## Steinsaltz on Yoma Daf 39a

###### Steinsaltz on Yoma 39a:1
[Steinsaltz on Yoma 39a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:1)

**בא** אדם לקנות ו**למדוד נפט, אומר לו** המוכר: **מדוד אתה לעצמך,** שאין אני רוצה להתלכלך בו. **בא** הלוקח **למדוד אפרסמון, אומר לו** המוכר: **המתן לי עד שאמדוד עמך, כדי שנתבסם אני ואתה.** כך בעבירות, ה' רק פותח פתח, ובמצוות הוא מסייע ממש בדבר.


###### Steinsaltz on Yoma 39a:2
[Steinsaltz on Yoma 39a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:2)

**תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: עבירה מטמטמת** (מטפשת) **לבו של אדם** העובר אותה, **שנאמר: "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם"** (ויקרא יא, מג) **אל תקרי** [תקרא] **"ונטמאתם" אלא** קרא: **"ונטמטם"** — שלבכם נעשה מטומטם — סתום ואטום.


###### Steinsaltz on Yoma 39a:3
[Steinsaltz on Yoma 39a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:3)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר: **"ולא תטמאו בהם ונטמתם בם"** (ויקרא יא, מג), וכך שיעורו של הכתוב **אדם מטמא** את **עצמו מעט** ("תיטמאו בהם") **מטמאין אותו הרבה** ("ונטמתם בם"). ואם אדם מטמא עצמו **מלמטה** מרצונו שלו — **מטמאין אותו** יותר **מלמעלה.** ואם מטמא עצמו **בעולם הזה — מטמאין אותו לעולם הבא.**


###### Steinsaltz on Yoma 39a:4
[Steinsaltz on Yoma 39a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:4)

וכנגד זה **תנו רבנן** [שנו חכמים] על הכתוב: **"והתקדשתם והייתם קדשים"** (ויקרא יא, מד) — **אדם מקדש עצמו מעט — מקדשין אותו** ומסייעין לו **הרבה,** מקדש עצמו **מלמטה — מקדשין אותו מלמעלה,** מקדש עצמו **בעולם הזה — מקדשין אותו לעולם הבא.**


###### Steinsaltz on Yoma 39a:6
[Steinsaltz on Yoma 39a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:6)

א משנה **טרף** (ערבב את הגורלות. ר"ח) **בקלפי** (תיבה של גורל), **והעלה** משם **שני גורלות, אחד כתוב עליו "לשם" ואחד כתוב עליו "לעזאזל". הסגן** היה עומד **בימינו** של כהן גדול, **וראש בית אב משמאלו. אם** גורל **של שם עלה בימינו** של הכהן הגדול — **הסגן אומר לו: אישי כהן גדול, הגבה ימינך** והנח את הגורל על השעיר שלימינך. **ואם של שם עלה בשמאלו — ראש בית אב אומר לו: אישי כהן גדול, הגבה שמאלך** והנח את הגורל על השעיר שלשמאלך.


###### Steinsaltz on Yoma 39a:7
[Steinsaltz on Yoma 39a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:7)

לאחר מכן **נתנן** את הגורלות **על שני השעירים, ואומר: "לה' חטאת". ר' ישמעאל אומר: לא היה צריך לומר** את המילה **"חטאת" אלא** אומר **"לה"** בלבד. **והן,** הכהנים והעם כששומעין את הזכרת השם, **עונין** ואומרים **אחריו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".**


###### Steinsaltz on Yoma 39a:8
[Steinsaltz on Yoma 39a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:8)

ב גמרא על דברי המשנה שואלים: **למה לי טרף בקלפי?** מדוע לא היה לוקח משם בלא ערבוב? ומשיבים: **כי היכי** [כדי] ש**לא ניכוין ולישקול** [יתכוין ויקח] באופן שיעלה גורל "לה'" בצד ימינו דווקא, שהדבר נחשב לסימן טוב כשעולה בימין.


###### Steinsaltz on Yoma 39a:9
[Steinsaltz on Yoma 39a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:9)

**אמר רבא: קלפי** זו **של עץ היתה, ושל חול היתה,** כלומר שלא קדשוה בקדושת כלי שרת, **ואינה מחזקת אלא** שיעור **שתי ידים** ולא יותר.


###### Steinsaltz on Yoma 39a:10
[Steinsaltz on Yoma 39a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:10)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבינא: בשלמא** [נניח] מה שאמרנו **שאינה מחזקת אלא שתי ידים,** יש טעם לדבר — **כי היכי** [כדי] ש**לא ליכוין ולישקול** [יתכוין ויקח] גורל של שם ביד ימין דווקא, על ידי שיהיה לו מקום רחב דיו כדי למשמש את שני הגורלות ולזהותם. **אלא** משום מה היתה תיבת הגורל מ**של חול? נקדשה** [שיקדשו] אותה כשאר כלי שרת! ומשיבים: **אם כן הוה לה** [הרי יהיה] לנו **כלי שרת של עץ, וכלי שרת** של עץ **לא עבדינן** [אין אנו עושים] על פי דין התורה. ושואלים: אם כן **ונעבדה** [ונעשנה] את הקלפי משל **כסף!** או: **ונעבדה** [ונעשנה] משל **זהב!** ומשיבים: **התורה חסה על ממונן של ישראל** ואין להוציא ממון מרובה כאשר אין הדבר נחוץ לעבודת המקדש.


###### Steinsaltz on Yoma 39a:11
[Steinsaltz on Yoma 39a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:11)

ומעירים: **מתניתין דלא כי האי תנא דתניא** [משנתנו שלא כשיטתו של תנא זה], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ר' יהודה אומר משום ר' אליעזר: הסגן וכהן גדול** היו **מכניסין ידן בקלפי, אם בימינו של כהן גדול עולה** הגורל לה' **הסגן אומר לו: אישי כהן גדול הגבה ימינך. ואם בימינו של סגן עולה** הגורל לה' **ראש בית אב אומר לו לכהן גדול: דבר מילך** [אמור דבריך].


###### Steinsaltz on Yoma 39a:12
[Steinsaltz on Yoma 39a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:12)

ושואלים: **ונימא ליה** [ושיאמר לו] לכהן הגדול ה**סגן,** שמעלתו גדולה משל ראש בית אב? ומשיבים: **כיון** ש**לא סליק בידיה חלשא דעתיה** [עלה הגורל לה' בידו של הכהן הגדול חלשה דעתו] ואם עוד יאמר לו הסגן את הדברים יראה לו כאילו מלגלג עליו.


###### Steinsaltz on Yoma 39a:13
[Steinsaltz on Yoma 39a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:13)

ושואלים: **במאי קא מיפלגי** [במה באיזה עקרון נחלקו] תנאים אלה? ומסבירים: **מר** [חכם זה] של הברייתא **סבר: ימינא** [ימינו] של ה**סגן עדיף** [עדיפה] **משמאליה** [משמאלו] של ה**כהן גדול** ולכן מוטב שיכניסו שניהם את ידם הימנית. **ומר** [וחכם זה] במשנתנו **סבר: כי הדדי נינהו** [הרי הם זה כזה] ואיו להעדיף זה על זה, ולמעשה מוטב שייעשה הכל בידו של הכהן הגדול.


###### Steinsaltz on Yoma 39a:14
[Steinsaltz on Yoma 39a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:14)

ושואלים: **ומאן האי תנא דפליג עליה** [ומיהו התנא הזה של משנתנו שחולק עליו] על **ר' יהודה?** ומשיבים: **רבי חנינא סגן הכהנים הוא, דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **ר' חנינא סגן הכהנים אומר: למה** היה ה**סגן** נמצא במשך כל יום הכיפורים **מימינו** של הכהן הגדול **— שאם אירע בו פסול בכהן גדול, נכנס סגן ומשמש תחתיו.** ומכאן למדים שקודם לכן אין לסגן תפקיד מסויים שעליו לעשות במקדש, ושלא כר' יהודה.


###### Steinsaltz on Yoma 39a:15
[Steinsaltz on Yoma 39a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:15)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: כל אותם **ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק** ככהן גדול **היה הגורל** לה' **עולה** תמיד בצד **ימין, מכאן ואילך — פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל.** וכן כל השנים ששימש שמעון הצדיק ככהן גדול **היה לשון של זהורית** (צמר סרוק שהיה צבוע אדום) שקושרים בראש השעיר המשתלח **מלבין,** בדרך נס, להודיע שנמחלו חטאי ישראל ככתוב "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיה א, יח), **מכאן ואילך פעמים מלבין פעמים אינו מלבין.** וכן **היה נר מערבי** במנורה **דולק** בדרך נס כל היום וכל הלילה אף לאחר שכבו כל שאר הנרות, והיה בכך אות כי השכינה שורה על ישראל, **מכאן ואילך פעמים דולק פעמים כבה.**


###### Steinsaltz on Yoma 39a:16
[Steinsaltz on Yoma 39a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:16)

**והיה אש מערכה מתגבר** תמיד ודולקת מעצמה **ולא היו** ה**כהנים צריכין להביא עצים** נוספים **למערכה** של עצים כל היום כולו **חוץ משני גזירי עצים** שהיו מביאים **כדי לקיים מצות עצים, מכאן ואילך — פעמים** האש **מתגבר** ו**פעמים אין מתגבר**, **ולא היו כהנים נמנעין מלהביא עצים למערכה כל היום כולו.**


###### Steinsaltz on Yoma 39a:17
[Steinsaltz on Yoma 39a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39a:17)

וכן **ונשתלחה ברכה** בימי שמעון הצדיק **בעומר, ובשתי הלחם, ובלחם הפנים.** ולאחר שחלקו את אלה לכהנים **וכל כהן שמגיעו** מהן **כזית יש** שהיה **אוכלו** מזית זה **ושבע, ויש** אף שהיה **אוכלו ומותיר,** שהיתה בו ברכת השובע. **מכאן ואילך נשתלחה מאירה** (קללה) **בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, וכל כהן מגיעו כשיעור פול** (פחות מכזית) בלבד ולא יותר, הכהנים **הצנועין** היו **מושכין את ידיהן** בכלל מנטילת חלקם בלחם הפנים, שלא היה בו כשיעור אכילת מצוה **והגרגרנין** היו **נוטלין ואוכלין, ומעשה באחד שנטל חלקו וחלק חבירו, והיו קורין אותו "בן**