## Steinsaltz on Yoma Daf 74b

###### Steinsaltz on Yoma 74b:1
[Steinsaltz on Yoma 74b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:1)

כי **כוי בריה בפני עצמה היא** שאין הדבר רק בגדר ספק אם חיה או בהמה הוא, אלא מין יצור מיוחד הוא, שאין שייכותו להגדרת חיה ובהמה ברורה כל עיקר. **דאי לא תימא הכי** [שאם לא תאמר כך] שיש להבין שכוי נחשב לפי דעה מסויימת כבריה בפני עצמה, **הא** [זו] ש**אמר רב אידי בר אבין** כי **אף "כל"** שנאמר באיסור אכילת דם ("כל דם לא תאכלו לעוף ולבהמה") בא **לאתויי** [להביא, לרבות] את ה**כוי,** והלא **כוי ספיקא** [ספק] **הוא,** וכי **איצטריך קרא לרבויי ספיקא** [הצטרך הכתוב לרבות את הספק]? **אלא** ודאי היא נחשבת כ**בריה** בפני עצמה ולכך **שאני** [שונה] ולכן צריך מקרא מיוחד כדי לרבותה, **הכא נמי** [כאן גם כן] יכול אתה לומר ש**בריה שאני** [שונה]. ולכן אין לדחות מכאן את דברי ריש לקיש.


###### Steinsaltz on Yoma 74b:2
[Steinsaltz on Yoma 74b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:2)

א לאחר בירור לשון המשנה באים למדרש הלכה המבסס את עיקרי הדינים הכתובים בה. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר: "והיתה לכם לחוקת עולם בחודש השביעי בעשור לחודש **תענו את נפשתיכם"** (ויקרא טז, כט). **יכול ישב בחמה או בצנה כדי שיצטער** ויענה את נפשו — **תלמוד לומר: "וכל מלאכה לא תעשו** האזרח והגר הגר בתוככם" (ויקרא טז, כט). ללמדנו: **מה מלאכה שב ואל תעשה,** שלא נצטוינו לעשות מעשה כלשהו, אלא להימנע ממעשה — **אף ענוי נפש שב ואל תעשה,** שאין אדם מחוייב לעשות דבר כדי לענות את נפשו אלא רק להימנע ממעשה, כגון מאכילה ושתיה.


###### Steinsaltz on Yoma 74b:3
[Steinsaltz on Yoma 74b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:3)

ושואלים: **ואימא** [ואמור]: **היכא דיתיב בשימשא וחיים ליה** [היכן שיושב אדם בשמש וחם לו] **לא נימא ליה קום תוב בטולא** [נאמר לו קום שב בצל], אי **יתיב בטולא וקריר ליה** [אם יושב בצל וקר לו] **לא נימא ליה קום תוב בשימשא** [נאמר לו קום שב בשמש], שיש כאן שב ואל תעשה, ונאמר שהוא בכלל חובת העינוי! ודוחים: לא! **דומיא** [בדומה] לאיסור **מלאכה, מה** איסור **מלאכה לא חלקת בה** שמהות מלאכה היא האסורה ואין הדבר תלוי במצבו באותה שעה — **אף ענוי לא תחלוק בו** שעינוי זה הוא בדבר שממהותו הוא שב ואל תעשה, ולא במקרה מיוחד כלשהו.


###### Steinsaltz on Yoma 74b:4
[Steinsaltz on Yoma 74b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:4)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת] נאמר: **"תענו את נפשתיכם"** (ויקרא טז, כט), **יכול ישב בחמה ובצנה ויצטער — תלמוד לומר: "וכל מלאכה לא תעשו"** (ויקרא טז, כט), **מה מלאכה דבר שחייבין עליו** כרת **במקום אחר** כגון בשבת, **אף ענוי נפש** חייבים להתענות מדבר **שחייבין עליו** כרת **במקום אחר, ואי זה זה? זה פגול ונותר** שיש חיוב כרת באכילתם, ועליהם נאמר שצריך להתענות מהם ביום הכיפורים.


###### Steinsaltz on Yoma 74b:5
[Steinsaltz on Yoma 74b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:5)

ומרחיבים את הלימוד: **אביא פגול ונותר שהן** באיסור **כרת** לאוכל אותם בכל ימות השנה, **ולא אביא את הטבל שאינו בכרת** לזה שאוכלו, **תלמוד לומר:** נאמר: **"תענו",** ונאמר: **"ועניתם את נפשתיכם"** (ויקרא טז, כט), **ריבה** לעוד עינויי נפש שיש באכילתם איסור חמור.


###### Steinsaltz on Yoma 74b:6
[Steinsaltz on Yoma 74b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:6)

ועוד: **אביא הטבל שהוא במיתה** שהאוכלו חייב מיתה בידי שמים **ולא אביא את הנבילה שאינה במיתה** לזה שאוכלה — **תלמוד לומר "תענו" "ועניתם את נפשתיכם" — ריבה** אף אלה שיש בהם איסור ואין חייבים עליו מיתה.


###### Steinsaltz on Yoma 74b:7
[Steinsaltz on Yoma 74b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:7)

**אביא את הנבילה, שהוא** על כל פנים באיסור **לאו** (לא תעשה) **ולא אביא את החולין** סתם מאכלים שאין בהם כל איסור, **שאינן בלאו? תלמוד לומר: "תענו" "ועניתם את נפשתיכם" — ריבה,** שיש להתענות אף מחולין שאין בהם כל איסור**.**


###### Steinsaltz on Yoma 74b:8
[Steinsaltz on Yoma 74b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:8)

ועוד נרחיב: **אביא** את **החולין שאינן** בכל מקום **בקום אכול,** שאין מצוה מיוחדת על האדם לאכול חולין, **ולא אביא את התרומה שהיא בקום אכול,** שהרי מצווים הכהנים על אכילתה — **תלמוד לומר: "תענו" "ועניתם את נפשתיכם" — ריבה. אביא את התרומה שאינה ב"בל תותירו"** שאינו חייב לאכלה דווקא בתוך זמן מוגדר, **ולא אביא את הקדשים** שלא רק שיש מצוה באכילתן אלא גם **הן ב"בל תותירו",** שיש איסור אם הוא מותיר מהם לאחר הזמן הראוי להם. — **תלמוד לומר "תענו" "ועניתם את נפשתיכם" — ריבה.** הרי בדרך של ריבוי בשלבים למדים אנו שכל מיני אוכל אסורים ביום הכיפורים.


###### Steinsaltz on Yoma 74b:9
[Steinsaltz on Yoma 74b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:9)

**ואם נפשך לומר** דבר כדי להקשות על לימוד זה, אביא לך ראיה אחרת: **הרי הוא אומר** במחלל יום הכיפורים: **"והאבדתי את הנפש ההוא"** (ויקרא כג, ל), הרי שמהות העינוי הוא **ענוי שהוא אבידת הנפש, ואי זה זה — זה אכילה ושתיה,** שאם אינו אוכל ושותה כלל הריהו מת, ואין מדובר בעינויים אחרים שאין בהם משום איבוד נפש. עד כאן לשון הברייתא.


###### Steinsaltz on Yoma 74b:10
[Steinsaltz on Yoma 74b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:10)

ומבארים: **מאי** [מה הוא] **"ואם נפשך לומר",** כלומר: מה היתה אותה טענה שאפשר לטעון כנגד המדרש הראשון? וכך יש לבאר: **וכי תימא** [ואם תאמר]: הרי **בעריות קא מישתעי קרא** [מדבר הכתוב], שאין הכתוב מדבר כלל בעינוי מאכילה ושתיה, אלא בהמנעות מתשמיש שאף הוא קרוי עינוי — לכך **הרי הוא אומר: "והאבדתי את הנפש",** לומר: **ענוי שיש בו אבידת נפש, ואי זה זה — זה** המנעות **מאכילה ושתיה.**


###### Steinsaltz on Yoma 74b:11
[Steinsaltz on Yoma 74b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:11)

**דבי** [בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנה החכם] ולמד את מהות בעינוי ביום הכיפורים באופן זה: **נאמר כאן** ביום הכיפורים מצות **"ענוי" ונאמר להלן** במקום אחר **"ענוי"** ("ויענך וירעיבך". דברים ח, ג) **מה להלן ענוי** הכוונה לעינוי של **רעבון — אף כאן** מדובר ב**ענוי רעבון.**


###### Steinsaltz on Yoma 74b:12
[Steinsaltz on Yoma 74b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:12)

ושואלים: **ונילף** [ונלמד] לא מן המקרא שמשמעותו עינוי של רעב, אלא ממה שנאמר: **"אם תענה את בנתי"** (בראשית לא, נ), שלפי עניינו אינו ענין של רעב אלא בענייני תשמיש? ומשיבים: **דנין** ולמדים **ענוי** שנאמר ל**רבים** (עינוי יום הכיפורים) **מענוי** שנאמר ל**רבים** לעם ישראל במדבר, **ואין דנין ענוי** של **רבים מענוי** של **יחיד** שנאמר בנשי יעקב.


###### Steinsaltz on Yoma 74b:13
[Steinsaltz on Yoma 74b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:13)

ומקשים מצד אחר: אם כן **ונילף** [שנלמד] **מענוי** שנאמר **במצרים, דכתיב** [שנאמר]: **"וירא את ענינו"** (דברים כו, ז) **ואמרינן** [ואמרנו] בפירוש הביטוי: **זו פרישות דרך ארץ,** כלומר: פרישות מתשמיש, שנכפתה על ישראל בידי המצריים, ואם כן הרי לנו עינוי של רבים שאינו בהמנעות מאכילה! **אלא** יש ללמוד לא כפי שאמרנו, ולומר כך: **דנין ענוי בידי שמים מענוי בידי שמים** שבשניהם הדבר בא מידי או בציווי הקדוש ברוך הוא, **ואין דנין ענוי בידי שמים מענוי** ש**בידי אדם.**


###### Steinsaltz on Yoma 74b:14
[Steinsaltz on Yoma 74b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:14)

ב כיון שהבאנו את הפסוק "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן" מפרשים את המקראות בענין זה בכמה פנים. נאמר: **"המאכלך מן במדבר** אשר לא ידעון אבותיך **למען ענתך"** (דברים ח, טז) והתמיהה ברורה: מה עינוי יש באכילת המן? **ר' אמי ור' אסי** נחלקו בדבר, **חד** [אחד] מהם **אמר: אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו,** והעינוי שבאכילת המן היה בכך שלא היה מן מוכן למחרת, והיה כל אדם דואג למה שיהיה למחר, והוא העינוי שבמן. **וחד** [ואחד] מהם **אמר: אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל.** שאף שניתן היה לחוש במן כל טעם שרצו, אך כיון שלמראה עיניהם היה כל הזמן רק מן, היה בכך משום עינוי.


###### Steinsaltz on Yoma 74b:15
[Steinsaltz on Yoma 74b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:15)

**אמר רב יוסף: מכאן,** מדברי חכמים אלה, **רמז לסומין** (לעוורים) **שאוכלין ואין שבעין** לגמרי, משום שאינם רואים את מאכלם. שאף בראיית המאכל יש כדי לגרום לתחושת השובע בנוסף לאכילתו. **אמר אביי: הלכך** (על כן) מכל הדברים שלמדנו, **מאן דאית ליה סעודתא** [מי שיש לו סעודה] מצומצמת **לא ליכלה** [יאכלנה] **אלא ביממא** [ביום], שאוכל הנאכל באור וניתן לראותו משביע יותר מזה הנאכל בחשיכה. **אמר ר' זירא: מאי קרא** [מהו הכתוב] המרמז על רעיון זה — **"טוב מראה עינים מהלך נפש"** (קהלת ו, ט). על אותו פסוק **אמר ריש לקיש: טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה** (תשמיש), **שנאמר: "טוב מראה עינים מהלך נפש".**


###### Steinsaltz on Yoma 74b:16
[Steinsaltz on Yoma 74b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/74b:16)

כיון שהבאנו כאן מחלוקת בפירוש הפסוק של שני האמוראים החברים ר' אמי ור' אסי, מביאים עוד מחלוקת דומה: נאמר: **"כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים"** (משלי כג, לא) **ר' אמי ור' אסי** נחלקו; **חד** [אחד] מהם **אמר: כל הנותן**