## Steinsaltz on Yoma Daf 3a

###### Steinsaltz on Yoma 3a:1
[Steinsaltz on Yoma 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3a:1)

**פז"ר קש"ב** כלומר שעושים **פ**יס חדש בפני עצמו לקבוע מי הכהנים הזכאים להקריב את הקרבנות בו, ואין ממשיכים לפי הסדר שנקבע בחג הסוכות. וכן מברכים בו **ז**מן ("שהחיינו") כשם שמברכים בכל כניסת חג חדש, וכן נחשב כ**ר**גל לעצמו אף לענין שמו, שאין שם חג הסוכות עליו. ומביאים בו **ק**רבן לעצמו, שאין ממשיכים בסדר קרבנות חג הסוכות אלא באופן שונה. וכן יש לו **ש**יר מיוחד לעצמו ששרים בו הלויים במקדש, ואין ממשיכים בו בסדר מזמורי תהילים ששרים בסוכות. וכן יש לו **ב**רכה לעצמו שאומרים בו נוסח מיוחד בברכת המזון ובתפילה (תוספות) שלא כבשאר ימי חג הסוכות.


###### Steinsaltz on Yoma 3a:2
[Steinsaltz on Yoma 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3a:2)

**אבל** עם כל ההבדלים הללו **לענין תשלומין** כלומר לענין השלמת חובות קרבנות הרגל, לכל הדעות **תשלומין** של החג ה**ראשון הוא, דהא תנן** [שהרי שנינו במשנה]: **מי שלא חג** (לא הביא קרבן חגיגה) **ביום טוב הראשון של חג** (הוא חג הסוכות) **חוגג** ומביא קרבן **והולך כל** ימי **הרגל כולו,** וכן ב**יום טוב האחרון של חג.** משמע ששמיני עצרת נחשב יום טוב אחרון של החג, ונספח לו לענין חובותיו.


###### Steinsaltz on Yoma 3a:3
[Steinsaltz on Yoma 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3a:3)

ועוד מקשים: **ואימא** [ואמור] שנעשה פרישה לפני **עצרת** [שבועות], שאף כאן תהא זאת **פרישת שבעה ליום אחד הוא,** והרי אף הוא חג שאין קדושה לפניו! **אמר ר' אבא:** יש לחלק בין המילואים ועצרת, שכן **דנין פר אחד ואיל אחד** שהם חובת יום הכיפורים **מפר אחד ואיל אחד** שהקריבו במילואים, **לאפוקי** [להוציא] **עצרת** ש**שני אילים הם** [הם] שחייבים להקריב בו ביום.


###### Steinsaltz on Yoma 3a:4
[Steinsaltz on Yoma 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3a:4)

ומקשים: **הניחא** [זה נוח] **ל**שיטת **מאן** [מי] ש**אמר יום הכפורים איל אחד** בלבד **הוא** שמקריבים בו לחובת היום, **אלא למאן** [מי] ש**אמר שני אילים נינהו** [הם] שמקריבים ביום הכיפורים, אם כן **מאי איכא למימר** [מה יש לומר] שלפי זה אף יום הכיפורים אינו שווה למילואים! **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא], **רבי אומר: איל אחד הוא,** כי האיל **האמור כאן** בספר ויקרא, ככתוב: "בזאת יבוא אהרן אל הקודש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה" (ויקרא טז, ג) **הוא האמור בחומש הפקודים** "ובעשור לחודש השביעי הזה מקרא קודש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם כל מלאכה לא תעשו. והקרבתם עולה לה' לריח ניחוח פר בן בקר אחד איל אחד..." (במדבר כט, ז-ח). **ר' אליעזר בר' שמעון אומר: שני אילים הם** שמקריבים ביום הכיפורים, **אחד האמור כאן** בספר ויקרא **ואחד האמור בחומש הפקודים!**


###### Steinsaltz on Yoma 3a:5
[Steinsaltz on Yoma 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3a:5)

את התירוץ הזה דוחים: **אפילו תימא** [תאמר] כי הדבר כשיטת **ר' אליעזר בר' שמעון** שמקריבים ביום הכיפורים שני אילים, מכל מקום יש לחלק בינו ובין חג השבועות: **התם** [שם] ביום הכיפורים **חד** [אחד מהם] שנצטוו עליו בספר ויקרא **חובת היום** לכפרה המיוחדת ליום כיפור הוא נועד, **וחד** [ואחד מהם] שבספר במדבר **למוספין. לאפוקי עצרת** [להוציא] **דתרוייהו** [ששניהם, שני האילים] ל**חובת היום נינהו** [הם], ואם כן אין הדבר דומה למילואים.


###### Steinsaltz on Yoma 3a:6
[Steinsaltz on Yoma 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3a:6)

ומקשים עוד: **ואימא** [ואמור] שנלמד שיש חובת פרישה לפני **ראש השנה,** שאף אז תהיה זו **פרישת שבעה ליום אחד הוא** ובשניהם קרבן היום הוא פר ואיל! **אמר ר' אבהו** יש לדחות ולומר: **דנין פר ואיל** שמביא הכהן הגדול **משלו** ביום הכפורים **מפר ואיל** שהביא אהרן מ**שלו** במילואים. **לאפוקי** [להוציא] **עצרת וראש השנה** שפר ואיל שמביאין אז, משל ה**ציבור נינהו** [הם] ולא של הכהן. על הסבר זה מקשים: **הניחא** [זה נוח] **ל**שיטת **מאן** [מי] ש**אמר** שבכל מקום שנאמר **"קח לך"** — כוונתו **משלך** מרכושך הפרטי,