריך להיעשות כשהוא לבוש כבר.


###### Steinsaltz on Yoma 32b:11
[Steinsaltz on Yoma 32b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:11)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי: לא רב חסדא** שלדעתו לשיטת רבי יש לכהן לעשות את שתי הקידושים בין פשיטה ללבישה **אית ליה** [יש לו, מקבל את שיטת] **דרב אחא,** כיון שלדעתו בשיטת רבי הקידוש נעשה לאחר הלבישה. **ולא רב אחא** שלדעתו בשיטת רבי, צריך קידוש סמוך לעבודה **אית ליה** [יש לו, מקבל את שיטת] **רב חסדא,** שלדעתו לשיטת רבי, צריך לעשות את שני הקידושים כשהוא ערום. ש**אם** תאמר **כן** יצא כי לשיטת **רבי הוו ליה חמיסר** [יהיו להם חמישה עשר] **קידושין,** שבכל החלפת בגדים צריך שלוש טבילות: אחד כשהוא פושט, אחד לפני לבישה, ואחד כשהוא לבוש.


###### Steinsaltz on Yoma 32b:12
[Steinsaltz on Yoma 32b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:12)

א נאמר במשנה: **"הביאו לו את התמיד** ו**קרצו".** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"קרצו"? אמר עולא: לישנא דקטלא** [לשון של הריגה] **הוא. אמר רב נחמן בר יצחק: מאי קרא** [מהו הכתוב] ממנו למדים דבר זה — מתוך שנאמר: **"עגלה יפה-פיה מצרים קרץ מצפון בא בא"** (ירמיה מו, כ). ושואלים: **מאי משמע** [מה משמעותו] של פסוק זה, ממנה יש ללמוד לעניננו? ומסבירים: **כדמתרגם** [כפי שמתרגם] אותו **רב יוסף: מלכא יאי הוה מצרים עממין קטולין מציפונא ייתון עלה** [מלכות יפה היתה מצרים עמים רצחנים מצפון יבואו עליה], ולמדנו מכאן כי לשון "קרץ" פירושו הריגה. ושואלים: **קרצו** (שחטו) **בכמה?** כלומר מה שיעורה של עיקר שחיטה זו על ידי הכהן? **אמר עולא: ברוב שנים,** שהיה שוחט את רוב הקנה והושט (הקרויים "סימנים"), ודי בכך כדי להכשיר את השחיטה בצמצום.


###### Steinsaltz on Yoma 32b:13
[Steinsaltz on Yoma 32b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:13)

**וכן אמר ר' יוחנן: ברוב שנים. ואף ריש לקיש סבר ברוב שנים.** וההוכחה לכך שזו אכן דעתו, ממה ש**אמר ריש לקיש: וכי מאחר ששנינו** בהלכות שחיטה כי **רובו של** סימן **אחד כמוהו.** אם כן **למה שנינו** פעם שניה שם: **רוב** סימן **אחד בעוף ורוב שנים בבהמה** והרי דבר זה מובן מאליו לפי הכלל שבעוף צריך לשחוט סימן אחד, ובבהמה שנים. אלא, **לפי ששנינו: הביאו לו את התמיד קרצו מירק** (סיים) כהן **אחר** את ה**שחיטה על ידו** (לצורכו), **וקיבל את הדם וזרקו. יכול** אם **לא מירק** הכהן האחר **יהא פסול,** שאין השחיטה כשרה אלא אם כן נשחטו כל שני הסימנים.


###### Steinsaltz on Yoma 32b:14
[Steinsaltz on Yoma 32b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/32b:14)

לפני שמסיימים את הענין, תוהים על השאלה הראשונה, כיצד אפשר להעלות על הדעת כי **"יכול לא מירק יהא פסול"** שהרי לפי זה יש הכרח בכך שישתתף כהן נוסף בעבודה, ו**אם כן הויא ליה** [הרי זו] **עבודה** של קודש ביום הכפורים בכהן **אחר, ותניא** [ושנינו בברייתא]: **כל עבודות יום הכפורים אינן כשרות אלא בו** בכהן הגדול. ומכאן שכל דבר שהוא חלק מהותי מסדר העבודה צריך להיעשות על ידי כהן גדול דווקא! על קושי זה עונים: **הכי קאמר** [כך אמר]: ברור שאין חובה מן התורה לגמור את שחיטת שני הסימנים, אולם **יכול יהא פסול מדרבנן** [מדברי סופרים],