## Steinsaltz on Yoma Daf 3b

###### Steinsaltz on Yoma 3b:1
[Steinsaltz on Yoma 3b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:1)

וכן כאשר נאמר **"ועשה לך"** — כוונתו **משלך, אלא ל**שיטת **מאן** [מי] ש**אמר** שאף "קח לך" "ועשה לך" כוונתו **משל צבור, מאי איכא למימר** [מה יש לומר] כדי להבדיל בין יום הכיפורים לשאר ימים?


###### Steinsaltz on Yoma 3b:2
[Steinsaltz on Yoma 3b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:2)

**דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: כשנאמר בתורה **"קח לך" —** הכוונה **משלך, ו"עשה לך" — משלך,** ואילו כשנאמר **"ויקחו אליך"** כוונתו **משל צבור,** שהם יקחו משלהם ויביאו אליו, אלו **דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: בין "קח לך" בין "ויקחו אליך" —** הכוונה **משל צבור, ומה תלמוד לומר "קח לך"** שמשמעו משלך — יש להבין שאמר ה' למשה: **כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם,** ולכן נתייחסה הלקיחה למשה, אבל בפועל לוקחים משל ציבור.


###### Steinsaltz on Yoma 3b:3
[Steinsaltz on Yoma 3b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:3)

**אבא חנן אמר משום** [בשם] **ר' אלעזר: כתוב אחד אומר: "ועשית לך ארון עץ"** (דברים י, א) ומשמע עשה משלך **וכתוב אחד אומר** באותו ענין: **"ועשו ארון עצי שטים"** (שמות כה, י) משל ישראל, **הא כיצד** ניישב את הסתירה בין הכתובים? אלא **כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום** נקרא מעשה ארון הברית על שמם, **כאן בזמן שאין** ישראל **עושין רצונו של מקום** מייחסים את הארון למשה לבדו. ולפי זה אין הבדל בין קרבנות יום הכיפורים לקרבנות אחרים!


###### Steinsaltz on Yoma 3b:4
[Steinsaltz on Yoma 3b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:4)

את הקושיה הזו דוחים: **עד כאן לא** שמענו ש**פליגי** [נחלקו] **אלא בקיחות דעלמא** [סתם] **ועשיות דעלמא** [סתם], **קיחות דעלמא** [סתם] — כגון **"קח לך סמים"** (שמות ל, לד), **עשיות דעלמא** [סתם] — כגון **"עשה לך שתי חצוצרת כסף"** (במדבר י, ב). **אבל הנך פרושי קא מפרש** [באלה של מילואים ויום הכיפורים מפרש הוא] הכתוב במיוחד **שמשלך הוא** ממש. **במלואים** כיצד — **מכדי כתיב** [הלא נאמר]: **"ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת** ועגל וכבש בני שנה תמימים לעולה**"** (ויקרא ט, ג), ואם כן מה שנאמר **"ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת"** (ויקרא ט, ב), **למה לי** שינוי לשון מפורש באותו ענין בין הפניה לבני ישראל ובין הפניה לאהרן? אלא **שמע מינה** [למד מכאן] כי **"קח לך"** בענין זה אכן **משלך הוא.**


###### Steinsaltz on Yoma 3b:5
[Steinsaltz on Yoma 3b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:5)

וכן **ביום הכפורים; מכדי כתיב** [הלא נאמר]: **"בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת** ואיל לעולה**"** (ויקרא טז, ג) ונאמר: **"ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת והקריב את פר החטאת אשר לו"** (ויקרא טז, ה) **למה לי** הדגשה זו שהשעירים באים מבני ישראל? אלא **שמע מינה** [למד מכאן] כי **האי** [זה] שנאמר **"לו" —** הכוונה **משלו** ממש **הוא.**


###### Steinsaltz on Yoma 3b:6
[Steinsaltz on Yoma 3b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:6)

**רב אשי אמר** נימוק אחר להבדיל בין יום הכיפורים ובין עצרת וראש השנה: **דנין פר לחטאת ואיל לעולה** של יום הכיפורים **מפר לחטאת ואיל לעולה** שנאמרו במילואים, **לאפוקי** [להוציא] **ראש השנה ועצרת דתרוייהו** [ששניהם] גם הפר וגם האיל **עולות נינהו** [הם], ואם כן אין להשוות.


###### Steinsaltz on Yoma 3b:7
[Steinsaltz on Yoma 3b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:7)

**רבינא אמר** בתירוץ לשאלה: **דנין** דבר שהוא **עבודה בכהן גדול** בלבד, כעבודת יום הכיפורים, **מעבודה בכהן גדול** של המילואים (שנעשה על ידי אהרן) **לאפוקי כולהו קושייתין** [להוציא מן כל קושיותינו] מתחילת הסוגיה עד כאן **דלאו** [שאין] **עבודה בכהן גדול נינהו** [הם] אלא נעשים בכל כהן.


###### Steinsaltz on Yoma 3b:8
[Steinsaltz on Yoma 3b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:8)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] כך **אמר רבינא: דנין** דבר שהוא **עבודה תחלה מעבודה תחילה, לאפוקי הני דלאו תחלה נינהו** [להוציא את כל אלה שלא עבודה תחילה הם]. דברי רבינא אלה לא היו מובנים, ושאלו: **מאי** [מה פירוש] **תחלה** זו שאמר רבינא? **אילימא** [אם תאמר, תפרש] **תחלה בכהן גדול — היינו קמייתא** [הרי זה התירוץ הראשון] עצמו. **אלא** כך יש להבין: **עבודה תחלה במקום** כלומר עבודת יום הכיפורים שהיא עבודה בקודש הקודשים שלפני כן לא נעשתה בו עבודה על ידי אחר **מעבודה תחלה במקום** שנעשתה במילואים כאשר התחילו להקריב במשכן. ואם כן אין ללמוד ממילואים אלא ליום הכיפורים בלבד.


###### Steinsaltz on Yoma 3b:9
[Steinsaltz on Yoma 3b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:9)

א **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל **אמר: ר' יוחנן מתני חדא** [היה שונה אחת] כלומר, למד מדין המילואים רק הלכה אחת, **ר' יהושע בן לוי מתני תרתי** [היה שונה שתיים]. ומפרש: **ר' יוחנן מתני חדא** [שונה אחת] וכך היה גורס: **"לעשת לכפר" — אלו מעשה יום הכפורים** הטעונים פרישה לפניהם כמילואים. **ור' יהושע בן לוי מתני תרתי** [שונה שתיים]: **"לעשת" — אלו מעשה פרה** אדומה, **"לכפר" — אלו מעשה יום הכפורים** ששניהם טעונים פרישה.


###### Steinsaltz on Yoma 3b:10
[Steinsaltz on Yoma 3b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:10)

ושואלים: וכיצד יתכן כי **ר' יוחנן מתני חדא** [שונה רק אחת] לזו של יום הכיפורים? **והא אנן תנן** [והרי אנו שנינו במפורש במשנה]: **שבעת ימים קודם יום הכפורים,** וכן **שבעת ימים קודם שריפת הפרה** מפרישים את הכהן, הרי ששתי פרישות הן! ומשיבים: פרישה זו של הכהן לפני שריפת הפרה **מעלה בעלמא** [בלבד] **הוא** כלומר, שהוא רק מתקנות חכמים שנעשו כדי להדגיש את קדושתה לאחר שהותרה עשייתה בטבול יום, אבל אינה מחוייבת מדין תורה.


###### Steinsaltz on Yoma 3b:11
[Steinsaltz on Yoma 3b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:11)

ומקשים: **והא** [והרי] **אמר ר' מניומי בר חלקיה אמר ר' מחסיא בר אידי אמר ר' יוחנן:** נאמר: **"כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשת לכפר עליכם"** (ויקרא ח, לד) ולמדים מכאן **"לעשת" — אלו מעשה פרה "לכפר" — אלו מעשה יום הכפורים** הרי שאף ר' יוחנן עצמו שונה שתים! ומתרצים: **ההוא דרביה** [שיטה זו של רבו] היא, והוא עצמו אינו סבור כך. **דכי אתא** [שכאשר בא] **רבין** מארץ ישראל **אמר ר' יוחנן משום** [בשם] **ר' ישמעאל: "לעשת" — אלו מעשה פרה, "לכפר" — אלו מעשה יום הכפורים.** ואם כן, מה שמסר ר' מניומי בשם ר' יוחנן אינו אלא שיטת ר' ישמעאל רבו.


###### Steinsaltz on Yoma 3b:12
[Steinsaltz on Yoma 3b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:12)

ב לגופה של מצוות הפרישה מביאים מה ש**אמר ליה** [לו] **ריש לקיש לר' יוחנן: מהיכא קא ילפת לה** [מהיכן אתה לומד אותה] דין זה של פרישה — **ממלואים, אי** [אם כן] **מה מלואים — כל הכתוב בהן מעכב בהן** ואם שינה משהו פסל, **אף הכא נמי** [כאן גם כן] **כל הכתוב בהן** יהא **מעכב בהן** שצריך לקיים כל דיני פרישה כדיוקם.


###### Steinsaltz on Yoma 3b:13
[Steinsaltz on Yoma 3b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:13)

**וכי תימא הכי נמי** [ואם תאמר כך הוא באמת גם כן] ואף מצוות פרישת יום הכיפורים מעכבת בכל פרטיה, **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **"ומתקינים לו כהן אחר", ולא קתני** [שנינו] **"מפרישין"** גם את הכהן ממלא המקום שבעת ימים אף שיתכן שבסופו של דבר יעשה הוא את עבודת יום הכיפורים. משמע שפרישה זו איננה מהחובות המעכבות את עצם עבודת יום הכיפורים! **וכי תימא** [ואם תאמר] ותרצה להסביר: כי **מאי** [מה פירוש] **מתקינין** כוונתו שאכן **מפרישין** אותו, הרי אין הדבר נראה כלל, כי **ליתני** [שישנה] **או אידי ואידי** [זה בכהן הגדול המכהן וזה ממלא מקומו] **"מתקינין" או אידי ואידי** [זה וזה] בלשון **"מפרישין".**


###### Steinsaltz on Yoma 3b:14
[Steinsaltz on Yoma 3b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:14)

**אמר ליה** [לו] ר' יוחנן: **אלא מר מהיכא יליף לה** [אדוני מהיכן לומד הלכה זו] שיש לפרוש לפני יום הכיפורים? **אמר ליה** [לו]: **מסיני, דכתיב** [שנאמר]: **"וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי** מתוך הענן**"** (שמות כד, טז). **מכדי כתיב** [הרי נאמר]: **"ויקרא אל משה ביום השביעי"** ואם כן **מאי** [מה] הלימוד מן ההזכרה המפורשת של **"ששת ימים"** קודם לכן? אלא זה **בנה אב,** כלומר הרי זה מקור ללמוד ממנו הלכה לדורות: **שכל הנכנס למחנה שכינה** למקום גילוי שכינה בהר סיני, או למקומה בקודש הקודשים **טעון פרישת ששה** לקדושה קודם לכן.


###### Steinsaltz on Yoma 3b:15
[Steinsaltz on Yoma 3b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/3b:15)

ומקשים: לפי דבריך פרישה זו היא שישה ימים, **והא אנן** [והרי אנו במשנה] **שבעה** ימים של פרישה **תנן** [שנינו]! ותירץ ריש לקיש: **מתניתין** [משנתנו] המצריכה פרישת הכהן שבעת ימים כשיטת **ר' יהודה בן בתירא היא, דחייש** [שהוא חושש]