## Steinsaltz on Yoma Daf 76b

###### Steinsaltz on Yoma 76b:1
[Steinsaltz on Yoma 76b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:1)

**חייב** משום "ושכר אל תשת" (ויקרא י, ט). ואם כן אפשר לפרש שכר שבכתוב זה בדבילה.


###### Steinsaltz on Yoma 76b:2
[Steinsaltz on Yoma 76b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:2)

**אלא** יש לדחות ולומר כך: **יליף** [לומד הוא] בגזירה שוה **"שכר" "שכר" מנזיר, מה להלן** בנזיר "שכר" פירושו — **יין** ממש, **אף כאן — יין** ממש ולא דבילה.


###### Steinsaltz on Yoma 76b:3
[Steinsaltz on Yoma 76b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:3)

בתוך הדיון נתפרש שהתירוש הוא יין, ושואלים: וכי **תירוש חמרא** [יין] **הוא? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **הנודר** ואוסר עצמו **מן התירוש — אסור בכל מיני מתיקה,** כגון: פירות מתוקים **ומותר ביין,** הרי שתירוש אינו יין! ודוחים: אי אפשר לומר כך, **ולאו חמרא הוא** [וכי אין התירוש יין]? **והכתיב** [והרי נאמר]: **"ותירוש ינובב בתלות"** (זכריה ט, יז), לומר: שהתירוש מפתה את לבו ופיו (ינובב — מלשון ניב) של השותה, אפילו בתולות שהן צנועות ומסוגרות, משמע שתירוש יין הוא! ומשיבים: אין זו ראיה, אפשר לפרש: **דבר הבא מן התירוש,** כלומר: היין — **ינובב בתולות,** שתירוש עצמו הוא ענבים מתוקים, והיין נקרא בהשאלה תירוש משום שהוא נעשה מתירוש.


###### Steinsaltz on Yoma 76b:4
[Steinsaltz on Yoma 76b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:4)

ומקשים: **והכתיב** [והרי נאמר]: **"ותירוש יקביך יפרצו"** (משלי ג, י), משמע שמן היקבים מוציאים תירוש! ומשיבים: אף כאן אין הוכחה, שאפשר לומר **דבר הבא מן התירוש — יקביך יפרוצו.**


###### Steinsaltz on Yoma 76b:5
[Steinsaltz on Yoma 76b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:5)

ומקשים עוד: **והכתיב** [והרי נאמר]: **"זנות ויין ותירוש יקח לב"** (הושע ד, יא), הרי ברור מכאן שתירוש יין הוא, שמפתה את הלב! **אלא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] **תירוש** הכתוב במקרא **חמרא** [יין] **הוא, ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם,** ובלשון בני אדם בתקופת המשנה פירוש תירוש הוא מיני מתיקה, ובכללם ענבים, ולא יין. ולענין נדר צריך לדון לפי כוונתו של הנודר, אבל כשהוזכר תירוש במקראות, הכוונה ליין.


###### Steinsaltz on Yoma 76b:6
[Steinsaltz on Yoma 76b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:6)

ושואלים: אם כן **ואמאי קרי ליה** [ומדוע קורא לו] במקרא גם **יין, ואמאי קרי ליה** [ומדוע קורא לו] גם **תירוש?** ומסבירים: **יין** רומז — **שמביא יללה לעולם,** שהשכרות גורמת לרוב חטאים. **תירוש** — לומר **שכל המתגרה בו** ועוסק בו **נעשה רש** (עני).


###### Steinsaltz on Yoma 76b:7
[Steinsaltz on Yoma 76b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:7)

**רב כהנא רמי** [השליך, הראה סתירה] לכאורה; **כתיב** [נאמר] **"תירש" וקרינן** [וקוראים אנו] לפי הכתיב המלא **"תירוש",** ויש להבינו כך: **זכה** ושתה כראוי — **נעשה ראש, לא זכה — נעשה רש** כפי הכתיב. ומעירים: **והיינו** [וזו] כעין דבריו של **רבא.** ש**רבא רמי** [השליך, הראה כעין סתירה]: **כתיב** [נאמר]: **"ישמח"** ב"ש" **וקרינן** [וקוראים אנו] **ישמח** ב"ש". לומר: **זכה — משמחו** היין, **לא זכה —** היין **משממו** (משגע אותו). **והיינו** [וזהו] ש**אמר רבא: חמרא וריחני** [יין וריח טוב] — **פקחין** [עשו אותי פיקח], הרי שהיין מביא תועלת לאיש שזכה לכך.


###### Steinsaltz on Yoma 76b:8
[Steinsaltz on Yoma 76b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:8)

א ושואלים: מניעת **רחיצה וסיכה, מנא לן דאיקרי** [מנין לנו שנקרא] **עינוי.** ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר] בדניאל: **"לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי"** (דניאל י, ג). ותחילה מבארים את לשון הכתוב: **מאי** [מה פירוש] **"לחם חמדות לא אכלתי"? אמר רב יהודה בריה** [בנו] של **רב שמואל בר שילת: אפילו נהמא דחיטי דכייתא** [לחם של חטים נקיות, מבוררות], **לא אכל,** אלא לחם מחיטים מעורבות בסובין.


###### Steinsaltz on Yoma 76b:9
[Steinsaltz on Yoma 76b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:9)

ומשיבים: **ומנא לן דחשיב** [ומניין לנו שנחשב] לדניאל כל זה וגם העדר הסיכה **כעינוי — דכתיב** [שנאמר]: **"ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך"** (דניאל י, יב). **"כי חמודות אתה"** (דניאל ט, כג)


###### Steinsaltz on Yoma 76b:10
[Steinsaltz on Yoma 76b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:10)

**אשכחן** [למדנו, מצאנו] איפוא ראיה כי **סיכה** קרויה עינוי, **רחיצה מנא לן** [מניין לנו] שיש עינוי במניעתה? **אמר רב זוטרא בר' טוביה: אמר קרא** [הכתוב]: **"ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו"** (תהלים קט, יח), לומר: שמים ושמן שאדם סך ורוחץ בהם הרי הם כנכנסים לקרבו. ושואלים: **ואימא** [ואמור] ש"מים בקרבו" משמעו **כשתיה** ולא כסיכה! ודוחים: **דומיא** [בדומה] ל**שמן, מה שמן** הכוונה היא שסך אותו **מאבראי** [מבחוץ], שהרי אין שותים שמן, **אף מים מאבראי** [מבחוץ].


###### Steinsaltz on Yoma 76b:11
[Steinsaltz on Yoma 76b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:11)

ומקשים: **והא תנא איפכא קא נסיב לה** [והרי התנא להיפך הוא לוקח, מקבל ומבין את הדבר], **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר** במפורש מן הכתובים, מכל מקום **זכר** ורמז יש **לדבר** מן הכתוב, **שנאמר: "ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו"** (תהלים קט, יח), ששמן על גופו הריהו כמים בקרבו, משמע שהוא מבין "כמים בקרבו" במובן של שתיה! **אלא אמר רב אשי: רחיצה מגופיה דקרא שמיע ליה** [מגופו של אותו מקרא לומדים הוא אותה], **דכתיב** [שנאמר]: **"וסוך לא סכתי"** (דניאל י, ג), לומר שכל סיכה לא עשה, ובכלל זה גם רחיצה, ושניהם נאסרו מאותו מקור.


###### Steinsaltz on Yoma 76b:12
[Steinsaltz on Yoma 76b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/76b:12)

ב כיון שהוזכר המקרא בדניאל, שואלים: **מאי** [מה פירוש] הדבר שאמר המלאך לדניאל: **"ואני באתי בדבריך"** (דניאל י, יב), שנראה שקודם לא יכול המלאך לבוא לפנים מן הפרגוד, אם לא בגלל דניאל. ומשיבים: **היינו דכתיב** [זהו שנאמר]: **"ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה"** (יחזקאל ח, יא), שראה יחזקאל כיצד זקני ישראל עובדים עבודה זרה. **"וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלימה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר**