## Steinsaltz on Yoma Daf 5b

###### Steinsaltz on Yoma 5b:1
[Steinsaltz on Yoma 5b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/5b:1)

**מילתא דכתיבא בהאי ענינא** [דבר שכתוב בענין זה] בספר שמות בפרשת מצוות המילואים אליו מתייחסים הדברים. אולם, **מילתא דלא כתיבא בהאי ענינא מנא לן** [דבר שאינו כתוב במפורש בענין זה מנין לנו] שאף הוא מעכב? שהרי יש פרטי דינים שלא נאמרו שם אלא נאמרו בספר ויקרא, כשמסופר כיצד נעשו המילואים!


###### Steinsaltz on Yoma 5b:2
[Steinsaltz on Yoma 5b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/5b:2)

**אמר רב נחמן בר יצחק: יליף** [למד] דבר זה בגזירה שווה מן המילים **"פתח" "פתח",** שנאמר בשעת הציווי: "פתח אוהל מועד" (שמות כט, לב) וכן נאמר בעשייה: "פתח אוהל מועד" (ויקרא ח, לא), ללמד מפרשה אחת על חברתה. **רב משרשיא אמר:** אין צורך בגזירה שווה, אלא מעניינו הוא נלמד, שאף בשעת העשייה נאמר: **"ושמרתם את משמרת ה'** ולא תמותו כי כן צוויתי**"** (ויקרא ח, לה) הרי הקפדה זו של "משמרת ה'" באה ללמד **עכובא** [לעכב] שאף פרטי הדינים שנאמרו בעשייה מעכבים. **רב אשי אמר:** נאמר בכתוב: **"כי כן צויתי"** והדגשה זו באה ללמד ל**עכובא** [לעכב].


###### Steinsaltz on Yoma 5b:3
[Steinsaltz on Yoma 5b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/5b:3)

כיון שהוזכר כתוב זה מביאים מדרש הלכה הקשור בו, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר בפרשת המילואים כמה לשונות של ציווי: **"כי כן צויתי"** (ויקרא ח, לה), **"כאשר צויתי"** (ויקרא י, יח), וכן **"כאשר צוה ה'"** (ויקרא י, טו) ומה למדים אנו מחזרות אלה? כך יש ללמוד: **"כי כן צויתי"** כוונתו להדגיש: אפילו **באנינות** (ביום ראשון לאבילות, שהאבל קשה) **יאכלום** לקרבנות הללו. **"כאשר צויתי" — בשעת מעשה אמר להם,** שבאותה שעה שמתו נדב ואביהוא והיו אהרן ובניו אבלים, אמר להם לעשות כן. וכשאומר **"כאשר צוה ה'"** הריהו בא לומר: **ולא מאלי** (מעצמי) לפי סברתי והבנתי **אני אומר** כן, אלא כך נאמר לי במפורש מפי הקדוש ברוך הוא.


###### Steinsaltz on Yoma 5b:4
[Steinsaltz on Yoma 5b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/5b:4)

כיון שהזכרנו דברים שאינם מפורשים בפרשה מביאים מה ש**אמר ר' יוסי בר' חנינא: מכנסים** כחלק מפרטי לבוש הכהן בעבודת המילואים **אין כתובין** ומוזכרים **בפרשה,** ו**כשהוא אומר "וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן** לי**"** (שמות כט, א) הרי זה בא **להביא** (לרבות) את **המכנסים** שכן "ו" של המילה "וזה" בא להוסיף על מה שנאמר קודם לכן ובין השאר אף את דין המכנסים, וכן לרבות לימי המילואים אף את קרבן **עשירית האיפה** שמביא כל כהן ביום חינוכו לעבודה.


###### Steinsaltz on Yoma 5b:5
[Steinsaltz on Yoma 5b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/5b:5)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] לענין **מכנסים** מובן כיצד למדים אנו אותם, שהרי **כתיבי בענינא** [כתובים הם בענין] ה**בגדים** שנתפרש עניינם סמוך לענין המילואים, **אלא** קרבן **עשירית האיפה מנא לן** [מנין לנו] שחייבים בו במילואים? ומשיבים: **אתיא** [באה, נלמדת] הלכה זו בגזירה שווה של המילים **"זה", "זה",** שנאמר: **"זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה'** ביום המשח אותו **עשירית האפה"** (ויקרא ו, יג) ובענין מילואים נאמר: "וזה הדבר", ללמד שגם במילואים יש להביא עשירית האיפה.


###### Steinsaltz on Yoma 5b:6
[Steinsaltz on Yoma 5b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/5b:6)

**אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: מנין שאף מקרא פרשה** זו של מילואים לפני הציבור **מעכב** את המילואים, **תלמוד לומר: "ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה ה'** לעשות**"** (ויקרא ח, ה) ללמד: **אפילו דיבור** ("הדבר") מעכב שגם אמירת הדברים לעדת ישראל מעכבת במצוה זו.


###### Steinsaltz on Yoma 5b:7
[Steinsaltz on Yoma 5b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/5b:7)

א כיון שאנו עוסקים בפרשת המילואים, שואלים: **כיצד** באיזה סדר **הלבישן** משה לאהרן ובניו את בגדי הכהונה? ותוהים: **כיצד הלבישן?!** מה מקום לשאלה זו, הרי **מאי דהוה הוה** [מה שהיה היה] ומה לנו לשאול על מה שכבר היה, ואין ללמוד ממנו להלכה? **אלא** אם שואלים בענין זה כך יש לשאול: **כיצד מלבישן לעתיד לבוא** לכשיחיו המתים ויתחדש סדר העבודה, כיצד ילביש את הכהנים? אף נוסח זה נדחה: **לעתיד לבוא נמי** [גם כן] **לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם,** והרי הוא יודע כיצד סדר הלבישה, ומה לנו לחקור בדבר?


###### Steinsaltz on Yoma 5b:8
[Steinsaltz on Yoma 5b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/5b:8)

**אלא** כך יש לשאול: **כיצד הלבישן** כדי **למיסבר קראי** [להבין את הכתובים]. שכן הכתובים הדנים בדבר, סותרים זה את זה במקצת. ומשיבים: אכן בשאלה זו **פליגי** [נחלקו] **בה בני ר' חייא ור' יוחנן. חד** [אחד מהם] **אמר: אהרן** הולבש בגדים תחילה **ואחר כך בניו, וחד** [ואחד מהם] **אמר: אהרן ובניו** הולבשו **בבת אחת** בזה אחר זה שלא להפסיק ולשנות את הסדר.


###### Steinsaltz on Yoma 5b:9
[Steinsaltz on Yoma 5b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/5b:9)

**אמר אביי: בכתונת ומצנפת — כולי עלמא לא פליגי** [לדעת הכל אינם חלוקים] ש**אהרן** הולבש קודם **ואחר כך בניו.** ומדוע אומרים כן כי **בין בצואה** (בכתובים המצווים על המילואים) **ובין** בכתובים המדברים **בעשייה — אהרן קדים** [קודם] בתיאור לבישת בגדים אלה, ואם כן פשוט לנו לומר שבזה הוקדם אהרן. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה בלבישת ה**אבנט,** מי מהם קדם ללובשו. ובירור צדדי הספק: **מאן דאמר** [מי שאמר] **אהרן ואחר כך בניו,** הדבר נלמד ממה **דכתיב** [שנאמר]: **"ויחגור אתו באבנט"** (ויקרא ח, ז) **והדר כתיב** [ואחר כך נאמר]: **"ויחגר אתם אבנט"** (ויקרא ח, יג) משמע שתחילה הלביש את אהרן את כל בגדיו ואבנט בכללם, ואחר כך הלביש את הבנים. **ומאן דאמר** [ומי שאמר] כי **אהרן ובניו בבת אחת — דכתיב** [שנאמר] בציווי לאחר שמצוה על הלבשת בגדים לאהרן: **"וחגרת אתם** אבנט אהרן ובניו**"** (שמות כט, ט) משמע חגירת אבנט היתה לכולם כאחת. ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאמר] כי **אהרן ובניו בבת אחת, הכתיב** [הרי נאמר]: **"ויחגר אתו באבנט" והדר כתיב** [ואחר כך נאמר] בהפסק ניכר: **"ויחגר אתם אבנט",** משמע שלמעשה סיים להלביש את אהרן ורק אחר כך הלביש את בניו!