## Steinsaltz on Yoma Daf 39b

###### Steinsaltz on Yoma 39b:1
[Steinsaltz on Yoma 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:1)

**חמצן** (גזלן) **" עד יום מותו.**


###### Steinsaltz on Yoma 39b:2
[Steinsaltz on Yoma 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:2)

**אמר רבה בר רב שילא: מאי קרא** [מהו הפסוק] שממנו למדים ש"חמצן" פירושו גזלן? — שנאמר: **"אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ"** (תהלים עא, ד). **רבא אמר: מהכא** [מכתוב זה] **"למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ"** (ישעיה א, יז) ומשמעו: **אשרו חמוץ** = נגזל, **ואל תאשרו חומץ** = גזלן.


###### Steinsaltz on Yoma 39b:3
[Steinsaltz on Yoma 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:3)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: ב**אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק אמר להם** למקורביו: **בשנה זו הוא** (אני) **מת. אמרו לו: מניין אתה יודע? אמר להם: בכל יום הכפורים היה מזדמן לי** במחזה כעין נבואה **זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים, נכנס עמי** לקודש הקודשים **ויצא עמי, והיום נזדמן לי זקן לבוש שחורים ועטוף שחורים, נכנס עמי ולא יצא עמי** לרמז לו ששנה זו שנתו האחרונה. **אחר הרגל** (חג הסוכות) **חלה שבעה ימים ומת.**


###### Steinsaltz on Yoma 39b:4
[Steinsaltz on Yoma 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:4)

ומאז הרגישו הכל שיש שינוי וירידה בדורות **ונמנעו אחיו הכהנים מלברך** את ישראל ברכת כהנים **בשם** המפורש, והיו אומרים כפי שאנו אומרים היום, בכינוי.


###### Steinsaltz on Yoma 39b:5
[Steinsaltz on Yoma 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:5)

כיון שתוארו ימי ההצלחה במקדש בימי שמעון הצדיק מביאים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל** של יום הכיפורים **עולה** כלל **בימין, ולא היה לשון של זהורית** הקשור בראשו של השעיר המשתלח **מלבין, ולא היה נר מערבי דולק** יותר משאר נרות


###### Steinsaltz on Yoma 39b:6
[Steinsaltz on Yoma 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:6)

**והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן** כרמז שהן עתידות להפתח על ידי האויבים, **עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי.** וכך **אמר לו: היכל היכל! מפני מה אתה מבעית** (מפחיד) **עצמך** בסימנים אלה? **יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב, וכבר נתנבא עליך זכריה בן עדוא: "פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך"** (זכריה יא, א) ולבנון הוא כינוי לבית המקדש,


###### Steinsaltz on Yoma 39b:7
[Steinsaltz on Yoma 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:7)

ש**אמר ר' יצחק בן טבלאי: למה נקרא שמו לבנון — שמלבין עונותיהן של ישראל.**


###### Steinsaltz on Yoma 39b:8
[Steinsaltz on Yoma 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:8)

**אמר רב זוטרא בר טוביה: למה נקרא שמו יער,** שכן נאמר: **"בית יער הלבנון"** (מלכים א, י, יז) **לומר לך: מה יער מלבלב** ומצמיח — **אף בית המקדש מלבלב.** וכפי ש**אמר רב הושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים** (עצי פרי) **של זהב, והיו מוציאין פירות בזמניהן** בדרך נס. **וכיון שהרוח מנשבת בהן היו נושרין פירותיהן, שנאמר: "ירעש כלבנון פריו"** (תהלים עב, טז) **ומהן** מפירות זהב אלה **היתה פרנסה לכהונה.**


###### Steinsaltz on Yoma 39b:9
[Steinsaltz on Yoma 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:9)

**וכיון שנכנסו גוים להיכל יבשו** עצים אלו, **שנאמר: "ופרח לבנון אמלל"** (נחום א, ד). **ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירה לנו** בשעת הגאולה העתידה, **שנאמר: "פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה"** (ישעיה לה, ב).


###### Steinsaltz on Yoma 39b:10
[Steinsaltz on Yoma 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:10)

ב שנינו במשנה כי לאחר שהעלה הכהן את שתי הגורלות, **נתנן** את הגורלות **על שני השעירים,** וכשנתן הגורל לה', היה מזכיר את השם. בנושא זה של הזכרת השם על ידי הכהן הגדול **תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **עשר פעמים מזכיר** ה**כהן** ה**גדול את השם בו ביום** (ביום הכיפורים): **שלשה** פעמים **בוידוי ראשון, ושלשה בוידוי שני** על הפר, **ושלשה** בזמן שהוא מתוודה **בשעיר המשתלח, ואחד בגורלות.**


###### Steinsaltz on Yoma 39b:11
[Steinsaltz on Yoma 39b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:11)

**וכבר** היה מעשה ש**אמר** הכהן הגדול **"השם"** והיה קולו כה אדיר עד שהולך ו**נשמע קולו** אף **ביריחו**. **אמר רבה בר בר חנה: מירושלים ליריחו עשרה פרסאות,** ללמדנו מה רב המרחק, ואף על פי כן היה הקול נשמע. וכיון שסיפרו בדבר זה מוסיפים מעשים אחרים כעין זה.


###### Steinsaltz on Yoma 39b:12
[Steinsaltz on Yoma 39b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:12)

אמרו: **ציר דלתות ההיכל** כאשר השער נפתח **נשמע בשמונה תחומי שבת** שהוא מרחק של שמונה מילין. ועוד: **עזים** ש**ביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת** שהוקטרה במקדש, וכן **נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם** מפני **ריח** ה**קטורת** שהיה מגיע עד שם. **כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט** מחמת **ריח** ה**קטורת** שהיה כה ערב ומגיע לכל מקום בירושלים.


###### Steinsaltz on Yoma 39b:13
[Steinsaltz on Yoma 39b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:13)

**אמר ר' יוסי בן דולגאי: עזים היו לאבא בהרי מכמר** (מחוז מרוחק מירושלים), **והיו מתעטשות מריח הקטורת.** וקצת בדומה לזה: **אמר ר' חייא בר אבין אמר ר' יהושע בן קרחה: סח לי זקן אחד: פעם אחת הלכתי לשילה,** לחורבות המקום שבו עמד המשכן בימי השופטים, **והרחתי ריח קטורת מבין כותליה,** אף שעברו מאז יותר מאלף שנה.


###### Steinsaltz on Yoma 39b:14
[Steinsaltz on Yoma 39b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:14)

ג **אמר ר' ינאי: עליית גורל מתוך קלפי — מעכבת,** שכל זמן שלא הוציא הכהן את הגורלות מן הקלפי לא נקבע מי מן השעירים לה' ומי לעזאזל ולכך עדיין לא ניתן לעשות בהן עבודתם, אולם **הנחה** של הגורלות על השעירים לאחר הוצאת מן הקלפי — **אינה מעכבת** ואף שעדיין לא הניח, יכול לעשות את העבודות. **ור' יוחנן אמר: אף עלייה אינה מעכבת,** ואם יקבע הכהן בלא הגרלה איזה הוא השעיר לה' ואיזה לעזאזל — יצא ידי חובתו, אף שביטל מצות הכתוב.


###### Steinsaltz on Yoma 39b:15
[Steinsaltz on Yoma 39b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:15)

ומבארים את המחלוקת: **אליבא** [לפי שיטתו] של **ר' יהודה,** ש**אמר** בכלל: **דברים** המיוחדים ליום הכיפורים **הנעשים** אפילו **בבגדי לבן מבחוץ** שלא בקודש הקדשים **לא מעכבא** [מעכבים], שאף אם לא עשאום, לא בטלה בכך עבודת יום הכיפורים כולה, אם כן לשיטה זו **כולי עלמא לא פליגי דלא מעכבא** [הכל אינם חלוקים שאין ההגרלה מעכבת]. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] היה זה **אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' נחמיה** שלדעתו אף העבודות הנעשות בבגדי לבן בחוץ מעכבות, **מאן דאמר** [מי שאומר] כי ההגרלה **מעכבא** [מעכבת] — סבר ממש כדברי **ר' נחמיה. ומאן דאמר** [ומי שאמר] **לא מעכבא** [מעכבת] סבור: **הני מילי** [דברים אלה] שאמר ר' נחמיה שהעבודות בבגדי לבן מעכבות הריהן רק לענין דברים המוגדרים כ**עבודה,** כגון הקרבת הקרבנות, אבל **הגרלה לאו עבודה היא.**


###### Steinsaltz on Yoma 39b:16
[Steinsaltz on Yoma 39b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:16)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] כי כך יש לייחס את המחלוקת,


###### Steinsaltz on Yoma 39b:17
[Steinsaltz on Yoma 39b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:17)

**אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' נחמיה** ש**אמר** שהנעשה בבגדי לבן בחוץ **מעכבא** [מעכבת] — **כולי עלמא לא פליגי דמעכבא** [הכל אינם חלוקים שהגרלה מעכבת],


###### Steinsaltz on Yoma 39b:18
[Steinsaltz on Yoma 39b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:18)

**כי פליגי** [כאשר נחלקו] הוא **אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' יהודה. מאן דאמר לא מעכבא** [מי שאמר אינה מעכבת] — דעתו **כר' יהודה, ומאן דאמר** [ומי שאומר] **מעכבא** [מעכבת] אומר כי **שאני הכא** [שונה כאן] **דתנא ביה קרא** [ששנה בו הכתוב], שנאמר: **"אשר עלה"** (ויקרא טז, ט) **"אשר עלה"** (ויקרא טז, י) **תרי זימני** [שתי פעמים] וכלל בידינו בהלכות קדשים כי כל מקום שכפל הכתוב דבריו — הרי זה ללמד שהוא מעכב.


###### Steinsaltz on Yoma 39b:19
[Steinsaltz on Yoma 39b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:19)

**מיתיבי** [מקשים]: ממה ששנינו בברייתא: **מצוה להגריל ואם לא הגריל כשר.**


###### Steinsaltz on Yoma 39b:20
[Steinsaltz on Yoma 39b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/39b:20)

ומעתה לשיטת הברייתא, **בשלמא** [נניח] **להך לישנא דאמרת** [ללשון זו שאמרת] כי **אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' יהודה כולי עלמא לא פליגי דלא מעכבא** [הכל אינם חלוקים שאינה מעכבת] **הא מני —** [ברייתא זו דעת מי היא] — כשיטת **ר' יהודה היא** לכל הדעות.