## Steinsaltz on Yoma Daf 7b

###### Steinsaltz on Yoma 7b:1
[Steinsaltz on Yoma 7b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/7b:1)

**הא** [הרי] **אינו נושא** ומכפר **אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור. וקשיא** [וקשה] הלשון **לרב ששת,** שהרי בברייתא זו נאמר במפורש שהטומאה הותרה בציבור! ומשיבים: לדעת רב ששת **תנאי היא** [מחלוקת תנאים היא] אם הותרה הטומאה בציבור או נדחתה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ציץ של כהן גדול, בין שישנו על מצחו** של הכהן הגדול בשעה שנטמא הקרבן, **בין שאינו על מצחו** הרי הוא **מרצה,** אלו **דברי ר' שמעון.**


###### Steinsaltz on Yoma 7b:2
[Steinsaltz on Yoma 7b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/7b:2)

**ר' יהודה אומר:** אם **עודהו על מצחו — מרצה, אין עודהו על מצחו — אינו מרצה. אמר לו ר' שמעון** לר' יהודה: **כהן גדול ביום הכפורים יוכיח, שאין עודהו על מצחו,** שבעבודות המיוחדות ליום הכיפורים לובש הכהן הגדול רק ארבעה בגדי לבן ככהן הדיוט, ומסיר מעליו את הציץ ושאר בגדי הזהב, ובכל זאת **מרצה** על הטומאה!


###### Steinsaltz on Yoma 7b:3
[Steinsaltz on Yoma 7b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/7b:3)

**אמר לו ר' יהודה: הנח** לו **לכהן גדול ביום הכפורים** שאין צורך בריצוי הציץ, לפי **שטומאה הותרה לו בציבור.** ומדיוק הדברים נוכיח, שכיון שר' יהודה אומר שטומאה הותרה בציבור (ולכן אין צורך בציץ המרצה) **מכלל** ש**ר' שמעון סבר** ש**טומאה דחויה היא בציבור** ולשיטתו נחוץ הציץ לכפרה. נמצא שמחלוקת זו בין רב ששת ורב נחמן מחלוקת תנאים היא, וברייתא זו כשיטת ר' יהודה נשנתה.


###### Steinsaltz on Yoma 7b:4
[Steinsaltz on Yoma 7b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/7b:4)

כיון שהוזכרה מחלוקת זו מסבירים ומבארים אותה: **אמר אביי:** כאשר **נשבר הציץ דכולי עלמא לא פליגי** [הכל, גם ר' שמעון, אינם חלוקים] **דלא** [שאינו] **מרצה** עוד. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] **—** כשאינו על מצחו אלא **דתלי בסיכתא** [תלוי על יתד, קולב], ש**ר' יהודה סבר:** כיון שנאמר **"**והיה **על מצח** אהרן **ונשא** אהרן את עון הקדשים**"** (שמות כח, לח) כוונתו: כל עוד שהציץ על מצחו נושא הוא עון.


###### Steinsaltz on Yoma 7b:5
[Steinsaltz on Yoma 7b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/7b:5)

**ור' שמעון סבר** שיש להדגיש את חלקו האחרון של הכתוב **"**והיה על מצחו **תמיד לרצון** להם **לפני ה'"** (שמות כח, לח), ללמד שתמיד הציץ מרצה, אף בשעה שאינו על מצחו. כי **מאי** [מהו, מאי משמעות] המילה **"תמיד"** שנאמרה? **אילימא** [אם תאמר] שפירושה: **תמיד על מצחו,** שהציץ חייב להימצא לעולם על מצחו של הכהן הגדול, **מי משכחת לה** [האם מוצא אתה אותה] במציאות שיוכל להיות הדבר כן?! שכן **מי לא בעי מיעל** [האם אינו צריך ליכנס] **לבית הכסא** ואז חייב להסיר מעליו את הציץ משום שבציץ חקוק שם ה'. וכן **מי לא בעי מינם** [האם איננו צריך לישון] וכשהוא ישן פושט הרי את בגדיו. **אלא** ודאי יש להבין: **תמיד מרצה הוא,** בין שהוא על מצחו ובין שאינו על מצחו.


###### Steinsaltz on Yoma 7b:6
[Steinsaltz on Yoma 7b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/7b:6)

ושואלים: **ולר' יהודה נמי, הכתיב** [גם כן, הרי נאמר] **"תמיד",** וברור שאי אפשר לפרשו שיהא תמיד על מצחו! ומתרצים: **ההוא "תמיד"** ["תמיד" זה שנאמר] כוונתו שכל עוד הציץ על מצחו **לא יסיח דעתו ממנו.** וכדברי **רבה בר רב הונא.** ש**אמר רבה בר רב הונא: חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה ושעה** שהם נתונים בראשו וזרועו, כדי להזכר בהם, **קל וחומר מציץ:**