## Steinsaltz on Yoma Daf 51a

###### Steinsaltz on Yoma 51a:1
[Steinsaltz on Yoma 51a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/51a:1)

**בכור ומעשר** ש**חלין** קדושתן גם **על בעל מום קבוע, ואין יוצאין לחולין ליגזז וליעבד. אלא** על כרחך **שם זבח לא קתני** [שנה] וכשהוא אומר זבח, כוונתו לזבח מסויים אחד.


###### Steinsaltz on Yoma 51a:2
[Steinsaltz on Yoma 51a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/51a:2)

ושואלים: **ומאי שנא** [ובמה שונה]? כלומר: מדוע בדבר אחד מתכוון התנא לקרבן מיוחד ובדבר שני הריהו מדבר על מושג כללי? **תמורה — שם תמורה אחת היא** שמושג התמורה אחד הוא, ואין הבדל איפוא בין תמורה לתמורה. ואילו **בזבח איכא** [יש] **בכור ואיכא** [ויש] **מעשר,** שדיניהם שונים משאר זבחים, ולכן אין לקבוע בהם כלל אחד ולכן ודאי היתה הכוונה לזבח מסויים.


###### Steinsaltz on Yoma 51a:3
[Steinsaltz on Yoma 51a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/51a:3)

א בהמשך למשא והמתן הקודם שואלים: ולדעת **רב ששת,** שמפרש שזבח זה אינו פר כהן גדול אלא הכוונה לאילו של אהרן, **אדמוקים לה** [עד שהוא מעמיד, מפרש, את הברייתא הזו] **באילו של אהרן, לוקמה** [שיעמיד, שיסביר] שמדובר כאן בקרבן ה**פסח,** ש**דוחה את השבת ואת הטומאה ועושה תמורה,** ש**קרבן יחיד הוא** לכל הדיעות? ומשיבים: **קסבר** [סבר] רב ששת **אין שוחטין הפסח על היחיד,** אלא נשחט רק בחבורה, ולכן קרבן הפסח לעולם אינו קרבן יחיד, אלא לפחות קרבן השותפין, ולכן אינו עושה תמורה.


###### Steinsaltz on Yoma 51a:4
[Steinsaltz on Yoma 51a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/51a:4)

ושואלים: **ונוקמיה** [ושנעמיד אותו] **בפסח שני,** שנשחט על ידי יחיד! ומשיבים; **מי דחי** [האם פסח שני דוחה] את ה**טומאה?** וכיון שכך, אי אפשר לפרש שמדובר בקרבן זה.


###### Steinsaltz on Yoma 51a:5
[Steinsaltz on Yoma 51a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/51a:5)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע לרבא: ותנא** זה שהבאנו אותו קודם, **מאי שנא** [במה שונה] קרבן ה**פסח דקרי ליה** [שהוא קורא לו] **קרבן יחיד, ומאי שנא** [ובמה שונה] קרבן **חגיגה** הבאה עם הפסח **דקרי** [שהוא קורא] **לה קרבן ציבור? אי** [אם] **משום דאתי בכנופיא** [שהיא באה בחבורה], שכל העם מביאין אותה — קרבן **פסח נמי אתי בכנופיא** [בא גם כן בחבורה] ולא כקרבנו של יחיד לעצמו? ענה לו: **איכא** [יש] **פסח שני** ש**לא אתי בכנופיא** [בא בחבורה] ולכן לא ראה את הפסח כדוגמה.


###### Steinsaltz on Yoma 51a:6
[Steinsaltz on Yoma 51a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/51a:6)

**אמר ליה** [לו]: **אם כן** שדינו כקרבן ציבור **יהא** פסח שני **דוחה את השבת ואת הטומאה! אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], אפשר לומר; **כמאן דאמר דחי** [כשיטת מי שאומר שדוחה], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **פסח שני דוחה את השבת,** אבל **אינו דוחה את הטומאה. ר' יהודה אומר: אף דוחה את הטומאה.** ומסבירים: **מאי טעמא דתנא קמא** [מה טעמו של התנא הראשון] — **אמר** (יכול היה לומר) **לך** הלא כל עניינו של המקריב פסח שני שהרי אדם זה הבא להקריב פסח שני **מפני טומאה דחיתו** שהרי בגלל הטומאה לא יכול היה להקריב פסח ראשון ועכשיו **יעשה בטומאה?!**


###### Steinsaltz on Yoma 51a:7
[Steinsaltz on Yoma 51a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/51a:7)

**ור' יהודה אמר לך** (יכול היה לומר לך), משום כך **אמר קרא** [הכתוב] בפסח שני: **"ככל חקת הפסח יעשו אתו"** (במדבר ט, יב), משמע: ככל חוקת הפסח **ואפילו** שיבוא **בטומאה** כפסח ראשון. ולגבי הטענה של התנא הראשון אפשר לענות: **התורה החזירה עליו** כלומר חיפשה הזדמנות לאותו אדם שנטמא בפסח ראשון **לעשותו בטהרה, לא זכה** לעשותו בטהרה — **יעשנו** על כל פנים, ואפילו **בטומאה.**