## Steinsaltz on Yoma Daf 64b

###### Steinsaltz on Yoma 64b:1
[Steinsaltz on Yoma 64b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/64b:1)

**ואם היה השני מובחר ממנו יביאנו.** הרי שלדבריו אף ששניהם ראויים באותה שעה, יש מלכתחילה להעדיף את הראשון.


###### Steinsaltz on Yoma 64b:2
[Steinsaltz on Yoma 64b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/64b:2)

**אמר רבא: דיקא מתניתין כוותיה** [מדוייקת משנתנו כשיטתו] של **רב וברייתא** [והברייתא] מדוייקת **כוותיה** [כשיטתו] של **ר' יוחנן.** ומפרט: **מתניתין כוותיה** [משנתנו מדוייקת כשיטתו] של **רב, דקתני** [שכן שנינו בה]: **אם של שם מת — זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו,** משמע: **ואידך כדקאי קאי** [והאחר זה בן זוגו כמו שהיה עומד עדיין הוא עומד], שלא נשתנה דינו, וכדעת רב.


###### Steinsaltz on Yoma 64b:3
[Steinsaltz on Yoma 64b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/64b:3)

וה**ברייתא** מדוייקת **כוותיה** [כשיטתו] של **ר' יוחנן, דקתני** [שכן שנינו בברייתא]: **"שני"** שהזכירה המשנה בדבריה, **איני יודע אם** מדובר ב**שני שבזוג ראשון אם שני שבזוג שני, כשהוא אומר "יעמד חי"** משמע: **ולא שחבירו מת.** ושואלים: **מאי משמע** [מה המשמעות], כלומר: כיצד למדים מכאן "ולא שחבירו מת"? ומשיבים: שאמרו **"יעמד חי"** לשון עתיד, משמע: **ולא** זה **שכבר עמד** עם בן זוגו המת.


###### Steinsaltz on Yoma 64b:4
[Steinsaltz on Yoma 64b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/64b:4)

**תנן** [שנינו במשנה]: **ועוד אמר ר' יהודה: נשפך הדם** של השעיר לה' — **ימות המשתלח, מת** השעיר **המשתלח — ישפך הדם. בשלמא** [נניח] לשיטת **ר' יוחנן** ש**אמר** כי אף **בעלי חיים נדחין — משום הכי** [כך] **ימות המשתלח. אלא לרב,** ש**אמר** כי **בעלי חיים אינן נדחין** אם כן **אמאי** [מדוע] **ימות המשתלח?**


###### Steinsaltz on Yoma 64b:5
[Steinsaltz on Yoma 64b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/64b:5)

**אמר לך רב** [יכול היה רב לומר לך]: **אליבא** [לפי שיטתו] של **ר' יהודה לא קא אמינא** [אין אני אומר], שהרי ודאי אין דבריו כדעתי. **כי אמינא** [כאשר אומר אני] ומפרש את דעתי, הרי זה **אליבא דרבנן** [על פי שיטת חכמים]. שמתוך שר' יהודה בא להשמיענו כי בעלי חיים נדחים, הרי שלדעת חכמים החולקים עליו אינם נדחים והשני שבזוג הראשון קרב ושבזוג השני ירעה עד שיפול בו מום, שהרי אין חטאת הציבור מתה, ובשני הדינים הללו חולק אני עליהם ואומר כי זה שאמרתם שירעה, לדעתי הוא קרב וזה שאמרתם שהוא קרב, לדעתי הולך הוא למיתה.


###### Steinsaltz on Yoma 64b:6
[Steinsaltz on Yoma 64b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/64b:6)

ומעירים: **בשלמא** [נניח] לשיטת **רב, בהא פליגי** [בדבר זה נחלקו] **ר' יהודה ורבנן** [וחכמים], בנשפך דם השעיר או מת השעיר לעזאזל, אם בעלי חיים נדחין או לא, וזהו "ועוד אמר ר' יהודה וכו'" שהביאה המשנה. **אלא** לשיטת **ר' יוחנן** שאף לחכמים השני שבזוג הראשון הוא שירעה, אם כן **במאי פליגי** [במה הם חלוקים]? **אמר רבא: הא אמרינן** [הרי כבר אמרנו] כי **דייקא מתניתין כוותיה** [מדוייקת משנתנו כשיטתו] של **רב** וקשה לפרש אותה כיאות לדברי ר' יוחנן.


###### Steinsaltz on Yoma 64b:7
[Steinsaltz on Yoma 64b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/64b:7)

**תנן** [שנינו במשנה]: **שאין חטאת צבור מתה. הא** [הרי] נדייק מכאן: שחטאת של **יחיד כי האי גוונא** [כעין זה] — **מתה.** ומעתה, **בשלמא** [נניח] לשיטת **ר' יוחנן** הסבור כי בדין שהובא במשנה שמת אחד השעירים שהשני שבזוג הראשון ירעה, ואינו מת לפי שאין חטאת הציבור מתה, אפשר להסביר מפני מה חטאת יחיד כגון זו דחויה ומתה כדברי **ר' אבא אמר רב.** ש**אמר ר' אבא אמר רב:**