## Steinsaltz on Yoma Daf 81a

###### Steinsaltz on Yoma 81a:1
[Steinsaltz on Yoma 81a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:1)

**שכוסס** (מכרסם) **שעורים של תרומה** שלא נטחנו ולא נאפו — **משלם את הקרן, ואינו משלם את החומש,** וטעמו: שנאמר: **"כי יאכל"** (ויקרא כב, יד), **פרט למזיק** ואכילת שעורים אינה נחשבת כאכילה.


###### Steinsaltz on Yoma 81a:2
[Steinsaltz on Yoma 81a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:2)

**אמר רב שיזבי אמר ר' יוחנן: זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ואכלן אחר** אחר כך, **ראשון** שאכלן — **משלם קרן וחומש** שהרי נהנה משזיפי התרומה, ומשעה שנהנה נתחייב בדמיהם והרי הם שלו, ולכן ה**שני** שאכלם לאחר מכן, חייב לשלם לו תמורתם. ומכיון שלאחר שהקיאם הראשון שוב אינם ראויים אלא להסקה ואין השני אלא כאוכל עצים בלבד, לכן כשמשלם תמורתם **— אין משלם אלא דמי עצים לראשון בלבד.**


###### Steinsaltz on Yoma 81a:3
[Steinsaltz on Yoma 81a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:3)

א במשנה שנינו כי **האוכל והשותה אין מצטרפין.** ושואלים: **מאן תנא** [מיהו התנא] הסבור כן? **אמר רב חסדא: במחלוקת שנויה** הלכה זו, ושיטת **ר' יהושע היא. דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **כלל אמר ר' יהושע: כל** שסוג **טומאתו** (כגון טומאת ערב) **ושיעורו** לענין טומאה (כגון בכזית) **שוה** (כגון: שני חצאי זיתים משני מתים, או משתי נבילות, או שני חצאי עדשה משני שרצים) **— מצטרף** ונעשים שניהם כשיעור אחד לטמא, אולם אם היתה


###### Steinsaltz on Yoma 81a:4
[Steinsaltz on Yoma 81a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:4)

**טומאתו** שוה **ולא שיעורו** (כגון: חצי זית מן השרץ וחצי זית מן הנבילה), או **שיעורו ולא טומאתו** (כגון: חצי זית מן המת וחצי זית מן הנבילה), וכל שכן כש**לא טומאתו ולא שיעורו** שוים — **אין מצטרפין.** ואף כאן, אף שגם אכילה וגם שתיה אסורים כל אחד כשלעצמו, כיון שאין שיעורן שוה — אין מצטרפין.


###### Steinsaltz on Yoma 81a:5
[Steinsaltz on Yoma 81a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:5)

**רב נחמן אמר: אפילו תימא** [תאמר] שמשנתנו כאן כשיטת **רבנן** [חכמים] שם, **עד כאן לא** שמענו כי **קא אמרי רבנן התם** [שאמרו חכמים שם] שדברים בשיעורים שונים מצטרפים, **אלא לענין טומאה,** כיון ש**שם,** מושג, ה**טומאה חד היא** [אחד הוא] ולכן על ידו מצטרפים סוגים שונים. **אבל הכא** [אבל כאן] **— משום יתובי דעתא** [ישוב הדעת] **הוא, והאי לא מיתבא דעתיה** [וזה, אכילה ושתיה יחד אינו מיישב את דעתו].


###### Steinsaltz on Yoma 81a:6
[Steinsaltz on Yoma 81a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:6)

**וכן אמר ריש לקיש:** שאלה זו, אם אכילה ושתיה כאחת מצטרפים לכדי שיעור לחייב ביום הכיפורים, **במחלוקת** היא **שנויה,** והשיטה שהובאה במשנה כי אינם מצטרפים, שיטת **ר' יהושע היא, דתנן כלל אמר רבי יהושע כו'** וכפי שאמר רב חסדא. **ור' יוחנן אמר** כדברי רב נחמן: **אפילו תימא רבנן** [תאמר שהיא כשיטת חכמים], **עד כאן לא** שמענו כי **קאמרי רבנן התם** [שאמרו חכמים שם] **אלא לענין טומאה, אבל הכא** [כאן], **משום יתובי דעתא** [ישוב הדעת] **הוא, והאי לא קא מיתבא דעתיה** [וזה אינו מיישב דעתו].


###### Steinsaltz on Yoma 81a:7
[Steinsaltz on Yoma 81a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:7)

ב משנה **אכל ושתה בהעלם אחד** (בשגגה אחת), כגון ששכח שיום הכיפורים היום — **אינו חייב** להביא **אלא** קרבן **חטאת אחת.** אולם אם **אכל ועשה מלאכה** בשגגה, שמקור איסורם בשני מצוות לא תעשה אחרות — **חייב שני חטאות,** לפי שהם שני גופי עבירה נבדלים. **אכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה** או **שתה משקין שאינן ראוין לשתיה,** או ש**שתה ציר** היוצא מן הדגים **או מורייס** (ציר מלוח שכובשים בו דגים) — **פטור,** לפי שאין זו דרך שתיה.


###### Steinsaltz on Yoma 81a:8
[Steinsaltz on Yoma 81a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:8)

ג גמרא **אמר ריש לקיש: מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי?** כלומר: מדוע לא אמרה התורה בצורה מפורשת איסור זה של אכילה ושתיה ביום הכיפורים — **משום דלא** [שאי] **אפשר,** היה לכתוב אלא בצורה זו. ומסביר: **היכי** [כיצד] **נכתוב? נכתוב רחמנא** [אם תכתוב התורה]: **"לא יאכל** ביום הכיפורים**"**— אולם לשון **אכילה** בדרך כלל מורה על איסור אכילה **בכזית** ואילו ביום הכיפורים השיעור הוא בככותבת! **נכתוב רחמנא** [ואם תכתוב התורה]: **"לא תענה",** אולם לשון "לא תעונה" הרי מורה על שלילת העינוי, ו**קום ואכול משמע.** ולכן נכתב: "הנפש אשר לא תעונה".


###### Steinsaltz on Yoma 81a:9
[Steinsaltz on Yoma 81a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:9)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב הושעיא: נכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה] באופן זה: **"השמר פן לא תענה"!** ומשיבים: **אם כן נפישי להו לאוי** [מרובים יהיו בהם הלאוים], שהרי גם לשון "השמר", "פן", וגם "לא" — הם ביטויים של איסור לא תעשה, והיינו אומרים איפוא שיש שלושה איסורים באכילה זו.


###### Steinsaltz on Yoma 81a:10
[Steinsaltz on Yoma 81a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:10)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב ביבי בר אביי: נכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה]: **"השמר במצות ענוי"!** ודוחים: **אם כן** נאמר כי לשון **"השמר"** הכתובה לפני איסור **לאו** — כ**לאו** היא נחשבת, אולם לשון **"השמר"** הכתובה לפני **עשה** — הריהי נחשבת כמצות **עשה,** ונבין מלשון הכתוב כאן שאכן יש מצות עשה בעינוי, אבל אין בכך משום איסור לא תעשה! **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב אשי: נכתוב** [שתכתוב התורה]: **"אל תסור מן העינוי",** שמשמעותה איסור לא תעשה! ואומרים: אכן, **קשיא** [קשה], שאכן יכול היה לכתוב בלשון כגון זו, שיש במשמעותה שלילה מפורשת.


###### Steinsaltz on Yoma 81a:11
[Steinsaltz on Yoma 81a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:11)

על גוף איסורי האכילה והמלאכה אומרים: **ותנא מייתי לה מהכא** [והתנא מביא, לומד אזהרה זו לעינוי ביום הכיפורים מכאן]: נאמר: **"ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו"** (במדבר כט, ז). ודנים: **יכול יהא ענוש על תוספת מלאכה** שיתחייב על מלאכה שעשה בזמן שמוסיפים מן החול על הקודש בערב יום הכיפורים — **תלמוד לומר: "וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה"** (ויקרא כג, ל), ללמדנו: **על** עשיית מלאכה ב**עיצומו של יום,** על היום עצמו, הריהו **ענוש כרת,** אבל **אינו ענוש כרת על תוספת מלאכה.**


###### Steinsaltz on Yoma 81a:12
[Steinsaltz on Yoma 81a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:12)

**יכול לא יהא ענוש כרת על תוספת מלאכה, אבל יהא ענוש כרת על תוספת עינוי,** שאם אכל בתוספת יום הכיפורים יהא חייב — **תלמוד לומר: "כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה"** (ויקרא כג, כט) לומר: **על** אכילה ב**עיצומו של יום ענוש כרת,** אבל **אינו ענוש כרת על תוספת עינוי.**


###### Steinsaltz on Yoma 81a:13
[Steinsaltz on Yoma 81a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:13)

**יכול לא יהא** העושה מלאכה בזמן הנוסף **בכלל עונש** כרת **אבל יהא מוזהר** במצוות לא תעשה **על תוספת מלאכה — תלמוד לומר: "וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה"** (ויקרא כג, כח), לומר: **על עיצומו של יום הוא מוזהר** שלא לעשות בו מלאכה, אבל **אינו מוזהר על תוספת מלאכה.**


###### Steinsaltz on Yoma 81a:14
[Steinsaltz on Yoma 81a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:14)

**יכול לא יהא מוזהר על תוספת מלאכה, אבל יהא מוזהר על תוספת עינוי,** שאם לא נתענה בתוספת יום הכיפורים יעבור על מצות לא תעשה — אין לומר כן, שהרי **דין** (סברה) **הוא** שאינו כן, **ומה מלאכה שנוהגת** איסורה גם **בשבתות וימים טובים — אינו מוזהר עליה** על תוספת קדושת היום, **עינוי, שאינו נוהג בשבתות ויום טוב — אינו דין שלא יהא מוזהר עליו** על תוספת זו?! עד כאן לגבולות האיסור.


###### Steinsaltz on Yoma 81a:15
[Steinsaltz on Yoma 81a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:15)

ומעירים: **אבל אזהרה לעינוי של יום עצמו לא למדנו מניין.** ומעתה נלמד: **לא יאמר** ויפרש בתורה **עונש** כרת בעושה **מלאכה, דגמר** [שנלמד הדבר] בהיקש **מעינוי;** ונאמר כך: **ומה** מצות **עינוי שאינו נוהג בשבתות וימים טובים — ענוש כרת** אם לא התענה. איסור **מלאכה שנוהגת** בכל **שבתות וימים טובים — לא כל שכן** שנוהג אף ביום הכיפורים? אם כן **למה נאמר** במפורש עונש למלאכה — **מופנה** (נשאר פנוי) **להקיש ולדון ממנו גזרה שוה: נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה, מה מלאכה — לא ענש אלא אם כן הזהיר** תחילה בלאו, **אף עינוי לא ענש אלא אם כן הזהיר.**


###### Steinsaltz on Yoma 81a:16
[Steinsaltz on Yoma 81a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:16)

ודוחים: **איכא למיפרך** [יש מקום לפרוך, להקשות] את ההשוואה הזאת, כיצד: **מה לעינוי שלא הותר מכללו** שמצות העינוי חלה על כל ישראל, **תאמר במלאכה שהותרה מכללה** שהרי מותר לעשות את עבודות הקודש במקדש ביום הכיפורים! וכיון שכך אין הוכחה שמצות עינוי קלה ממצות מלאכה!


###### Steinsaltz on Yoma 81a:17
[Steinsaltz on Yoma 81a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:17)

**אלא** כך יש לומר: **לא יאמר עונש בעינוי, דגמר** [שהוא לומד] בקל וחומר **ממלאכה.** כיצד? **מה מלאכה שהותרה מכללה** בעבודת המקדש ביום הכיפורים בכל זאת — **ענוש כרת** עליה, **עינוי שלא הותר מכללו — לא כל שכן** שהעובר ואינו מתענה שחייב כרת. אם כן **למה** בכל זאת **נאמר** — הרי זה **מופנה** ללא צורך, אלא **להקיש ולדון ממנה גזירה שוה: נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה, מה מלאכה ענש והזהיר — אף עינוי ענש והזהיר.**


###### Steinsaltz on Yoma 81a:18
[Steinsaltz on Yoma 81a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:18)

ודוחים: **איכא למיפרך** [יש מקום לפרוך, להקשות] ולומר להיפך: **מה למלאכה — שכן** איסורה **נוהגת בשבתות וימים טובים. תאמר בעינוי שאינו נוהג בשבתות וימים טובים!**


###### Steinsaltz on Yoma 81a:19
[Steinsaltz on Yoma 81a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:19)

**אמר רבינא:** לא הבנו כראוי את הלימוד בברייתא זו, כי **האי תנא** [שנה זה] מן המילים: **"עצם** היום הזה**" "עצם** היום הזה**" גמר** [למד] בגזירה שוה, להשוות עינוי למלאכה. ומעירים: וצריכים לומר ש**מופנה** הוא, כלומר: שבשני המקומות המילה "עצם" איננה נחוצה לעניינה אלא רק ללמד גזירה שוה, **דאי** [שאם] **לא מופנה** היא — **איכא למיפרך כדפרכינן** [יש להקשות כמו שהקשינו]!


###### Steinsaltz on Yoma 81a:20
[Steinsaltz on Yoma 81a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:20)

**לאי, אפנויי** [על כן ודאי] **מופנה** הוא ויש ללמוד ממנו. שהרי **חמשה קראי כתיבי** [כתובים נאמרו] באיסור **מלאכה** ביום הכיפורים, **חד** [אחד] ללמד **אזהרה** לאיסור מלאכה **דיממא** [של יום הכיפורים], **וחד** [ואחד] **לאזהרה דליליא** [של ליל יום הכיפורים], **וחד** [ואחד] **לעונש** כרת **דיממא** [של מלאכה ביום], **וחד** [ואחד] **לעונש דליליא** [של לילה], **וחד** [ואחד] מהם **לאפנויי** [מופנה] כדי **למגמר** [ללמוד] **עינוי ממלאכה, בין דיממא** [של היום] **בין דליליא** [של הלילה], שאף שלא נאמר הדבר במפורש — נלמד הוא בגזירה שוה.


###### Steinsaltz on Yoma 81a:21
[Steinsaltz on Yoma 81a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:21)

**דבי** [בבית מדרשו] של **רבי ישמעאל תנא** [שנה] כך: **נאמר כאן "עינוי"** ביום הכיפורים, **ונאמר להלן,** בדין האונס אשה **"עינוי"** ("על דבר אשר עינה את אשת רעהו" — דברים כב, כד). **מה להלן** בדין אונס **לא ענש אלא אם כן הזהיר, אף כאן** ביום הכיפורים — **לא ענש אלא אם כן הזהיר. רב אחא בר יעקב אמר** יש הוכחה אחרת: **יליף** [לומד] בגזירה שוה מן המילים **"שבת שבתון"** הכתובות ביום הכיפורים **משבת בראשית,** כלומר: משבת שהיא מימות בראשית, שגם בה נאמר "שבת שבתון", **מה להלן** בשבת **לא ענש אלא אם כן הזהיר, אף כאן — לא ענש אלא אם כן הזהיר.**


###### Steinsaltz on Yoma 81a:22
[Steinsaltz on Yoma 81a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/81a:22)

**רב פפא אמר:**