## Steinsaltz on Yoma Daf 37a

###### Steinsaltz on Yoma 37a:1
[Steinsaltz on Yoma 37a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:1)

**ומנין** שוידוי זה צריך להתחיל במילת **"אנא** השם **"? — נאמר כאן** לשון **"כפרה", ונאמר להלן** בבקשת משה על חטא העגל **בחורב:** "אולי אכפרה בעד חטאתכם", שאף הוא לשון **"כפרה"** (שמות לב, ל), **מה להלן** בלשון **"אנא** השם**"** ("אנא חטא העם הזה חטאה גדולה". שמות לב, לא) **אף כאן —** בלשון **"אנא** השם**", ומנין** שבוידוי של יום הכיפורים מזכירים את השם? **נאמר כאן** לשון **"כפרה", ונאמרה בעגלה ערופה** לשון **"כפרה"** ("כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל וניכפר להם הדם". דברים כא, ח) **מה להלן** בעגלה ערופה יש הזכרת ה**שם, אף כאן בשם.**


###### Steinsaltz on Yoma 37a:2
[Steinsaltz on Yoma 37a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:2)

**אמר אביי: בשלמא** [נניח] **חורב מעגלה ערופה לא יליף** [אינו לומד] לומר שגם בחורב היה וידוי בשם — כי **מאי דהוה הוה** [מה שהיה היה] ומעשה שהיה בימי משה — כך היה. **אלא, עגלה ערופה** שהיא מצוה לדורות **תיליף** [תלמד] **מחורב** וכשם שבחורב אומר לשון "אנא" אף בעגלה ערופה יאמרו לשון "אנא"? **וכי תימא הכי נמי** [ואם תאמר: כן הוא גם כן] ובאמת כך יש לומר, **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **הכהנים אומרים: "כפר לעמך ישראל"** (דברים כא, ח) **ואילו** בלשון **"אנא" לא קא אמר** [אינו אומר], משמע שאין למדים מחורב, ואין מוסיפים על מה שנאמר במקומו. ואומרים: אכן, **קשיא** [קשה] מדוע אין עושים כן.


###### Steinsaltz on Yoma 37a:3
[Steinsaltz on Yoma 37a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:3)

א שנינו במשנה כי בשעה שהיה הכהן הגדול מתוודה והיה מזכיר את השם היו **הן** הכהנים והעם שהיו בעזרה **עונין אחריו** ואומרים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". **תניא** [שנויה ברייתא]: **רבי אומר: "כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו"** (דברים לב, ג), פירושו: ש**אמר להם משה לישראל: בשעה שאני מזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא** ("שם ה' אקרא") **אתם הבו גדל** ואימרו לכבודו דברי שבח. **חנניה בן אחי ר' יהושע אומר** ראיה לדבר מכתוב אחר: נאמר: **"זכר צדיק לברכה"** (משלי י, ז), **אמר להם נביא** (שלמה) **לישראל: בשעה שאני מזכיר צדיק עולמים** (הקדוש ברוך הוא) **אתם תנו ברכה.**


###### Steinsaltz on Yoma 37a:4
[Steinsaltz on Yoma 37a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:4)

ב משנה **בא לו** הכהן **למזרח העזרה** הרחוק יותר מקודש הקדשים ובצד **צפון** של **המזבח, הסגן** עומד **מימינו וראש בית אב** שהיה תורו לשמש בשבוע זה עומד **משמאלו. ושם** מעמידים **שני שעירים, וקלפי** (תיבה של גורל) **היתה שם, ובה שני גורלות, של** עץ **אשכרוע** (ברוש) **היו** מתחילה, **ועשאן** הכהן הגדול יהושע **בן גמלא של זהב, והיו מזכירים אותו לשבח** על מה שעשה.


###### Steinsaltz on Yoma 37a:5
[Steinsaltz on Yoma 37a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:5)

וכיון שהוזכרו לשבח אלה שעשו מעשים בתיקון המקדש מספרים כי הכהן הגדול **בן קטין עשה שנים עשר דד** (ברזים) **לכיור,** כדי שיוכלו יותר כהנים לעסוק בקידוש ידים ורגלים בבת אחת, **שלא היה לו** לכיור לפני כן **אלא שנים. ואף הוא עשה מוכני** (מכשיר) **לכיור,** שאפשר יהא באמצעותו להכניסו לתוך מים נובעים בשעות הלילה, כדי **שלא יהיו מימיו** של הכיור **נפסלין בלינה** ויצטרכו בכל בוקר לשפוך אותם ולמלא מים חדשים, וכיון שהוא שקוע בתוך מים נובעים, דינו כמותם ואין מימיו נפסלים בלינה.


###### Steinsaltz on Yoma 37a:6
[Steinsaltz on Yoma 37a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:6)

ומעשה נוסף של תיקון: **מונבז המלך היה עושה** (כלומר, תורם את הכסף שיעשו) **כל ידות הכלים של יום הכפורים של זהב, הילני** המלכה **אמו עשתה נברשת** (מנורה תלויה רבת-קנים) **של זהב על פתח היכל** לנוי, **ואף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה** שיוכלו להעתיק ממנה בשעת הצורך ולא יצטרכו להביא לשם כך ספר תורה. **נקנור נעשו נסים לדלתותיו** הן דלתות המקדש בשער הקרוי על שמו "שער ניקנור", **והיו מזכירין אותן** את כל אלה שמנינו **לשבח** על מעשיהם.


###### Steinsaltz on Yoma 37a:7
[Steinsaltz on Yoma 37a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:7)

ג גמרא **מדקאמר** [ממה שנאמר] במשנה שהיה הכהן בא **לצפון המזבח, מכלל** הדברים אתה למד כי **מזבח** עצמו **לאו בצפון קאי** [היה עומד] אלא בצד דרום של העזרה. ושואלים: **מני** [כשיטת מי] היא דעה זו? ומשיבים: כשיטת **ר' אליעזר בן יעקב היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: נאמר: **"**ושחט אותו על ירך המזבח **צפנה לפני ה'"** (ויקרא א, יא), לומר **שיהא צפון כולו פנוי,** והמזבח עצמו בצד דרום, וצד צפון יהיה פנוי, אלו **דברי ר' אליעזר בן יעקב**


###### Steinsaltz on Yoma 37a:8
[Steinsaltz on Yoma 37a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:8)

ושואלים: **והא רישא** [והרי תחילתה של המשנה] שהיא לסדר שלנו המשנה הקודמת, כפי שכבר הוסבר שיטת **ר' אלעזר בר' שמעון היא** שלשיטתו היה מקצת המזבח בצפון! ודוחים: **כולה,** כל משנתנו ואף חלקה הראשון שיטת **ר' אליעזר בן יעקב היא, ותני** [ושנה] והבן בגרסת המשנה הראשונה כי מדובר **בבין האולם ולמזבח** ולא באותו מקום ממש אלא סמוך לו, בצד המזבח ממש, במקום שהוא לדעת הכל צפון.


###### Steinsaltz on Yoma 37a:9
[Steinsaltz on Yoma 37a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:9)

ד נאמר במשנה כי **הסגן בימינו** של כהן גדול, **וראש בית אב משמאלו.** ומביאים מה ש**אמר רב יהודה** בהלכות דרך ארץ: **המהלך לימין רבו הרי זה בור** כלומר, אינו בקי אפילו ביסודות מנהגי הנימוס. ותוהים: הלא **תנן** [שנינו] כאן כי **הסגן** (שהוא לגבי הכהן הגדול כתלמיד) **בימינו** של כהן גדול, **וראש בית אב בשמאלו!**


###### Steinsaltz on Yoma 37a:10
[Steinsaltz on Yoma 37a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:10)

**ועוד, תניא** [שנויה ברייתא]: **שלשה שהיו מהלכין בדרך —** אלא ילכו בשורה אחד אחרי חבירו אלא ילכו בשורה אחת כש**הרב** מהלך **באמצע, גדול** התלמידים מהלך **בימינו, וקטן** שבהם **משמאלו. וכן מצינו בשלשה מלאכי השרת שבאו אצל אברהם** אבינו, **מיכאל** הגדול שבהם היה **באמצע, גבריאל בימינו ורפאל בשמאלו.** משמע שבכל זאת הולך התלמיד לימין רבו!


###### Steinsaltz on Yoma 37a:11
[Steinsaltz on Yoma 37a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:11)

**תרגומא** [תרגם, הסביר אותה] **רב שמואל בר פפא קמיה** [לפני] **רב אדא: כדי שיתכסה בו רבו** כלומר שאיננו הולך ממש לימינו כחבר אלא מאחוריו לצד ימינו. ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **המהלך כנגד רבו** באותה שורה — **הרי זה בור,** המהלך **אחורי רבו** שמניח את רבו ללכת לפניו — **הרי זה מגסי הרוח!** ומשיבים: **דמצדד אצדודי** [שמצדד במקצת] שאינו הולך ממש בצידו באותה שורה אלא מעט אחריו, אבל אינו מצוי במרחק רב מאחריו.


###### Steinsaltz on Yoma 37a:12
[Steinsaltz on Yoma 37a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:12)

ה במשנה שנינו כי **קלפי היתה שם** במזרח העזרה **ובה שני גורלות. תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: נאמר: **"ונתן אהרן על שני השעירם גרלות** גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל**"** (ויקרא טז, ח), גורלות משמע — **גורלות של כל דבר** ולא הקפידה התורה מאיזה חומר הם עשויים.


###### Steinsaltz on Yoma 37a:13
[Steinsaltz on Yoma 37a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:13)

**יכול יתן שנים** (שני גורלות) **על** שעיר **זה, ושנים על זה — תלמוד לומר: "גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל"** (ויקרא טז, ח) — **אין כאן לשם אלא גורל אחד, ואין כאן לעזאזל אלא אחד. יכול יתן של שם ושל עזאזל על** שעיר **זה ושל שם ושל עזאזל על זה — תלמוד לומר: "גורל אחד לה'" — אין כאן לה' אלא אחד, ואין כאן לעזאזל אלא אחד. אם כן מה תלמוד לומר "גורלות"** שהרי אין נותנים על שני השעירים שני גורלות לכל אחד אלא גורל אחד בלבד — **שיהיו** הגורלות **שוין** זה לזה, **שלא יעשה אחד של זהב ואחד של כסף, אחד גדול ואחד קטן.**


###### Steinsaltz on Yoma 37a:14
[Steinsaltz on Yoma 37a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:14)

שנינו בברייתא זו כי גורלות היו **גורלות של כל דבר** שממנו ניתן לעשותן. ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], שהרי לא נאמר בתורה מאיזה חומר יש לעשותם! ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] אלא **לכדתניא** [לכפי ששנינו בברייתא]: **לפי שמצינו בציץ** של כהן גדול **שהשם כתוב עליו והוא של זהב, יכול אף זה** הגורל **כן,** שכיון שכתוב השם עליו יעשוהו של זהב — **תלמוד לומר** פעמיים: **"גורל" "גורל" ריבה,** שאין צריך להיות מזהב דווקא ו**ריבה** גורל העשוי מעץ **זית,** ו**ריבה של** עץ **אגוז,** וכן **ריבה של** עץ **אשכרוע** (ברוש).


###### Steinsaltz on Yoma 37a:15
[Steinsaltz on Yoma 37a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:15)

ו שנינו במשנה כי הכהן הגדול **בן קטין עשה שנים עשר דד** (ברזים) **לכיור. תנא** [שנה החכם]: **כדי שיהיו שנים עשר אחיו הכהנים העסוקין בתמיד** (כפי שמבואר בפרקים קודמים) **מקדשין** (רוחצין) **ידיהן ורגליהן בבת אחת. תנא** [שנה החכם]: **שחרית** שהיה הכיור **במילואו — מקדש ידיו ורגליו מן** הברזים הקבועים בצד **העליון** של הכיור, שהמים מגיעים עד שם, ו**ערבית** שהיה הכיור **בירידתו,** שאינו מלא כל כך — **מקדש ידיו ורגליו מן** הברזים הקבועים בצד **התחתון.**


###### Steinsaltz on Yoma 37a:16
[Steinsaltz on Yoma 37a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:16)

ז שנינו במשנה על בן קטין: **ואף הוא עשה מוכני לכיור.** ושואלים: **מאי** [מהו] **מוכני** זה? **אמר אביי: גילגלא דהוה משקעא ליה** [גלגל, מנוף, שהיה משקע אותו בבור].


###### Steinsaltz on Yoma 37a:17
[Steinsaltz on Yoma 37a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/37a:17)

ח שנינו במשנה כי **מונבז המלך עשה כל ידות הכלים** של יום כיפור זהב. ושואלים: אם רצה לתרום וליפות את המקדש, **נעבדינהו לדידהו** [שיעשה אותם את הכלים עצמם] של **זהב** ולא רק את ידותיהם!