## Steinsaltz on Yoma Daf 75b

###### Steinsaltz on Yoma 75b:1
[Steinsaltz on Yoma 75b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:1)

ואילו **לחם ששאלו כהוגן,** שהרי הוא חיוני, **ניתן להם כהוגן** בשעות הבוקר שיש שהות להכינו. ובדרך אגב: **מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה,** שכן אמר משה לבני ישראל: "בערב בשר לאכול" (שמות טז, ח). ושואלים: **והאמר** [והרי כבר אמר] **אביי: האי מאן דאית ליה סעודתא** [מי שיש לו סעודה] — **לא לאכליה** [שלא יאכל אותה] **אלא ביממא** [ביום]! ומשיבים: **כעין יממא קא אמרינן** [כעין יום אומרים אנו], שאין להקפיד שיהא האוכל ביום דווקא, ועיקר הוא שיהא לו אור בשעת סעודתו. **אמר רב אחא בר יעקב: בתחלה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרין באשפה,** שכל זמן שיש אוכל היו חוטפים ואוכלים, **עד שבא משה וקבע להן זמן סעודה,** וכפי שאמר בכתוב, שקבע להם זמנים בבוקר ובערב לארוחה.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:2
[Steinsaltz on Yoma 75b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:2)

א נאמר בפרשת השליו: **"הבשר עודנו בין שניהם** ויך ה' בעם מכה רבה מאד" (במדבר יא, לג), משמע שמתו מיד, ונאמר **"עד חדש ימים** עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא" (במדבר יא, כ), **הא כיצד** מיישבים את הכתובים? **בינונים** שבהם **לאלתר** (מיד) **מתו. רשעים** היו **מצטערין והולכין עד חדש ימים** ביסורין ומתו אחר כך.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:3
[Steinsaltz on Yoma 75b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:3)

נאמר: **"וישטחו להם שטוח"** (במדבר יא, לב). על זה **אמר ריש לקיש: אל תקרי "וישטחו" אלא "וישחטו" — מלמד שנתחייבו שונאיהן של ישראל** (בלשון נקיה, והכוונה לישראל) **שחיטה** בגלל דרישה זו. **"שטוח", תנא** [שנה החכם] **משמיה** [משמו] של **ר' יהושע בן קרחה: אל תיקרי** [תקרא] **"שטוח" אלא "שחוט", מלמד שירד להם לישראל עם המן דבר שטעון שחיטה,** כלומר: מיני עופות. **אמר רבי: וכי מכאן אתה למד** וצריך לעקם את לשון הכתוב לצורך זה? **והלא כבר נאמר** בפירוש: **"וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף"** (תהלים עח, כז).


###### Steinsaltz on Yoma 75b:4
[Steinsaltz on Yoma 75b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:4)

**ותניא** [ושנויה ברייתא] אחרת קצת בקשר לזה **רבי אומר:** נאמר: **"וזבחת** מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך **כאשר צויתך"** (דברים יב, כא) **מלמד שנצטוה משה** על דיני שחיטה שיש לשחוט את **הושט** ואת **הקנה** שבצוואר **ועל** שחיטת **רוב אחד** משני אלה **בעוף, ועל רוב שנים בבהמה,** ושאר דיני שחיטה. וכיון שלשיטת רבי אין אנו למדים מ"שטוח" לענין שחיטה, **אלא מה תלמוד לומר "שטוח" — מלמד שירד להם משטיחין משטיחין** (משטחים משטחים) בשורה ישרה.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:5
[Steinsaltz on Yoma 75b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:5)

נאמר במן: **"לחם"** (שמות טז, ד), **וכתיב** [ונאמר]: **"שמן"** (במדבר יא, ח), **וכתיב** [ונאמר]: **"דבש"** (שמות טז, לא). **אמר ר' יוסי בר' חנינא: לנערים** היה כ**לחם, לזקנים —** כ**שמן, לתינוקות —** כ**דבש,** כל אחד כפי שערב לו.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:6
[Steinsaltz on Yoma 75b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:6)

ומעירים עוד: **כתיב** [נאמר]: **"שליו"** ב"ש" **וקרינן** [ואנו קוראים] ב"ש" כמו **סליו,** ומה בא הדבר ללמדנו? **אמר ר' חנינא: צדיקים אוכלין אותו בשלוה** והרי הוא להם שליו כפי הכתיב, **רשעים אוכלין אותו ודומה להן כסילוין** (כקוצים) והוא להם כפי הקרי סליו.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:7
[Steinsaltz on Yoma 75b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:7)

ועוד בענין השליו: **אמר רב חנין בר רבא: ארבעה מיני סליו הן, ואלו הן: שיכלי, וקיבלי, ופסיוני, ושליו. מעליא דכולהו** [המעולה שבכולם] בטעמו: **שיכלי, גריעא דכולהו** [הגרוע שבכולם] הוא ה**שליו.** ומספרים עד כמה יפה טעמו של השלו **והוי כציפורתא** [והוא גדול כציפור] **ומותבינן לה בתנורא ותפח והוה מלי תנורא** [מושיבים, מניחים, אותו בתנור להיצלות והוא תופח עד שהוא ממלא את התנור], **ומסקינן ליה אתליסר ריפי** [ומניחים אותו על שלושה עשר ככרות לחם] ואף ככר **אחרונה** שלמטה מכולן **אינה נאכלת אלא על ידי תערובת,** מרוב השומן שיש בה.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:8
[Steinsaltz on Yoma 75b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:8)

מסופר: **רב יהודה משתכח ליה בי דני** [היה נמצא לו שליו בין חביות היין שלו] ו**רב חסדא משתכח ליה בי ציבי** [היה נמצא לו השליו בין העצים במחסנו], **רבא מייתי ליה אריסיה כל יומא** [היה מביא לו אריסו כל יום] שליו אחד שהיה מוצא בשדותיו. **יומא חד לא אייתי** [יום אחד לא הביא], שאותו היום לא מצא. **אמר** רבא בליבו: **מאי האי** [מה זה] נשתנה היום מכל הימים? **סליק לאיגרא** [עלה לגג] להרהר בדבר, **שמעיה לינוקא דקאמר** [שמע תינוק שאומר] וחוזר על הפסוק: **"שמעתי ותרגז בטני** לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו" (חבקוק ג, טז). **אמר** רבא: **שמע מניה נח נפשיה** [למד מכאן שנחה נפשו, נפטר], **רב חסדא** ולכן איני ראוי עוד לשליו, כי **בדיל רבה אכיל תלמידא** [בשל הרב אכל התלמיד], שכל עוד היה רב חסדא בחיים הרי בזכותו היו מביאים גם לי שליו, ועכשיו שנפטר שוב איני ראוי לכך.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:9
[Steinsaltz on Yoma 75b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:9)

ב ועוד לענין המן, **כתיב** [נאמר]: **"ותעל שכבת הטל** והנה על פני המדבר דק מחוספס דק ככפור על הארץ" (שמות טז, יד), הרי שהטל היה מכסה את המן, **וכתיב** [ונאמר]: **"וברדת הטל** על המחנה לילה ירד המן עליו" (במדבר יא, ט), שהמן היה מעל הטל, וכיצד מיישבים את הכתובים? **אמר ר' יוסי בר' חנינא:** כך היה: **טל מלמעלה, וטל מלמטה** והמן באמצע, **ודומה כמו שמונח בקופסא** של טל.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:10
[Steinsaltz on Yoma 75b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:10)

נאמר בו **"דק מחספס"** (שמות טז, יד) **אמר ריש לקיש:** מחוספס הוא **דבר שנימוח** ("מח") **על פיסת** ("פס") **היד** שהיה רך מאד והיה נמס מיד בהגיעו לכף היד. **ר' יוחנן אמר: דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים** כמנין "מחספס" ותוהים: **מחוספס** אם חושב אתה את כל האותיות **טובא הוי** [יותר הוא] ממאתים ארבעים ושמונה! **אמר רב נחמן בר יצחק: "מחספס"** חסר **כתיב** [נאמר] וכפי הכתיב החסר הרי הוא בדיוק מאתים ארבעים ושמונה.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:11
[Steinsaltz on Yoma 75b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:11)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר: "וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו **לחם אבירים אכל איש"** (תהלים עח, כד-כה) ופירשוהו: **לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו,** אלו **דברי ר' עקיבא. וכשנאמרו דברים** אלה **לפני ר' ישמעאל, אמר להם: צאו ואמרו לו לעקיבא: עקיבא טעית! וכי מלאכי השרת אוכלין לחם? והלא כבר נאמר** במשה שעלה למרום: **"לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי"** (דברים ט, ט) ומה אדם העולה למרום אינו זקוק לאכילה ושתיה, מלאכים על אחת כמה וכמה! **אלא, מה אני מקים "אבירים"** יש לפרשו: **לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים,** שאין בו כל פסולת.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:12
[Steinsaltz on Yoma 75b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:12)

ושואלים: אם כן **אלא מה אני מקיים** את מאמר הכתוב: **"ויתד תהיה לך על אזנך** והיה בשבתך חוץ וחפרת בה ושבת וכיסית את צאתך**"** (דברים כג, יד), וכן מה שנאמר: "ויד תהיה לך מחוץ למחנה **ויצאת שמה חוץ"** (דברים כג, יג), שמכאן אפשר ללמוד שהיתה פסולת במעיהם שהיו צריכים לצאת לצרכיהם. אלא דבר זה לא היה מן המן, כי אם מאותם **דברים שתגרי אומות העולם מוכרין אותן להם** לאכילה ומהם היתה פסולת.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:13
[Steinsaltz on Yoma 75b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:13)

**ר' אלעזר בן פרטא אומר: אף דברים שתגרי אומות העולם מוכרין להן — מן מפיגן** שהיה ממיס אותם, וגורם שיתעכל הכל בשלמות. **אלא מה אני מקיים "ויתד תהיה לך על אזנך" — לאחר שסרחו** (שחטאו) ושוב לא היה המן מועיל עד כדי כך, ש**אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי** מתחילה ש**יהיו כמלאכי השרת** שאינם צריכים ליציאת בני מעים, **עכשיו אני מטריח אותם שלש פרסאות** לצאת אל מחוץ למחנה לצרכיהם.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:14
[Steinsaltz on Yoma 75b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:14)

ומניין לנו שמחנה ישראל שלש פרסאות היה — **דכתיב** [שנאמר]: **"ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים"** (במדבר לג, מט) **ואמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי ההוא אתרא** [אני עצמי ראיתי מקום זה] **והויא** [והיה] אורכו **תלתא פרסי** [שלוש פרסאות]. **ותנא** [ושנינו]: **כשנפנין** היו ישראל במדבר לצרכיהם, **אין נפנין לא לפניהן** בכיוון הליכתם, **ולא לצדדיהן, אלא לאחוריהן** אחרי המחנה במקום שעברו בו כבר. ולכן היו כולם צריכים ללכת מרחק זה מחוץ למחנה.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:15
[Steinsaltz on Yoma 75b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:15)

ועוד בפרשת המן, נאמר בתלונת ישראל: **"ועתה נפשנו יבשה אין כל** בלתי אל המן עינינו" (במדבר יא, ו). **אמרו: עתיד מן זה שתיפח במעיהם** וגורם שם מחלה, **כלום יש ילוד אשה שמכניס** אוכל **ואינו מוציא** כלום? לחזק מה שאמרנו שלא היתה במן כל פסולת.


###### Steinsaltz on Yoma 75b:16
[Steinsaltz on Yoma 75b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:16)

**וכשנאמרו דברים** של ר' אלעזר בן פרטא **לפני ר' ישמעאל, אמר להם: אל תקרי "אבירים" אלא "איברים"** שהוא **דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה איברים** ודבר זה היה מתכונתו של המן, **אלא מה אני מקיים "ויתד תהיה לך על אזנך" — בדברים שבאין להם ממדינת הים.**


###### Steinsaltz on Yoma 75b:17
[Steinsaltz on Yoma 75b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/75b:17)

**דבר אחר: "לחם אבירים אכל איש"** —