## Steinsaltz on Yoma Daf 60a

###### Steinsaltz on Yoma 60a:1
[Steinsaltz on Yoma 60a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:1)

**משום דהוי** [שהם, שנידונים] **תרומת הדשן ובגדי כהונה** (ארבעה בגדי לבן שלובש הכהן הגדול ביום הכיפורים), שבשניהם יש הלכה מיוחדת שמועלים בהם אף לאחר שנעשתה מצוותם, כ**שני כתובין הבאין כאחד,** שיש בהם דין מסויים המיוחד להם, וכלל בידינו: **כל שני כתובין הבאין כאחד** — **אין מלמדין** לשאר הלכות שבתורה, אלא רואים אותם כמקרים יוצאי דופן, שאינם יכולים להיות בסיס לבנין אב למקרים אחרים.


###### Steinsaltz on Yoma 60a:2
[Steinsaltz on Yoma 60a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:2)

ועדיין מקשים: **הניחא לרבנן** [דבר זה נוח לשיטת חכמים] **דאמרי** [שאומרים]: כי מה שנאמר: **"**ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש **והניחם שם"** (ויקרא טז, כג), **מלמד** שארבעת בגדי לבן שלבש הכהן הגדול ביום הכיפורים, שוב אינם ראויים לשימוש אחר ו**שטעונין גניזה.**


###### Steinsaltz on Yoma 60a:3
[Steinsaltz on Yoma 60a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:3)

**אלא לר' דוסא,** ש**אמר** כי **בגדי כהונה** אלה **ראוין הן לכהן הדיוט** ואינן טעונים גניזה, ואין מועלים בהם, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שלשיטתו נותרה רק תרומת הדשן שיש בה הלכה זו שנעשתה מצותה ומועלים בה, ואין כאן איפוא שני כתובים, ומדוע לא נלמד ממנה בבנין אב לכל התורה?


###### Steinsaltz on Yoma 60a:4
[Steinsaltz on Yoma 60a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:4)

ודוחים: אף על פי כן, **משום דהוי** [שהם] **תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין הבאין כאחד** שאסורין בהנאה גם לאחר גמר מצותן, **וכל שני כתובין הבאין כאחד — אין מלמדין.**


###### Steinsaltz on Yoma 60a:5
[Steinsaltz on Yoma 60a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:5)

ומקשים מצד אחר: **הניחא למאן דאמר** [דבר זה נוח לשיטת מי שאמר] ששני כתובים הבאים כאחד **אין מלמדין, אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאמר] כי אף שני כתובין הבאין כאחד **מלמדין,** אם כן **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? ומשיבים: **תרי מיעוטי כתיבי** [שני מיעוטים כתובים] בשני דינים אלה, ללמדנו שהלכה זו נוהגת רק בהם. בתרומת הדשן נאמר: **"ושמו"** (ויקרא ו, ג) משמע: אותו ולא אחר. ובעגלה ערופה נאמר: **"הערופה"** (דברים כח, ז) לומר: בזו נוהג דין זה, ולא בדבר אחר.


###### Steinsaltz on Yoma 60a:6
[Steinsaltz on Yoma 60a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:6)

ושואלים: **והני תלתי קראי** [ואותם שלושה כתובים] האמורים **בדם** שמהם למדים שאין מעילה בשיירי הדם היוצאים דרך האמה לנחל קדרון, כיון שלמדנו הלכה זו ממקורות אחרים — כתובים אלה **למה לי?**


###### Steinsaltz on Yoma 60a:7
[Steinsaltz on Yoma 60a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:7)

ומשיבים: **חד** [כתוב אחד] מהם בא **למעוטי** [למעט] את הדם מאיסור **נותר,** שאם אכל דם שנותר לאחר זמן הקרבת הקרבן אין באכילתו עונש כרת של אכילת נותר, אלא חייב משום אכילת דם בלבד, **וחד** [וכתוב אחד] **למעוטי** [למעט אותו] **ממעילה,** שאין מועלין בו, **וחד** [וכתוב אחד] **למעוטי** [למעט אותו] **מטומאה** שאם אכל מן הדם בטומאה, אינו חייב אלא משום אכילת דם, אבל לא משום אכילת קדשים בטומאה.


###### Steinsaltz on Yoma 60a:8
[Steinsaltz on Yoma 60a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:8)

**אבל** מדין **פיגול לא צריך למעוטי קרא** [למעטו הכתוב], שכבר יודעים אנו דבר זה ממקום אחר, **דתנן** [שהרי שנינו במשנה]: **כל** קרבן **שיש לו מתירין** על ידי פעולה כלשהי, כגון זריקת הדם, או שיש קרבן אחר המכשיר אותו, **בין** שמתירין אותו על ידי זה לאכילת **אדם, בין** שמתירין אותו להקרבה **למזבח** קרבן כזה — **חייבין עליו משום פיגול** ואם אכל ממנו לאחר שנתפגל — חייב כרת. אבל המתיר עצמו — אין בו משום פיגול, ולכן **דם עצמו** שהרי **מתיר הוא** את הקרבנות לאכילה או להקרבה — אין בו דין פיגול.


###### Steinsaltz on Yoma 60a:9
[Steinsaltz on Yoma 60a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:9)

א משנה **כל מעשה יום הכפורים האמור** במשנתנו, כבתורה — **על הסדר** הוא. ו**אם הקדים מעשה** מאלה **לחבירו — לא עשה כלום. הקדים** והזה **דם השעיר** קודם **לדם הפר — יחזור ויזה מדם השעיר לאחר** שיזה מ**דם הפר,** כדי שתהיה ההזאה כסדרה. **ואם עד שלא גמר את המתנות שבפנים** בקודש הקדשים **נשפך הדם** — ישחט פר או שעיר אחר ו**יביא דם אחר, ויחזור בתחילה** ויעשה את כל העבודות **מבפנים** (בקודש הקדשים).


###### Steinsaltz on Yoma 60a:10
[Steinsaltz on Yoma 60a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:10)

**וכן** אם נשפך הדם טרם סיימו את המתנות ש**בהיכל** — יתחיל מחדש בעבודות ההיכל, **וכן** במתן הדם על גבי **מזבח הזהב.** לפי **שכולן כפרה בפני עצמן,** ולכן אין צורך לחזור ולעשות את כל סדר העבודה כולו מתחילתו אלא רק אותו חלק שלא נגמר. ואילו **ר' אלעזר ור' שמעון אומרים: ממקום שפסק** שבו נשפך הדם, **משם הוא מתחיל,** שלדעתם כל מתנה בעבודות אלה היא דבר בפני עצמו, ואין צורך לחזור על מה שנעשה כבר.


###### Steinsaltz on Yoma 60a:11
[Steinsaltz on Yoma 60a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:11)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כל מעשה יום הכפורים האמור** בתורה — על **הסדר** הוא. ו**אם הקדים מעשה לחבירו — לא עשה כלום. אמר ר' יהודה: אימתי** נאמרו דברים אלה — **בדברים הנעשין בבגדי לבן מבפנים** כגון ההקטרה ומתן הדמים שהם עיקר עבודת היום, **אבל דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץ** כגון ההגרלה והוידוי **אם הקדים מעשה לחבירו — מה שעשה עשוי** ואינו צריך לחזור.


###### Steinsaltz on Yoma 60a:12
[Steinsaltz on Yoma 60a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/60a:12)

ואילו **ר' נחמיה אומר: במה דברים אמורים** שהסדר מעכב — **בדברים הנעשים בבגדי לבן, בין מבפנים בין מבחוץ. אבל בדברים הנעשים בבגדי זהב מבחוץ** שהם עבודת המקדש הרגילה ועבודת המוספים, אם שינה בהם את הסדר — **מה שעשה עשוי. אמר ר' יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו,** והוא האמור: **"והיתה זאת לכם לחקת עולם** לכפר על בני ישראל מכל חטאתם **אחת בשנה"** (ויקרא טז, לד).