## Steinsaltz on Yoma Daf 49b

###### Steinsaltz on Yoma 49b:1
[Steinsaltz on Yoma 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/49b:1)

**כיצד הוא עושה** בבית קודש הקדשים כשצריך להניח את הקטורת על הגחלים ולשם כך צריך לחפון מן הבזך וליתן לתוך חפניו? **אוחז את** ראש **הבזך** (הכלי) של קטורת **בראש אצבעותיו** לאחר שהניח את המחתה בארץ, **ויש אומרים** כי אוחזו **בשיניו,** וידו של הבזך מונח כלפי בין זרועותיו **ומעלה** ודוחף אותו **בגודלו** לצד גופו מעט מעט **עד שמגעת** (הבזך) **לבין אצילי ידיו** (מרפקו), ובהם יכול להסתייע כדי להופכו, **וחוזר ומחזירה לתוך חפניו,** ואחר כך שופכה מתוך חפניו למחתת הגחלים, **וצוברה** לקטורת על גבי הגחלים בערימה, **כדי שיהא עשנה שוהה לבוא. ויש אומרים:** לא כן, אלא אדרבא היה **מפזרה, כדי שיהא עשנה ממהרת לבוא.**


###### Steinsaltz on Yoma 49b:2
[Steinsaltz on Yoma 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/49b:2)

ועבודה **זו** של חפינת הקטורת **היא עבודה קשה שבמקדש.** על לשון זו שואלים: **זו היא ותו לא** [ולא עוד]? **והאיכא** [והרי יש] עבודת ה**מליקה** שנאמר שהיא קשה! **והא איכא** [והרי יש] עבודת ה**קמיצה** הקשה! **אלא:** יש לומר כי **זו היא עבודה קשה מעבודות קשות שבמקדש.** על כל פנים **שמע מינה** [למד מכאן] כי **חופן וחוזר וחופן.** ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Yoma 49b:3
[Steinsaltz on Yoma 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/49b:3)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים שאלה זו: **שחט** הכהן הגדול את הפר **ומת, מה הוא שיכנס** כהן גדול **אחר** לפני ולפנים **בדמו** של הפר ששחט הראשון? **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] כי מה שנאמר: "בזאת יבא אהרן אל הקודש **בפר** בן בקר לחטאת" (ויקרא טז, ג), כוונתו — כי אין הכהן נכנס אלא בדם הפר, אבל אין קפידה מיוחדת שיהיה זה דווקא דמו של הפר שנשחט על ידו ויתכן כי אין כל חיסרון אם הוא נכנס **אפילו בדמו של פר** ששחטו אחר, **או דילמא** [שמא] יש לדייק: **"בפר" — ולא בדמו של פר.**


###### Steinsaltz on Yoma 49b:4
[Steinsaltz on Yoma 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/49b:4)

ונחלקו חכמים בדבר: **ר' חנינא אומר: — "בפר" ולא בדמו של פר,** ולכן עליו לשחוט פר חדש ואינו נכנס אלא בדמו של פר זה **וריש לקיש אמר: "בפר" — ואפילו בדמו של פר.** כיוצא בכך **אמר ר' אמי: "בפר" — ולא בדמו של פר, ר' יצחק אמר: "בפר" — ואפילו בדמו של פר.**


###### Steinsaltz on Yoma 49b:5
[Steinsaltz on Yoma 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/49b:5)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' אמי לר' יצחק נפחא** [הנפח]: שנינו בהלכות קרבן פסח, שכדי להצטרף לחבורה המקריבה יחד קרבן אחד **נמנין** בני חבורה עליו, וכן **מושכין ידיהן ממנו** ועוברים לחבורה אחרת, **עד שישחט** הקרבן. **ואם איתא** [יש ממש] בדבריך, שגם דמו של הקרבן נחשב עדיין כקרבן, הרי **"עד שיזרוק" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר], ומדוע אין יכולים להמשיך ולהמנות וכן למשוך ידיהם ממנו עד אז, שהרי לדעתך דם הקרבן והקרבן דבר אחד הם!


###### Steinsaltz on Yoma 49b:6
[Steinsaltz on Yoma 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/49b:6)

ענה לו: **שאני התם** [שונה שם] **דכתיב** [שנאמר]: "ואם ימעט הבית **מהיות משה** ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו" (שמות יב, ד) שאנו דורשים "מהיות משה" — **מחיותה** [מחיותו] של ה**שה,** לומר: כל זמן שהשה חי מותר להמנות ולהמשך ממנו. ואם כן, גזירת הכתוב היא בפסח, וביום הכיפורים לא נאמרה.


###### Steinsaltz on Yoma 49b:7
[Steinsaltz on Yoma 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/49b:7)

**מתיב** [מקשה] **מר זוטרא,** שנינו: **אין פודין** פטר חמור אלא בשה **לא בעגל ולא בחיה, ולא** בכבשה **שחוטה, ולא בטריפה, ולא בכלאים** (של כבש ועז) **ולא בכוי** (שהוא ספק חיה ספק בהמה) **אלא בשה.** משמע שבהמה שחוטה שוב אינה קרויה שה! ודוחים: **שאני התם** [שונה שם] **דיליף** [שהוא לומד] בגזירה שוה **"שה" "שה" מפסח,** ולכן האמור בדיני פסח שייך גם בדיני פטר חמור.


###### Steinsaltz on Yoma 49b:8
[Steinsaltz on Yoma 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/49b:8)

ושואלים: אם כן, **אי** [אם] **מה להלן** בפסח צריך שיהא הקרבן **זכר, תם** ממום, **ובן שנה, אף כאן** בפדיון פטר חמור יצטרכו שיהא זה **זכר** דווקא, **תם** בלי מום, **ובן שנה? תלמוד לומר:** "וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו", שכפל דבריו לומר פעמים לשון **"תפדה" "תפדה"** (שמות יג, יג) ובכך **ריבה** הכתוב שפדיון כשר בכל און שיהיה, ולא דווקא כעין קרבן פסח.


###### Steinsaltz on Yoma 49b:9
[Steinsaltz on Yoma 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/49b:9)

ומקשים: **אי** [אם] אומר אתה ש**"תפדה" "תפדה" ריבה — אפילו כולהו נמי** [כולם גם כן] עגל, חיה, שחוטה וכיוצא! ומשיבים: **אם כן,** הגזירה השוה **"שה" מאי אהני ליה** [מה הועילה לו]? אלא ודאי יש לרבות ויש למעט, הכל לפי הענין, ומכל מקום לענין יום הכיפורים אין להוכיח מכאן.