## Steinsaltz on Yoma Daf 4b

###### Steinsaltz on Yoma 4b:1
[Steinsaltz on Yoma 4b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:1)

ומה שנאמר **"ויכסהו הענן",** כוונתו שכסה את ה**הר** ולא שכיסה את משה. **"ויקרא אל משה"** ש**משה וכל ישראל עומדין** לרגלי ההר ושומעים, ואם לא נתכוון שיעלה משה להר מפני מה קראו — **לא בא הכתוב אלא לחלק כבוד למשה** שכל העם ישמעו שה' קורא ומדבר אליו. **ר' נתן אומר** שאכן נקרא משה להיות בענן, אלא שאותה כניסה לא נועדה לשם פרישות וטהרה, **לא בא הכתוב אלא למרק אכילה ושתיה שבמעיו לשומו** (לעשותו) **כמלאכי השרת** שאינם נזקקים לאכילה ושתיה.


###### Steinsaltz on Yoma 4b:2
[Steinsaltz on Yoma 4b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:2)

**ר' מתיא בן חרש אומר: לא בא הכתוב** שקראו להיות בענן **אלא לאיים עליו,** כלומר להביא אותו להרגשה של אימת הבורא, **כדי שתהא תורה ניתנת באימה, ברתת** (ברעדה) **ובזיע** (זעזוע), **שנאמר: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה"** (תהלים ב, יא). כיון שהוזכר פסוק זה שואלים: **מאי** [מה פירוש] **"וגילו ברעדה"?** שהרי לכאורה הגילה (השמחה) והרעדה הם מושגים סותרים! **אמר רב אדא בר מתנה אמר רב: במקום גילה** כלומר במקום שבו יש שמחה של מצוה **שם** גם **תהא רעדה** של יראת שמים.


###### Steinsaltz on Yoma 4b:3
[Steinsaltz on Yoma 4b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:3)

א כיון שעסקנו בפירוש המקראות בענין מתן תורה שואלים: **במאי קא מיפלגי** [במה, באיזה עקרון חלוקים] **ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא?** ומסבירים כי חלוקים הם **בפלוגתא דהני תנאי** [במחלוקת של תנאים אלה], **דתניא** [ששנינו בברייתא]: **בששה בחודש** סיון **ניתנה תורה לישראל, ר' יוסי אומר: בשבעה בו.** לדעת **מאן** [מי] ש**אמר בששה, בששה ניתנה** תורה, שנאמרו בו עשרת הדברות **ובשבעה** לחודש **עלה דכתיב** [שנאמר]: **"ויקרא אל משה ביום השביעי"** (שמות כד, טז). **מאן** [מי] ש**אמר** ש**בשבעה** בחודש ניתנה תורה, **בשבעה ניתנה, ובשבעה עלה, דכתיב** [שנאמר]: **"ויקרא אל משה ביום השביעי".**


###### Steinsaltz on Yoma 4b:4
[Steinsaltz on Yoma 4b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:4)

ומבארים את הקשר בין השיטות, **ר' יוסי הגלילי סבר לה כתנא קמא** [סבור הוא כתנא הראשון] בברייתא ש**אמר בששה בחודש ניתנה תורה, הלכך** (על כן) צריכים לפרש כי **זה** כל האמור שם **היה מעשה אחר עשרת הדברות,** ולפיכך מפרש הוא כך: **"וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים"** ולמי כיסה הענן **— למשה, "ויקרא אל משה ביום השביעי" —** כדי **לקבולי** [לקבל] את **שאר** ה**תורה** נוסף לעשרת הדברות. **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לפרש **"וישכן כבוד ה'"** משמעו **מראש חדש** סיון, **"ויכסהו הענן"** משמעו את ה**הר, "ויקרא אל משה ביום השביעי"** רק כדי **לקבל את עשרת הדברות,** אולם **הא קבילו להו** [הרי קיבלו הם כבר] את עשרת הדברות **מששה** בחודש לפי שיטה זו, **והא אסתלק** [והרי הסתלק] ה**ענן** שהיה על ההר כבר **מששה** לחודש!


###### Steinsaltz on Yoma 4b:5
[Steinsaltz on Yoma 4b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:5)

ואילו **ר' עקיבא סבר לה** בענין זה כשיטת **ר' יוסי,** ש**אמר: בשבעה בחדש ניתנה תורה לישראל.** ולכן הוא מפרש שקריאה זו שנקרא משה ביום השביעי היתה בשביעי בסיון, מיד לאחר נתינת עשרת הדברות. ושואלים: **בשלמא** [נניח] לשיטת **ר' עקיבא** והסבורים כשיטתו שבשבעה בסיון ניתנה התורה, ומיד לאחר מכן היה משה בהר ארבעים יום, **היינו דמשכחת לה** [זהו שאתה מוצא] לפי חשבון זה כי **בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות** כפי המסורת המקובלת בענין זה. כיצד? מנה **עשרין וארבעה** ימים של חודש **סיון, ושיתסר** [ושישה עשר ימים] של חודש **תמוז, מלו להו ארבעין יומין דהוה** [מלאו להם ארבעים ימים שהיה] **בהר, ובשבסר** [ובשבעה עשר] **בתמוז נחית** [ירד] מן ההר **ואתא ותברינהו** [ובא ושברם] את ה**לוחות**.


###### Steinsaltz on Yoma 4b:6
[Steinsaltz on Yoma 4b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:6)

**אלא לר' יוסי הגלילי** ש**אמר: ששה** ימים של **פרישה** אחרי מתן תורה ועוד **ארבעין** יום של שהיה ב**הר,** ומתוך שיש להוסיף שישה ימים נוספים, אם כן **עד עשרין ותלת** [עשרים ושלושה] **בתמוז לא אתבור** [נשברו] ה**לוחות,** וזאת בניגוד למסורת המקובלת! ומשיבים: **אמר לך** [יכול היה לומר לך] **ר' יוסי הגלילי: ארבעין** יום של ה**הר** הם מספר כולל **בהדי** [עם] **ששה** ימים אלו של ה**פרישה.**


###### Steinsaltz on Yoma 4b:7
[Steinsaltz on Yoma 4b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:7)

ב**אמר מר** [החכם] באותה ברייתא: מה שנאמר **"ויקרא אל משה"** כוונתו ש**משה וכל ישראל עומדין** ושומעים. ומעירים: **מסייע ליה** [לו] הדבר **לר' אלעזר,** ש**אמר ר' אלעזר:** מה שנאמר **"ויקרא אל משה" — משה וכל ישראל עומדין,** ומה שהיתה הקריאה דווקא למשה **לא בא הכתוב אלא לחלק לו כבוד למשה.**


###### Steinsaltz on Yoma 4b:8
[Steinsaltz on Yoma 4b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:8)

**מיתיבי** [מקשים]: מתוך דבריו מובן שקול ה' נשמע לכל ישראל, והלא שנינו שהכתוב אומר: "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר איתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו" (במדבר ז, פט), שהיה יכול לומר: "וישמע את ה**קול** מדבר **לו",** והדגיש ואמר: **"**וישמע את ה**קול** מדבר **אליו"** לומר: אליו בלבד דיבר, כלומר: **משה שמע** את קול ה' ואילו **כל ישראל לא שמעו!** ומתרצים: **לא קשיא** [אינו קשה], **הא** [זה] ששמעו כולם היה בהר **סיני, והא** [זה] ששמע רק משה לבדו — **באהל מועד. ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] תירוץ אחר: **לא קשיא** [אינו קשה] ואפשר לומר: **הא** [זה] ששמעו כולם את הקול הוא **בקריאה** שקרא ה' למשה לדבר אליו, **הא** [זה] ששמע משה לבדו — הוא **בדבור,** שמה שאמר ה' למשה אחר כך, שמע רק משה לבדו.


###### Steinsaltz on Yoma 4b:9
[Steinsaltz on Yoma 4b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:9)

ג מסופר: **ר' זריקא רמי קראי קמיה** [השליך, הראה סתירה, בכתובים לפני] **ר' אלעזר, ואמרי לה** [ויש אומרים] שכך היה הדבר **אמר ר' זריקא: ר' אלעזר** עצמו **רמי** [השליך הראה סתירה], **כתיב** [נאמר] במקום אחד: **"ולא יכל משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן"** (שמות מ, לה) משמע שאין משה יכול לבוא בענן, **וכתיב** [ובמקום אחר נאמר]: **"ויבא משה בתוך הענן"** (שמות כד, יח)! אלא, **מלמד שתפסו הקדוש ברוך הוא למשה והביאו בענן** כי בעצמו לא היה יכול לעשות זאת.


###### Steinsaltz on Yoma 4b:10
[Steinsaltz on Yoma 4b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:10)

**דבי** [בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנו]: **נאמר כאן "בתוך",** ככתוב: "ויבוא משה בתוך הענן", **ונאמר להלן "בתוך" — "ויבאו בני ישראל בתוך הים** ביבשה**"** (שמות יד, כב) **מה להלן** בביאת ישראל לתוך הים היה **שביל** של יבשה בתוך הים **דכתיב** [שכן נאמר]: **"והמים להם חומה"** (שמות יד,כב), **אף כאן — שביל** נעשה לו למשה בתוך הענן שיוכל להיכנס בו, אבל לא נכנס בתוך הענן עצמו.


###### Steinsaltz on Yoma 4b:11
[Steinsaltz on Yoma 4b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:11)

נאמר **"ויקרא אל משה וידבר** ה' אליו מאוהל מועד לאמור**"** (ויקרא א, א) ויש לשאול **למה הקדים קריאה לדיבור** ולא דיבר אליו מיד? אלא **לימדה תורה דרך ארץ: שלא יאמר אדם דבר לחבירו** סתם **אלא אם כן קורהו** ופונה אליו קודם. ומעירים, דבר זה **מסייע ליה** [לו] **לר' חנינא,** ש**אמר רבי חנינא: לא יאמר אדם דבר לחבירו אלא אם כן קורהו** תחילה. על אותו כתוב דרשו: **"לאמר" — אמר ר' מוסיא בר בריה** [בן בנו] של **ר' מסיא, משמיה** [משמו] של **ר' מוסיא רבה** [הגדול] **מניין לאומר דבר לחבירו שהוא** דבר זה **בבל יאמר** שאסור להיאמר לאחרים **עד שיאמר לו** החבר במפורש: **לך אמור** לאחרים — **שנאמר: "וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר"** שהוא נוטריקון של "לא אמור", שאין לו לומר לאחרים עד שיקבל רשות מפורשת לכך.


###### Steinsaltz on Yoma 4b:12
[Steinsaltz on Yoma 4b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:12)

ד לאחר הסטיה לביאור המקראות של הר סיני שבים אנו לדבריהם של ר' יוחנן וריש לקיש. **מכלל** הדברים, ממה שהקשה ריש לקיש לר' יוחנן מן המילואים שהכל מעכב בהם, ומזה שהסכים לכך כנראה ר' יוחנן, למדים אנו **דתרווייהו סבירא להו** [שניהם סבורים הם] כי **מלואים — כל הכתוב בהן מעכב בהן** ואם שינו אף בפרט אחד — היה צורך לעשות מחדש. כי, **איתמר** [נאמר] שנחלקו בדבר **ר' יוחנן ור' חנינא, חד** [אחד מהם] **אמר כל הכתוב בהן** במילואים **מעכב בהן, וחד** [ואחד מהם] **אמר: דבר המעכב** באותם קרבנות **לדורות מעכב** אף **בהן,** ואילו דבר **שאין מעכב לדורות — אין מעכב בהן.**


###### Steinsaltz on Yoma 4b:13
[Steinsaltz on Yoma 4b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:13)

ומעירים: **תסתיים** [תוגדר] כי **ר' יוחנן הוא** ש**אמר כל הכתוב בהן מעכב בהן.** כי **מדקאמר ליה** [ממה שאמר לו] **ר' שמעון בן לקיש לר' יוחנן: אי** [אם] **מה מלואים כל הכתוב בהן מעכב בהן ולא קא מהדר ליה** [משיב לו] ר' יוחנן **ולא מידי** [דבר] לחלוק עליו, אם כן הרי זו הוכחה שאף ר' יוחנן עצמו סבור כן. ומסכמים: אכן, **תסתיים** [תוגדר] שכן דעתו של ר' יוחנן.


###### Steinsaltz on Yoma 4b:14
[Steinsaltz on Yoma 4b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/4b:14)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מהו ההבדל ההלכתי ביניהם] בין ר' יוחנן ור' חנינא, הלכה למעשה?