## Steinsaltz on Yoma Daf 43a

###### Steinsaltz on Yoma 43a:1
[Steinsaltz on Yoma 43a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:1)

כגון: **דאפיק** [שהוציא] **חמור בהדה** [עמה] שלדעת החושש מן הטעות אין כאן מקום לחשש, ואילו לדעת המדגיש מצד גזירת הכתוב, אם כן אפילו הוצאת חמור עימה אסורה.


###### Steinsaltz on Yoma 43a:2
[Steinsaltz on Yoma 43a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:2)

ומה שנאמר: **"ושחט אתה"** (במדבר יט, ג), משמע אותה ולא אחרת — **שלא ישחוט אחרת עמה.** ומה שנאמר: **"לפניו"** לדעת **רב,** כוונתו **שלא יסיח דעתו ממנה** ותהא כלפניו תמיד, **לשמואל** בא הדבר ללמד **שיהא זר שוחט ואלעזר,** הוא הכהן **רואה.**


###### Steinsaltz on Yoma 43a:3
[Steinsaltz on Yoma 43a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:3)

מה שנאמר: **"ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו"** (במדבר יט, ד), **לשמואל** פסוק זה בא **לאהדוריה** [להחזירו] **לאלעזר,** שהרי לדעתו יכול גם זר לעשות את המלאכות הקודמות, ולכן אמר שהזאת הדם רק על ידי אלעזר, כלומר: כהן. **לרב הוי** [הרי זה] **מיעוט אחר מיעוט** שהרי גם העבודות הקודמות צריכות להיעשות על ידי אלעזר דווקא. ולפי כללי מדרש ההלכה **אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות,** ללמדנו: לאו דווקא אלעזר, אלא **אפילו כהן הדיוט** מותר לו לעשות זאת.


###### Steinsaltz on Yoma 43a:4
[Steinsaltz on Yoma 43a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:4)

נאמר: **"ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת"** (במדבר יט, ו), **לשמואל** בא הדבר ללמד ש**אפילו בכהן הדיוט** אפשר לעשות זאת. ואילו **לרב** גם כן **איצטריך** [הוצרך], שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **כיון דלאו** [שלא] מ**גופה** של ה**פרה נינהו** [הם], אם כן **לא ליבעי** [יצטרכו] **כהן** כלל ואפילו זר יהא כשר לכך, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאינו נעשה אלא על ידי כהן.


###### Steinsaltz on Yoma 43a:5
[Steinsaltz on Yoma 43a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:5)

נאמר: **"וכבס בגדיו הכהן"** (במדבר יט, ז), הדגשה זו באה לומר: הכהן **בכיהונו,** כשהוא לבוש בגדי כהונה וראוי לעבודה. ומה שנאמר: **"וטמא הכהן עד הערב"** (במדבר יט, ז) — ללמד שמלאכת הפרה אינה נעשית אלא על ידי **כהן בכיהונו** (כשהוא לבוש בגדי כהונה) אף **לדורות.**


###### Steinsaltz on Yoma 43a:6
[Steinsaltz on Yoma 43a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:6)

ושואלים: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לשיטת מי שאמר] **לדורות בכהן הדיוט — שפיר** [יפה, מוטב] שרק בפעם הראשונה נעשה על ידי סגן הכהן, **אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאמר] **לדורות בכהן גדול, השתא כהן גדול בעינן** [צריכים אנו] **בכיהונו מיבעיא** [צריכה לומר] שצריך? ומשיבים: **אין** [כן], נצרכה, כי פעמים **מילתא דאתיא** [שדבר הבא, הנלמד] **בקל וחומר טרח וכתב לה קרא** [אותו הכתוב] במפורש.


###### Steinsaltz on Yoma 43a:7
[Steinsaltz on Yoma 43a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:7)

נאמר: **"ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח"** (במדבר יט, ט), **"איש"** שנאמר, ודאי **להכשיר את הזר** בא, שאף הוא ראוי לאסיפת האפר. **"טהור" — להכשיר** אף **את האשה, "והניח"** כוונתו — **מי שיש בו דעת להניח,** שהוא מניח מצד דעת עצמו, **יצאו חרש שוטה וקטן שאין בהן דעת להניח.**


###### Steinsaltz on Yoma 43a:8
[Steinsaltz on Yoma 43a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:8)

**תנן התם** [שנינו שם] במשנה בענין זה: **הכל כשרין לקדש** כלומר לשפוך מים לאפר פרה אדומה, **חוץ מחרש שוטה וקטן. ר' יהודה מכשיר בקטן, ופוסל באשה ובאנדרוגינוס.**


###### Steinsaltz on Yoma 43a:9
[Steinsaltz on Yoma 43a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:9)

ומסבירים: **מאי טעמא דרבנן** [מה טעמם של חכמים] — **דכתיב** [שנאמר]: **"ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת"** (במדבר יט, יז) וכוונתו: **הנך דפסלי** [אותם הפסולים] **לך באסיפה** של האפר — **פסלי** [פסולים] **לך בקידוש** שלו, **והנך דאכשרי** [ואלו שהכשרתי] **לך באסיפה** של האפר **— אכשרי** [הכשרתי] **לך** אף **בקידוש** שלו.


###### Steinsaltz on Yoma 43a:10
[Steinsaltz on Yoma 43a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:10)

**ור' יהודה** מה משיב הוא לטענה זו? לדעתו **אם כן לימא קרא** [שיאמר הכתוב] כהמשך לפסוקים הקודמים **"ולקח"** בלשון יחיד, **מאי** [מה פירוש] **"ולקחו"** — ללמד ש**אפילו קטן דפסלי לך התם** [שפסלתי לך שם] לענין אסיפת האפר, **הכא** [כאן] לגבי קידושו — **כשר.**


###### Steinsaltz on Yoma 43a:11
[Steinsaltz on Yoma 43a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:11)

ושואלים: **אשה מנא ליה** [מנין לו] לר' יהודה שהיא פסולה? — שנאמר: **"ונתן"** בלשון זכר — **ולא "ונתנה". ורבנן** מה טוענים הם כנגד הסבר זה? הם סבורים: **אי כתב רחמנא** [אם היתה כותבת התורה] **"ולקח ונתן", הוה אמינא עד דשקיל חד ויהיב חד** [הייתי אומר שאין הדבר כשר עד שלוקח אדם אחד ונותן למים אחד, אותו אדם] לכך **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"ולקחו" —**


###### Steinsaltz on Yoma 43a:12
[Steinsaltz on Yoma 43a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:12)

ללמד שאין הלקיחה והנתינה צריכים להיעשות על ידי אותו אדם דווקא. **ואי כתב רחמנא** [ואם היתה כותבת התורה] לשון אחידה **"ולקחו ונתנו", הוה אמינא** [הייתי אומר]: **עד דשקלי תרי ויהבי תרי** [עד שלוקחים שנים ונותנים שנים], שתהא המצוה בשנים דווקא, על כן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"ולקחו" "ונתן"** (במדבר יט, יז), לומר ש**אפילו** אם **שקלי תרי ויהיב חד** [אספו שנים ונתן אחד], גם כשר.


###### Steinsaltz on Yoma 43a:13
[Steinsaltz on Yoma 43a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:13)

נאמר: **"ולקח אזוב וטבל במים איש טהור"** (במדבר יט, יח), **לרבנן** [לשיטת חכמים] ההדגשה היא: **איש ולא אשה.** ואילו המילה **"טהור"** באה **להכשיר** למלאכה זו אף **את הקטן, ולר' יהודה: "איש"** בא למעט — **ולא קטן, "טהור" — להכשיר את האשה.**


###### Steinsaltz on Yoma 43a:14
[Steinsaltz on Yoma 43a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/43a:14)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו במשנה במסכת פרה: **הכל כשרין להזות** מי חטאת **חוץ מטומטום ואנדרוגינוס ואשה, וקטן שיש בו דעת אשה מסייעתו ומזה.**