## Steinsaltz on Yoma Daf 63b

###### Steinsaltz on Yoma 63b:1
[Steinsaltz on Yoma 63b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:1)

**אי** [אם] **"קרבן", שומע אני אפילו קדשי בדק הבית** ששחטן בחוץ יהיה חייב עליהן, שהרי גם הם **נקראו קרבן, כענין שנאמר: "ונקרב את קרבן ה'** איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז**"** (במדבר לא, נ), **תלמוד לומר: "ואל פתח אהל מועד לא הביאו"** (ויקרא יז, ד), ללמדנו: **כל** הקדש **הראוי** להקריבו **לפתח אהל מועד** — **חייב עליו** אם הקריבו **בחוץ,** ו**כל שאינו ראוי לפתח אהל מועד — אין חייבין עליו** אם הקריבוהו **בחוץ.**


###### Steinsaltz on Yoma 63b:2
[Steinsaltz on Yoma 63b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:2)

ועוד: **אוציא** את **אלו** קדשי בדק הבית **שאין ראוין לפתח אהל מועד** שסתם בהמות המוקדשות לבדק הינם בעלי מומים ואינם ראויים למזבח, **ולא אוציא פרת חטאת** (פרה אדומה) **ושעיר המשתלח שהוא** השעיר **ראוי לבוא אל פתח אהל מועד** להגרלה ולוידוי, **תלמוד לומר: "לה'"** וכוונתו: **מי שמיוחדין לה', יצאו אלה שאין** הם **מיוחדין לשם** שהרי אינם באים לקרבן ממש אלא לצורך אחר.


###### Steinsaltz on Yoma 63b:3
[Steinsaltz on Yoma 63b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:3)

על מדרש הלכה זה שואלים: וכי הביטוי **"לה'"** דווקא **להוציא** ולמעט **הוא** בא? **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: נאמר: **"**שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה **ירצה לקרבן אשה לה'"** (ויקרא כב, כז), ומכאן למדנו: **אלו אישים** הקרבנות העולים על המזבח שאסור להקריבם טרם זמנם,


###### Steinsaltz on Yoma 63b:4
[Steinsaltz on Yoma 63b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:4)

**מנין שלא יקדישנו** את השעיר המשתלח כשהוא **מחוסר זמן,** כלומר: לפני היום השמיני — **תלמוד לומר: "קרבן לה'" — לרבות שעיר המשתלח** שאף הוא מובא לשם שמים בעיקרו, הרי שהביטוי "לה'" אינו בא למעט שעיר המשתלח מתורת קרבנות, אלא להיפך, להכלילו ביניהם!


###### Steinsaltz on Yoma 63b:5
[Steinsaltz on Yoma 63b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:5)

**אמר רבא,** יש ליישב: **התם מענינא דקרא והכא מענינא דקרא** [שם מעניינו של הכתוב, וכאן מעניינו של הכתוב], כלומר, לפי עניינו של הפסוק אפשר להבין אם ביטוי מסויים משמעו לרבות או למעט. כיצד? **התם** [שם] בענין שחוטי חוץ כשהביטוי באותו מקרא **"אל פתח"** בא **לרבות** ולהוסיף קרבנות אחרים, ממילא מה שנאמר **"לה'"** ודאי אינו בא אלא **להוציא.** ולהיפך, **הכא** [כאן] שהביטוי **"אשה"** בא **להוציא** ולצמצם, הרי **"לה'"** בא **לרבות.**


###### Steinsaltz on Yoma 63b:6
[Steinsaltz on Yoma 63b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:6)

לאחר שיישבנו את הסתירה, תוהים על עצם הלימוד: **טעמא** [הטעם] דווקא **דרבי רחמנא** [שריבתה התורה] במפורש שעיר המשתלח בין הקרבנות, שאין להקדישו טרם מלאות שמונה ימים ללידתו, **הא לא רבי** [הרי אם לא היית מרבה] **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **שעיר המשתלח קדוש** אפילו כשהוא **מחוסר זמן.** ויש לתמוה: **והא** [והרי] **אין הגורל קובע** לה' **אלא בראוי לשם,** וכיון שעדיין אינו יודע איזה מהם יעלה בגורל לה', לא שייך שייחשב אחד מהם כמחוסר זמן!


###### Steinsaltz on Yoma 63b:7
[Steinsaltz on Yoma 63b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:7)

**אמר רב יוסף: הא מני** [ברייתא זו כשיטת מי היא], כשיטת **חנן המצרי היא, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **חנן המצרי אומר: אפילו** נשחט כבר השעיר הפנימי ו**דם** השעיר מצוי כבר **בכוס,** ומת השעיר המשתלח — **מביא חבירו** מן השוק **ומזווג לו** ואין צריך לעשות הכל מחדש, אלא מצרפים את השעיר השני, שיהא לעזאזל. ולכן צריך לומר ששעיר זה לא יהא מחוסר זמן.


###### Steinsaltz on Yoma 63b:8
[Steinsaltz on Yoma 63b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:8)

ועדיין מקשים: **אימר דשמעת ליה** [אמור ששמעת אותו] את **חנן המצרי דלית ליה** [שאין לו] **דחויין,** שאפילו אם מת המשתלח אין בן זוגו נדחה, אולם **דלית ליה** [שאין לו] גם הגרלה **הגרלה** לשעיר השני **מי שמעת ליה** [האם שמעת אותו] שמפרש כן? **דילמא מייתי** [שמא כוונתו שאכן מביא] **ומגריל** ומה שאמר שמביא את חבירו ומזווג לו — אין הכוונה שלוקח מיד שעיר לעזאזל, אלא מביא זוג שעירים אחר ומגריל ביניהם, וזה שעלה עליו הגורל להיות משתלח לעזאזל הוא בן זוגו של זה שכבר נשחט קודם לכן.


###### Steinsaltz on Yoma 63b:9
[Steinsaltz on Yoma 63b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:9)

**אלא אמר רב יוסף: הא מני** [ברייתא זו כשיטת מי היא], כשיטת **ר' שמעון היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מת אחד מהן** מן השעירים — **מביא חבירו** במקומו **שלא בהגרלה,** אלו **דברי ר' שמעון,** ולכן הוצרך לומר ששעיר זה לא יהא בעל מום.


###### Steinsaltz on Yoma 63b:10
[Steinsaltz on Yoma 63b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:10)

**רבינא אמר** שאפשר לפרש שהוא כדעת הכל, וכאן מדובר **כגון שהומם** (נעשה בעל מום) השעיר המשתלח **וחיללו על אחר** ואז אין השני צריך הגרלה, שהרי מכוחו של ראשון הוא בא.


###### Steinsaltz on Yoma 63b:11
[Steinsaltz on Yoma 63b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:11)

ושואלים: **ומנא תימרא** [ומנין תאמר] **דפסיל ביה מומא** [שפוסל בו מום] בשעיר המשתלח, שהרי אין מום פוסל אלא בקרבן והוא הרי אינו קרבן! **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: נאמר: "עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה לה' **ואשה לא תתנו מהם** על המזבח לה'" (ויקרא כב, כב), "ואשה לא תתנו וגו'" **אלו החלבים** של בעלי המומים שאסור להקריבם למזבח.


###### Steinsaltz on Yoma 63b:12
[Steinsaltz on Yoma 63b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:12)

**אין לי אלא** שאסורה הקרבת חלבי בעל מום **כולן,** אבל אם הקריב **מקצתן** של החלבים בלבד **מנין** שעובר עליהם? — **תלמוד לומר: "מהם"** ופירושו: אף מקצתן. **"**ה**מזבח" — זו זריקת דמים** שאסור לזרוק מדמם של אלה. **"לה'" — לרבות שעיר המשתלח.**


###### Steinsaltz on Yoma 63b:13
[Steinsaltz on Yoma 63b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/63b:13)

ומעירים: **ואיצטריך למיכתב** [וצריך היה לכתוב] ריבוי לענין **בעל מום** שפוסל בשעיר המשתלח, **ואיצטריך למיכתב** [והוצרך לכתוב] ריבוי לענין **מחוסר זמן** שפוסל בשעיר המשתלח. וטעמו של דבר: **דאי כתב רחמנא** [שאילו כתבה התורה] לפסול **מחוסר זמן** בלבד הייתי אומר: דווקא הוא פסול, **משום** שעדיין **לא מטי זמניה** [הגיע זמנו] ולכן עדיין לא חלה עליו קדושה כלל, **אבל בעל מום דמטי זמניה** [שהגיע זמנו] ורק אחר כך נפסל — **אימא** [אמור] ש**לא** ויהיה כשר. ולהיפך, **ואי כתב רחמנא** [ואילו כתבה התורה] לפסול **בעל מום** בלבד, הייתי אומר: דווקא הוא פסול **משום** שהבאת בעל מום לקרבן בזיון הוא כיון **דמאיס** [שהוא מאוס], **אבל** הבאת **מחוסר זמן דלא מאיס** [שאינו מאוס] **אימא** [אמור] ש**לא** ויהיה כשר, על כן **צריכא** [צריך] שיהיה ריבוי מיוחד לשני המקרים.