## Steinsaltz on Yoma Daf 79b

###### Steinsaltz on Yoma 79b:1
[Steinsaltz on Yoma 79b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:1)

**הא** [הרי] ששיעור בגודל של **כביצה בעי** [צריך לאכול] ב**סוכה ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] כי שיעור **כותבת הגסה שאמרו יתירה** על שיעור **כביצה,** הרי אתה מגיע לסתירה, כי **השתא** [עכשיו] הרי מהשוואת המעשים הללו יוצא כי **שתי כותבות בלא גרעינן לא הוו** [אינן] מגיעות לשיעור **כביצה,** אם כן, **כותבת הגסה וגרעינתה** יחד **מי הוי** [האם יכול להיות] שיעורה **יתירה מכביצה?! אמר ר' ירמיה: אין** [כן], ואין לתמוה על כך, כי אכן **שתי כותבות בלא גרעינתן לא הוו** [אינן] **כביצה,** אבל **כותבת הגסה וגרעינתה הוי** [הרי היא] **יתירה מכביצה,** לפי שגרעיני התמרה גדולים מאוד בשיעורם. **אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי** [זהו שאומרים בני אדם] בפתגם מקובל: **תרי קבי דתמרי — חד קבא דקשיתא וסריח** [בשני קבים של תמרים יש קב אחד של גרעינים ועוד], משמע שבכל תמרה נפח הגרעין גדול מנפח הפרי.


###### Steinsaltz on Yoma 79b:2
[Steinsaltz on Yoma 79b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:2)

**רבא אמר:** קושיא זו כולה אין לה בסיס: **התם היינו טעמא** [שם זהו הטעם] **משום דהוו ליה פירי** [שהכותבות הן פירות] **ופירי לא בעו** [ופירות אינם צריכים] **סוכה,** שמותר לאכלם בכל שיעור מחוץ לסוכה. **מיתיבי** [מקשים על סברה זו] ממה ש**אמר רבי: כשהיינו לומדים תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע הביאו לפנינו תאנים וענבים ואכלנום אכילת ארעי חוץ לסוכה.** ומדבריו נדייק: **אכילת ארעי — אין** [כן] מותר לאכול חוץ לסוכה, אולם **אכילת קבע — לא,** שאם קבע סעודתו על פירות, אסור לאוכלם חוץ לסוכה! ודוחים: לא, אל תדייק כך אלא **אימא** [אמור] **אכלנום כאכילת עראי חוץ לסוכה,** לומר: אכילת פירות נחשבת תמיד כאכילת ארעי.


###### Steinsaltz on Yoma 79b:3
[Steinsaltz on Yoma 79b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:3)

**אי בעית אימא** [אם תרצה אמור] שכך יש להבין: **אכלנום** לפירות אלה **אכילת קבע, ואכלנו פת אכילת עראי בהדייהו** [עמהם], כדי לבטל קצת את מתיקותם היתירה **חוץ לסוכה.**


###### Steinsaltz on Yoma 79b:4
[Steinsaltz on Yoma 79b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:4)

ומציעים: **לימא מסייע ליה** [האם נאמר שנוכל לסייע לו] לרבא ממה ששנינו: **לפיכך, אם השלים** שיעור אכילה בסוכה **במיני תרגימא** [ממתקים] — **יצא** ידי חובת ישיבה בסוכה. **ואי סלקא דעתך** [ואם יעלה על דעתך לומר] כי **פירי בעו** [פירות צריכים] **סוכה** לאכילתן, אם כן שלא יאמר מיני תרגימא אלא **ליתני** [שישנה] **פירות!** ודוחים: אין מכאן ראיה, כי **מאי** [מה פירוש] **מיני תרגימא — פירות. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] שזהו דווקא **באתרא דלא שכיחי פירי** [במקום שאין מצויים פירות] טריים ולכן אוכלים מיני ממתקים אחרים, אבל בודאי יכול להשלים בפירות, ואם כן אין להביא מכאן ראיה גמורה.


###### Steinsaltz on Yoma 79b:5
[Steinsaltz on Yoma 79b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:5)

א עד כאן דנו לפי ההנחה שיעור כותבת הגסה יתר על שיעור כביצה. **רב זביד אמר:** אינו כן, אלא **כותבת הגסה שאמרו — חסרה מכביצה, דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **בית שמאי אומרים: שאור** שהוא הבצק החמוץ ביותר שמשתמשים בו כדי להחמיץ את העיסה שיעורו לאיסור בפסח — **בכזית, חמץ** סתם שיעורו **— בככותבת.**


###### Steinsaltz on Yoma 79b:6
[Steinsaltz on Yoma 79b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:6)

**והוינן בה** [והיינו מתקשים בה]: **מאי טעמייהו** [מה טעמם] של **בית שמאי?** וצריכים לומר שזה טעמם: **נכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה] **"חמץ", ולא בעי** [ולא יהיה צורך] לכתוב **"שאור", ואנא אמינא** [ואני אומר] מן הסברה: **ומה חמץ שאין חמוצו קשה** (חזק) כל כך — **אסור בכזית, שאור שחמוצו קשה** שהרי הוא מחמיץ את העיסה **לא כל שכן?** ולכן **מדפלגינהו רחמנא** [מכיון שחילקה אותם התורה] ואמרה "שאור" וכן "חמץ", בכך **לימדה לך** ש**שיעורו של זה לא כשיעורו של זה. שאור** שיעורו כרוב שיעורי תורה **בכזית, חמץ** שאין חימוצו קשה כל כך — **בככותבת.**


###### Steinsaltz on Yoma 79b:7
[Steinsaltz on Yoma 79b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:7)

ונברר, **ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] כי **כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה, מכדי** [הרי] **בית שמאי אשיעורא דנפיש** [על שיעור הגדול] **מכזית קא מהדרי** [הם מחפשים], שהרי הוכיחו שחמץ צריך להיות בשיעור הגדול משיעור זית, ואם השיעור הקבוע הגדול מכזית הוא שיעור כביצה, אם כן **ליתני** [שישנה] **כביצה** ולא ככותבת. **ואי נמי כי הדדי נינהו** [ואם גם כן תאמר שזה כמו זה בדיוק הם] ושיעור הכותבת כשיעור הביצה, בכל זאת **ניתני** [שישנה] **כביצה** שהוא השיעור הידוע והמקובל יותר! **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] כי **כותבת פחותה** בשיעורה **מכביצה** ולכן תפסו לומר את השיעור הראשון הגדול מכזית.


###### Steinsaltz on Yoma 79b:8
[Steinsaltz on Yoma 79b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:8)

ודוחים: **ממאי** [ממה] מוכיח אתה דברים אלה? **דילמא** [שמא] **לעולם אימא לך** [יכול אני לומר לך] כי שיעור **כותבת הגסה שאמרו — יתירה מכביצה, הא סתמא** [אולם כותבת סתם] שיעורה **כביצה** ואין מכאן איפוא כל הוכחה לענייננו. **ואי נמי** [או גם כן] אפשר לומר **כי הדדי נינהו, וחדא מינייהו נקט** [שאפשר לומר שהם שוים זה לזה ואחד מהם לקח] ואכן אין הבדל בין שיעור כותבת לשיעור ביצה כלל.


###### Steinsaltz on Yoma 79b:9
[Steinsaltz on Yoma 79b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:9)

**אלא,** מכאן אין להוכיח, ואם רצוננו בהוכחה הרי היא **מהכא** [מכאן]: **עד כמה מזמנין — עד כזית,** שזהו השיעור הקטן ביותר שמברכים עליו ברכת המזון ומזמנים עליו, אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: עד כביצה.** ומעתה נבאר: **במאי קא מיפלגי** [במה באיזה עיקרון נחלקו]? **ר' מאיר סבר** שאת הכתוב "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך" (דברים ח, י) יש להבין כך: **"ואכלת" — זו אכילה, "ושבעת",** שמשמעה: תוספת הנאה באכילה — **זו שתיה,** ושיעור **אכילה** האמור בתורה בכל מקום הוא **בכזית.** ואילו **ר' יהודה סבר: "ואכלת ושבעת"** משמעו — **אכילה שיש בה שביעה, ואי זה זה** — זה שיעור **כביצה,** שרק בכמות זו יש כדי שביעה.


###### Steinsaltz on Yoma 79b:10
[Steinsaltz on Yoma 79b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:10)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] כי **כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה,** אם כן יש לתמוה: **השתא** [עכשיו] הרי ששיעור **כביצה שבועי משבעא** [משביע הוא], האם אפשר לומר כי **דעתא לא מיתבא** [את הדעת אינה מיישבת]?! והרי אמרנו שלענין יום הכיפורים אין צורך לאכול כדי שביעה, ואם אוכל כדי שדעתו של אדם מתיישבת בו ואינו מתענה עוד — הריהו אסור. **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] כי **כותבת הגסה שאמרו — פחות מכביצה.** ואכילת שיעור **כביצה משבעא** [משביעה] את האדם, אבל אכילת שיעור **ככותבת** אינה אלא **מיתבא דעתיה** [מיישבת דעתו].


###### Steinsaltz on Yoma 79b:11
[Steinsaltz on Yoma 79b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/79b:11)

**תניא** [שנויה ברייתא]: **רבי אומר:**