## Steinsaltz on Yoma Daf 46b

###### Steinsaltz on Yoma 46b:1
[Steinsaltz on Yoma 46b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/46b:1)

ולכן **טומאה,** ש**תחילתו בר מידחא** [ראוי לדחות] את **טומאה הוא** — **סופו נמי דחי** [גם כן דוחה] את הטומאה. ואילו **שבת** שמ**תחילתו לאו בר מידחא** [אינו ראוי לדחות] את **שבת**, שהרי כאן מדובר בקרבן תמיד של יום השישי שאינו דוחה את השבת, **סופו נמי** [גם כן] **לא דחי** [דוחה] את השבת לשרוף איברים שנשארו מקרבן התמיד של יום שישי.


###### Steinsaltz on Yoma 46b:2
[Steinsaltz on Yoma 46b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/46b:2)

ואף **לרב חסדא לא קשיא** [קשה], שכן נימוק זה של **סופו כתחילתו לית ליה** [אין לו], שאין הוא מקבל השוואה זו. כי **שבת** ש**הותרה היא בציבור** מלכתחילה היתר גמור לכן **סופו נמי דחי** [גם כן דוחה] את השבת, שהרי עבודת הקרבנות נעשית לכתחילה בשבת.


###### Steinsaltz on Yoma 46b:3
[Steinsaltz on Yoma 46b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/46b:3)

ואילו **טומאה** שרק **דחויה היא בציבור,** שאף שמקריבים בציבור בטומאה, מכל מקום נעשה הדבר מתוך הדחק ואם אפשר בטהרה — עושים, ולכן **תחלתו** שחיטתו והזאת דמו ש**עיקר** ה**כפרה** תלוי בכך, יעשה אף בטומאה ו**דחי** [דוחה] מצוה זו את הטומאה, אבל **סופו דלאו** [שאינו] **עיקר כפרה — לא דחי** [דוחה] את הטומאה, שהרי עיקר הכפרה כבר היתה, ואין סיבה איפוא להוסיף ולדחות את איסור הטומאה.


###### Steinsaltz on Yoma 46b:4
[Steinsaltz on Yoma 46b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/46b:4)

א כיון שעסקנו בדיני הבאת אש למחתה ולמנורה, מביאים מה ש**איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בשאלה מה דינו של **המכבה אש** הגחלים הנמצאים ב**מחתה** לאחר חתייתם מהמזבח **ומנורה, אביי אמר: חייב** על כך. **רבא אמר: פטור.**


###### Steinsaltz on Yoma 46b:5
[Steinsaltz on Yoma 46b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/46b:5)

ומצמצמים את המחלוקת: **דכבייה** [אם כיבה] את האש הזו **בראשו של מזבח, דכולי עלמא לא פליגי** [לדעת הכל אין חלוקים] שהוא **חייב.** כי הדבר כלול בתוך האיסור לכבות אש המזבח, כאמור: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" (ויקרא ו, ו). **כי פליגי דאחתיה אארעא וכבייה** [כאשר נחלקו היה כאשר הוריד מאש זו לארץ ושם כיבה אותה]. **אביי אמר: חייב** עליה כי עדיין בכלל **אש המזבח הוא, רבא אמר: פטור, כיון** ש**נתקה** ממקומה לצורך חתייתה עם המחתה ושוב אינה שייכת לאש המזבח — **נתקה,** ואין דינה עוד כאש המזבח.


###### Steinsaltz on Yoma 46b:6
[Steinsaltz on Yoma 46b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/46b:6)

ושואלים: **אלא הא** [הלכה זו] ש**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכיבה — חייב, כמאן** [כשיטת מי היא] דעה זו? לכאורה רק כשיטת **אביי** היא!


###### Steinsaltz on Yoma 46b:7
[Steinsaltz on Yoma 46b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/46b:7)

ודוחים: **אפילו תימא** [תאמר] שהלכה זו **כ**שיטת **רבא,** ויש לחלק; **התם** [שם] הגחלת שהוריד **לא אינתיק** [נותקה] **למצותה,** שעדיין מאש המזבח היא, ולא ניתנה לצורך מצוה אחרת, אבל **הכא אינתיקה** [כאן נותקה והועברה] מ**מצותה,** וכיון שעכשיו היא שייכת כבר למצות מנורה ומחתה שלא נאמר בהן איסור כיבוי כבאש המזבח, לכן פטור.


###### Steinsaltz on Yoma 46b:8
[Steinsaltz on Yoma 46b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/46b:8)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] שמחלוקת זו היתה באופן אחר.


###### Steinsaltz on Yoma 46b:9
[Steinsaltz on Yoma 46b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/46b:9)

**דאחתיה אארעא וכבייה** [אם הוריד את האש במחתה על הארץ וכיבה אותה], **דכולי עלמא לא פליגי** [לדעת הכל אין חלוקים] שהוא **פטור; כי פליגי** [כאשר נחלקו] — היה זה **דכבייה** [כאשר כיבה אותה] **בראשו של** ה**מזבח** לאחר שניתקה מן המערכה, **אביי אמר: חייב,** שהרי **אש המזבח הוא. רבא אמר: פטור,** וטעמו: **כיון שנתקה — נתקה.**


###### Steinsaltz on Yoma 46b:10
[Steinsaltz on Yoma 46b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/46b:10)

ושואלים: **אלא הא** [הלכה זו] ש**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכבה — חייב, כמאן** [כשיטת מי היא], הלא אינו **לא** כשיטת **אביי ולא** כשיטת **רבא!** ודוחים: מכאן אין להקשות לשניהם, כי **התם לא אינתיק** [שם לא נותקה] **למצותה,** אלא נשארה בגדר אש המזבח, ולכן גם כשהורידוה חייבים עליה, **הכא אינתיק** [כאן ניתקה] כבר **למצותה** אחרת ושוב אינה בכלל אש המזבח, ולכן אם הורידה ודאי אין חייבים על כיבויה.