## Steinsaltz on Yoma Daf 76a

###### Steinsaltz on Yoma 76a:1
[Steinsaltz on Yoma 76a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:1)

**זה יהושע שירד לו מן כנגד כל ישראל,** כאשר המתין למשה סמוך להר סיני כל אותם ארבעים יום ששהה משה על ההר. ורמז לדבר: **כתיב הכא** [נאמר כאן] **"איש" וכתיב התם** [ונאמר שם]: **"קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו** וסמכת את ידך עליו**"** (במדבר כז, יח), מכאן ש"איש" הוא יהושע. ושואלים: **ואימא** [ואמור] שהכוונה היא ל**משה** עצמו, שנאמר גם בו **"והאיש משה ענו מאד"** (במדבר יב, ג) ומשיבים: **דנין "איש" מ"איש", ואין דנין איש מ"והאיש".**


###### Steinsaltz on Yoma 76a:2
[Steinsaltz on Yoma 76a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:2)

ועוד לענין המן: **שאלו תלמידיו את ר' שמעון בן יוחי: מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה** להספיק כל צרכיהם, והיה צריך לרדת בכל יום מחדש? **אמר להם: אמשול לכם משל; למה הדבר דומה — למלך בשר ודם שיש לו בן אחד, פסק** (קבע) **לו מזונותיו פעם אחת בשנה** והיה נותן לו ממון בשביל כל השנה, **ולא היה** הבן **מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה** לפי צורכו. **עמד ופסק מזונותיו בכל יום, והיה מקביל פני אביו כל יום.**


###### Steinsaltz on Yoma 76a:3
[Steinsaltz on Yoma 76a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:3)

**אף ישראל** כן, **מי שיש לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר: שמא לא ירד מן למחר, ונמצאו כולן מתים ברעב,** ולכן **נמצאו כולן מכוונים את לבם לאביהן שבשמים** בכל יום, ולכן ירד כל יום לצורך אותו יום בלבד, כדי שכל ישראל יכוונו לבם למקום ויבקשו על מזון יום המחר.


###### Steinsaltz on Yoma 76a:4
[Steinsaltz on Yoma 76a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:4)

**דבר אחר: שהיו אוכלין אותו כשהוא חם** וטרי. **דבר אחר: מפני משאוי הדרך.** שהרי לא היו כל אותם שנים קבועים במקום אחד, ואם היו צריכים לשאת מן ממקום למקום היה מכביד עליהם, וכך בכל מקום שהגיעו — ירד להם המן.


###### Steinsaltz on Yoma 76a:5
[Steinsaltz on Yoma 76a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:5)

א מסופר: **וכבר היה ר' טרפון ור' ישמעאל וזקנים יושבין ועוסקין בפרשת המן, והיה ר' אלעזר המודעי יושב ביניהן. נענה ר' אלעזר המודעי ואמר: מן שירד להן לישראל היה גבוה ששים אמה. אמר לו ר' טרפון: מודעי, עד מתי אתה מגבב דברים ומביא עלינו** דברים שאין להם שחר!


###### Steinsaltz on Yoma 76a:6
[Steinsaltz on Yoma 76a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:6)

**אמר לו: מקרא אני דורש.** כיצד? נאמר במבול: **"חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים"** (בראשית ז, כ), **וכי חמש עשרה אמה ב**מקום **עמק, חמש עשרה** אמה **בשפלה, חמש עשרה** אמה **בהרים? וכי מיא שורי שורי קיימי** [המים חומות חומות עמדו] שהמים עמדו בדיוק לפי גובה המקום. **ועוד:** ה**תיבה היכי סגיא** [היאך הלכה] וצפה על המים אם לא היו המים שוים? **אלא, נבקעו כל מעינות תהום רבה עד דאשוו מיא בהדי טורי** [שהושוו המים לראשי ההרים] **והדר** [וחזר שוב] אחרי זאת לומר כי **"חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים".**


###### Steinsaltz on Yoma 76a:7
[Steinsaltz on Yoma 76a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:7)

ומעתה נדון: **וכי אי זה מדה מרובה, מדה טובה או מדת פורענות? הוי אומר: מדה טובה מרובה ממדת פורענות,** והנה **במדת פורענות הוא אומר: "וארבת השמים נפתחו"** (בראשית ז, יא) ארובות בלבד, שהם חלונות. ואילו **במדה טובה** במן **הוא אומר: "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו"** (תהלים עח, כג-כד) ומעתה נערוך חשבון:


###### Steinsaltz on Yoma 76a:8
[Steinsaltz on Yoma 76a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:8)

**כמה ארובות יש בדלת** — לפחות **ארבע** לפי הגודל, ארבע **ארבע** לשתי דלתות ("דלתי שמים") **הרי כאן שמונה,** ואם המבול ירד לפי הביטוי מ"ארובות השמים" (ומיעוט רבים שנים) הרי שירד המן פי ארבע מן המבול, **ונמצא מן שירד להם לישראל גבוה ששים אמה,** פי ארבע מחמש עשרה אמות של המבול.


###### Steinsaltz on Yoma 76a:9
[Steinsaltz on Yoma 76a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:9)

בדומה לזה **תניא** [שנויה ברייתא], **איסי בן יהודה אומר: מן שירד להם לישראל היה מתגבר ועולה עד שרואין אותו כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר: "תערך לפני שלחן נגד צררי** דשנת בשמן ראשי כוסי רויה**"** (תהלים כג, ה), שערך ה' לישראל שיראו כל צורריהם בגדולתם על העולם. **"כוסי רויה"** שבפסוק זה, **אמר אביי: שמע מינה** [למד מכאן] כי **כסא** [כוסו] של **דוד לעלמא דאתי** [לעולם הבא], **מאתן ועשרין וחד לוגא** [מאתים ועשרים ואחד לוג] **מחזיק** (מכיל), **שנאמר: "כוסי רויה", "רויה" בגימטריא הכי הוי** [כך הוא המספר].


###### Steinsaltz on Yoma 76a:10
[Steinsaltz on Yoma 76a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:10)

על מדרשו של ר' אלעזר המודעי שואלים: **הא לא דמיא** [הרי אינו דומה] ואין החישוב מדוייק. שהרי **התם בארבעין יומין** [שם גברו המים חמש עשרה אמה במשך ארבעים ימים] של מבול, ואילו **הכא חדא שעתא** [ואילו כאן שעה אחת בכל יום]. ומצד שני — **התם לכולי עלמא** [שם היה המבול לכל העולם] ואילו **הכא לישראל לחודיה** [לבדם], **ונפיש להו טפי** [והיה מרובה להם הרבה יותר] מגובה זה לפי החשבון. ומשיבים: **ר' אלעזר המודעי "פתיחה" "פתיחה" גמר** [למד] בגזירה שווה, שנאמרה לשון פתיחת שמים בשני המקרים, ללמד שאותה פתיחה היתה גם פה וגם שם.


###### Steinsaltz on Yoma 76a:11
[Steinsaltz on Yoma 76a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:11)

ב במשנה למדנו כי בין חמשת הדברים האסורים ביום הכיפורים, הוא ש**אסור באכילה. ושואלים: הני חמשה ענויין כנגד מי?** כלומר, מהו המקור והרמז להם? **אמר רב חסדא: כנגד חמשה ענויין שבתורה,** שחמש פעמים מוזכרת בתורה חובת העינוי ביום הכפורים. שנאמר: **"ובעשור** לחודש השביעי הזה מקרא קודש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם" (במדבר כט, ז). ונאמר: **"אך בעשור** לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא מקרא קודש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם" (ויקרא כג, כז). ונאמר עוד: **"שבת שבתון** הוא לכם ועניתם את נפשותיכם" (ויקרא כג, לב). וכן: **"שבת שבתון** היא לכם ועניתם את נפשותיכם" (ויקרא טז, לא). ועוד נאמר: **"והיתה לכם** לחוקת עולם בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם" (ויקרא טז, כט).


###### Steinsaltz on Yoma 76a:12
[Steinsaltz on Yoma 76a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:12)

ומקשים: וכי **הני** [אלה] **חמשה הוו** [הם] העינויים? **ואנן שיתא תנן** [ואנחנו הרי ששה עינויים למדנו]: אכילה, שתיה, רחיצה, סיכה, תשמיש המיטה, ונעילת הסנדל! ומשיבים: **שתיה בכלל אכילה היא,** ושתיהן נחשבות כעינוי אחד. ש**אמר ריש לקיש: מנין לשתיה שהיא בכלל אכילה — שנאמר: "ואכלת לפני ה' אלהיך** במקום אשר יבחר לשכן שמו שם **מעשר דגנך תירשך ויצהרך"** (דברים יד, כג), והלוא **תירוש חמרא** [יין] **הוא וקרי ליה** [וקורא לו] הכתוב בלשון **"ואכלת",** משמע שלשון אכילה מתייחסת גם לשתיה.


###### Steinsaltz on Yoma 76a:13
[Steinsaltz on Yoma 76a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:13)

ודוחים: **ממאי** [ממה] מסיק אתה דבר זה? **ודילמא דאכליה** [ושמא שאוכל] את היין ממש, **על ידי אניגרון** (סוג מאכל שמעורב בו יין)! ש**אמר רבה בר שמואל: אניגרון —** הוא **מיא דסילקא** [מי סלק] ויין מעורבים כאחד, ו**אכסיגרון —** הוא **מיא דכולהו שלקי** [מים שבאים מכל מיני דברים שלוקים], שמערבים בהם יין ואוכלים. ואם כן אין הוכחה מכאן ששתיה בכלל אכילה.


###### Steinsaltz on Yoma 76a:14
[Steinsaltz on Yoma 76a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:14)

**אלא אמר רב אחא בר יעקב: מהכא** [מכאן] יש ראיה: נאמר: **"ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר** ובכל אשר תשאלך נפשך **ואכלת"** (דברים יד, כו), והלא **שכר שתיה הוא, וקרייה רחמנא** [וקראה לו התורה] **"ואכלת".**


###### Steinsaltz on Yoma 76a:15
[Steinsaltz on Yoma 76a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76a:15)

ודוחים: **ממאי** [ממה] מוכיח אתה? **ודילמא הכא נמי** [ושמא גם כן כאן] הכוונה היא **דאכליה** [שאכל אותו] **על ידי אניגרון** (בתערובת)! ודוחים: שם אי אפשר לומר כן, כי **"שכר" כתב** [נאמר] וכונתו **מידי** [דבר] ש**משכר,** ויין בתערובת איננו משכר. ומקשים: **ודילמא** [ושמא] אין פירוש "שכר" יין, אלא אוכל שגורם לשכרות, כגון **דבילה קעילית** — שהיא תאנה יבשה מתוקה ביותר הבאה מקעילה וגורמת לשכרות? **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אכל** הכהן **דבילה קעילית ושתה דבש וחלב** והשתכר על ידיהם **ונכנס למקדש** לעבוד —