## Steinsaltz on Yoma Daf 47a

###### Steinsaltz on Yoma 47a:1
[Steinsaltz on Yoma 47a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:1)

א משנה **הוציאו לו** לכהן הגדול **את הכף ואת המחתה** לצורך העבודה, **חפן** מן הקטורת **מלא חפניו ונתן לתוך הכף. הגדול,** כלומר: כהן שידיו גדולות — ממלא **לפי גדלו, והקטן — לפי קטנו. וכך היתה מדתה** של הכף עשויה בהתאם לגודל ידיו. **נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו.**


###### Steinsaltz on Yoma 47a:2
[Steinsaltz on Yoma 47a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:2)

ב גמרא על המשנה תוהים: הבאת **מחתה** הרי כבר **תנא ליה** [שנה אותה] קודם (לעיל יומא מג, ב), ששנינו: **נטל את המחתה ועלה לראש המזבח וחותה ויורד,** ומה מקום אם כן להזכיר את הדבר שנית? ומסבירים: **התם** [שם] מדובר ב**מחתה** של **גחלים,** שממלא בגחלי אש, **והכא** [וכאן] מדובר ב**מחתה** של **קטורת,** שבה היו מכניסים לו את הקטורת שממנה יחפון. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] ובה מפורש הדבר: **הוציאו לו כף ריקן מלשכת הכלים, ומחתה גדושה של קטורת מלשכת בית אבטינס.**


###### Steinsaltz on Yoma 47a:3
[Steinsaltz on Yoma 47a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:3)

ג שנינו כי הכהן **חפן** מן הקטורת **מלא חפניו ונותן לתוך הכף. הגדול,** כלומר: כהן שידיו גדולות — ממלא **לפי גדלו, והקטן — לפי קטנו. וכך היתה מדתה** של הכף עשויה בהתאם לגודל ידיו. ושואלים: **כף ביום הכפורים למה לי?** הלא "ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' **ומלא חפניו** קטורת סמים דקה **והביא** מבית לפרוכת" (ויקרא טז, יב) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], ומשמע שצריך להביא מלוא חפניו ביד, ולא בכלי!


###### Steinsaltz on Yoma 47a:4
[Steinsaltz on Yoma 47a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:4)

ומשיבים: **משום דלא** [שאי] **אפשר** לעשות אחרת; **דהיכי נעביד** [שהרי כיצד נעשה]? **נעייל והדר נעייל** [שיכניס את המחתה ואחר יכניס] את הקטורת — **הבאה אחת אמר רחמנא** [אמרה התורה] לגחלים ולקטורת **ולא שתי הבאות.**


###### Steinsaltz on Yoma 47a:5
[Steinsaltz on Yoma 47a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:5)

אלא **נשקליה** [שיקח] את ה**קטורת בחפניו ונחתיה** [ושישים] את ה**מחתה עלה** [עליה], על שני החופנים שבידיו, **וליעול** [ויכנס] ויכניס הכל בבת אחת. אולם **כי מטי התם היכי לעביד** [כאשר הוא מגיע שם לקודש הקדשים איך יעשה], כיצד יוכל להניח את המחתה במקומה? **נשקליה בשיניה ונחתיה** [יקחנה בשיניו ויוריד] את ה**מחתה — השתא** [עכשיו, הרי] **לפני מלך בשר ודם אין עושין כן** באופן בלתי מכובד, **לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה** שאין לעשות כן.


###### Steinsaltz on Yoma 47a:6
[Steinsaltz on Yoma 47a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:6)

**הלכך** (על כן) — **לא אפשר** לעשות באופן אחר, **וכיון דלא** [שאי] **אפשר** לעשות אחרת — **עבדינן כדאשכחן** [כמו שמצאנו] שעשו בקרבנות ה**נשיאים** בחנוכת המשכן, שהביאו כף מליאה קטורת ("כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת". במדבר ז, יד).


###### Steinsaltz on Yoma 47a:7
[Steinsaltz on Yoma 47a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:7)

ד נאמר במשנה כי **נטל הכהן את המחתה בימין ואת הכף בשמאל.** על סדר זה תוהים, כפי הפתגם המקובל: **יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא** [האזרח מוטל בארץ והגר בשמי השמים]? כלומר, הלא זה היפך הסדר הראוי! שהרי עיקר המצוה היא בקטורת, ומחתת הגחלים אינה אלא לשרוף את הקטורת, והיה צריך שיקח העיקר בימינו והטפל בשמאלו!


###### Steinsaltz on Yoma 47a:8
[Steinsaltz on Yoma 47a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:8)

ומשיבים: טעם הדבר הוא כי כך נוח יותר, שכן זו המחתה **מרובה** בגחלים וכבידה, **וזו** הקטורת **מועטת. ואפילו בזמן ששניהן שוין** שיש לו בכף כשלושה קבים קטורת, **וכמעשה** של **ר' ישמעאל בן קמחית** שהיו ידיו גדולות ביותר, והיו מכילות קבים אחדים, מכל מקום **זו** המחתה — **חמה** וצריך משום כך להחזיקה ביד ימין לזהירות יתר **וזו** הקטורת — **צוננת,** ונוח לאחוז אותה ביד שמאל.


###### Steinsaltz on Yoma 47a:9
[Steinsaltz on Yoma 47a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:9)

ה כיון שהוזכר ר' ישמעאל בן קמחית מספרים: **אמרו עליו על ר' ישמעאל בן קמחית** שהיו ידיו גדולות ביותר עד **שהיה חופן** כדי שיעור **ארבעת קבין במלוא חפניו.** והיה **אומר: כל הנשים זרדו,** כלומר: כל הנשים בררו **וזרד אימא עלה לגג,** שמה שבררה אמי גבר על כולם. כלומר: על עצמו, שגדל כל כך בקומה ובאיברים. **איכא דאמרי** [יש אומרים] שכוונתו היתה כפשוטה: **בערסן** בברירת הסולת, וכדברי **רבה בר יונתן,** ש**אמר רבה בר יונתן אמר ר' יחיאל: ערסן** (סולת) **יפה** ובריא **לחולה,** וכיון שאכלה אמו בהרותה לו סולת מבוררת היטב, מכח זה גדל בנה ביותר.


###### Steinsaltz on Yoma 47a:10
[Steinsaltz on Yoma 47a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:10)

**ואיכא דאמרי** [ויש אומרים] שהיה זה כינוי ל**שכבת זרע**, **וכד**ברי **ר' אבהו.** ש**ר' אבהו רמי** [השליך, הראה סתירה] בין הכתובים, **כתיב** [נאמר] במקום אחד: **"ותזרני חיל למלחמה"** (שמואל ב' כב, מ), **וכתיב** [ונאמר] בפסוק המקביל לו: **"המאזרני חיל למלחמה"** (תהלים יח, מ), כיצד מקבילים משוים את שני הכתובים תזרני-תאזרני? **אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם!** אתה **זריתני** כלומר בררת את המעולה מתוך טיפת הזרע שקלטה אימי ובה גם **זרזתני** (הזרתני) — יצרת אותי, ועל ידי כך מתיישבים הכתובים. כיון שהוזכר ר' ישמעאל בן קמחית מספרים מעשים אחרים שאירעו בו.


###### Steinsaltz on Yoma 47a:11
[Steinsaltz on Yoma 47a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:11)

**אמרו עליו על ר' ישמעאל בן קמחית: פעם אחת סיפר דברים עם ערבי אחד** ביום הכיפורים **בשוק, ונתזה צינורא** [טיפת רוק] **מפיו** של הערבי **על בגדיו** של ר' ישמעאל שהיה כהן גדול , ועל ידי כך נטמא (בטומאה שהיא מדברי סופרים כטומאת הזב), ולא יכול היה לשמש בכהונה, **ונכנס ישבב אחיו ושמש תחתיו** בכהונה באותו יום. וכך **ראתה אמן שני** בניה משמשים כ**כהנים גדולים ביום אחד.**


###### Steinsaltz on Yoma 47a:12
[Steinsaltz on Yoma 47a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:12)

**שוב אמרו עליו על ר' ישמעאל בן קמחית: פעם אחת יצא וסיפר עם אדון אחד בשוק, ונתזה צינורא** [טיפת רוק] **מפיו** של אותו אדון **על בגדיו** של ר' ישמעאל **ונכנס יוסף אחיו ושמש תחתיו** בכהונה גדולה, **וראתה אמן** שוב **שני** בניה משמשים כ**כהנים גדולים ביום אחד.**


###### Steinsaltz on Yoma 47a:13
[Steinsaltz on Yoma 47a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:13)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **שבעה בנים היו לה לקמחית, וכולן שמשו בכהונה גדולה** כממלאי מקומו של הכהן הגדול. **אמרו לה חכמים: מה עשית** מעשים טובים **שזכית לכך? אמרה להם: מימי לא ראו קורות ביתי קלעי** (קליעות) **שערי,** שהיתה צנועה ביותר ומקפידה בכיסוי הראש אפילו בתוך ביתה. **אמרו לה: הרבה** נשים **עשו כן ולא הועילו** עד כדי כך, ומשמים הוא שסייעוך לכך.


###### Steinsaltz on Yoma 47a:14
[Steinsaltz on Yoma 47a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:14)

ו **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר: "והרים ממנו **בקמצו** מסולת המנחה ומשמנה" (ויקרא ו, ח), ללמד **שלא יעשה מדה לקומץ** על ידי כלי, אלא יפריש בידו ממש. **איבעיא להו** [נשאלה להם לחכמים]: **מהו שיעשה מדה לחפינה** של הקטורת, או האם גם את הקטורת חייב לחפון בידיו ממש?


###### Steinsaltz on Yoma 47a:15
[Steinsaltz on Yoma 47a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:15)

וצדדי השאלה: **התם** [שם] בקמיצה **הוא דכתיב** [שנאמר] **"בקמצו"** ללמד: בקומץ עצמו ולא על ידי כלי, **אבל הכא דלא כתיב** [כאן שלא נאמר] **"בחפניו", אלא: "ומלא חפניו קטרת סמים דקה"** (ויקרא טז, יב), שמא הכוונה היא ללמד שמלוא חפניו **לא** יצטרך לעשותה דווקא בידיו, אלא יחפון כדי מידה זו אף בכלי. **או דילמא** [שמא] **יליף** [לומד] הוא בכעין גזירה שוה **"מלא" "מלא" מקמצו** שנאמר במנחה ואף בקטורת לא יחפון אלא בידו ממש?


###### Steinsaltz on Yoma 47a:16
[Steinsaltz on Yoma 47a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:16)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] תשובה לדבר ממה ששנינו: **"וכך היתה מדתה", מאי לאו** [האם לא] הכוונה שכדי חפניו זוהי אכן מידתה, אבל אינו חייב לחפון בידו דווקא ו**אם רצה לעשות מדה אחרת — עושה** ובה היה לוקח. ודוחים: **לא, הכי קאמר** [כך אמר] זו היא הכוונה: **וכך** באותה מידה עצמה **היה חוזר וחופנה לפנים** ולא היה משנה.


###### Steinsaltz on Yoma 47a:17
[Steinsaltz on Yoma 47a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:17)

ושואלים: אם כן **שמעת מינה** [למד מכאן] **חופן וחוזר וחופן,** שמתחילה חופן פעם אחת ואחר כך חוזר וחופן בקודש הקדשים, ועל ידי כך נפתרת בעיה שנשאלה בנושא זה (להלן יומא מט, א)!


###### Steinsaltz on Yoma 47a:18
[Steinsaltz on Yoma 47a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:18)

ודוחים: לא, אפשר לפרש כאן **דילמא** [שמא] **שאם רצה לעשות מדה עושה** שהרי מן הלשון אין הוכחה לפירוש הקודם שלנו, ושמא פירושה כפי שפירשנו תחילה שאינו צריך לחפון דווקא בידו, ואין לפתור איפוא את הבעיה. **אי נמי** [או גם כן] הכוונה היא **שלא יחסר ושלא יותיר,** אלא כמידתה בצמצום, ואין להוכיח מכאן דבר.


###### Steinsaltz on Yoma 47a:19
[Steinsaltz on Yoma 47a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/47a:19)

ז **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר: **"מלא קמצו"** (ויקרא טז, יב). **יכול מבורץ** שתהא הקטורת מבצבצת מן הקומץ ויוצאת חוצה לו — **תלמוד לומר: "בקמצו"** בדיוק, ולא יותר. **אי** [אם] נדקדק מן הלשון **"בקמצו" יכול** יקמוץ מעט **אפילו בראשי אצבעותיו** ולא בכל בית קיבולה של הקומץ, **תלמוד לומר: "מלא קמצו",** וכוונתו: **כדקמצי אינשי** [כפי שאנשים רגילים לקמוץ], שלוקחים מלוא היד. **הא כיצד** עושה — **חופה** (מכסה) **שלש אצבעותיו על פיסת ידו וקומץ** מסולת המנחה.