## Steinsaltz on Yoma Daf 82a

###### Steinsaltz on Yoma 82a:1
[Steinsaltz on Yoma 82a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:1)

א משנה **התינוקות אין מענין אותן** למנוע מהם אוכל **ביום הכפורים, אבל מחנכין אותן** סמוך לבגרותם **לפני שנה ולפני שנתים** בתענית חלקית לשעות, **בשביל שיהיו רגילין במצות.**


###### Steinsaltz on Yoma 82a:2
[Steinsaltz on Yoma 82a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:2)

ב גמרא על לשון המשנה שואלים:**השתא בפני שתים מחנכין להו** [אותם] **בפני שנה מבעיא** [הוצרכה] לומר? ואם כן מיותר לכאורה ביטוי זה במשנה! **אמר רב חסדא: לא קשיא** [אינו קשה]; **הא** [זה] שנאמר כי יש לחנכו שנה טרם בגרותו — המדובר הוא בילד **חולה, הא** [זה] שאמרנו כי יש לחנכו שנתיים טרם בגרותו — המדובר הוא בילד **בריא.**


###### Steinsaltz on Yoma 82a:3
[Steinsaltz on Yoma 82a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:3)

**אמר רב הונא:** ילד בריא **בן שמונה ובן תשע** שנים — **מחנכין אותו לשעות,** שיתענה שעות אחדות. **בן עשר ובן אחת עשרה — משלימין** את הצום **מדרבנן** [מדברי חכמים] **בן שתים עשרה — משלימין** את הצום **מדאורייתא** [מן התורה] **בתינוקת,** כלומר: כשמדובר פה בילדה, שהיא מגיעה לבגרות ומחוייבת בכל המצוות בהיותה בת שתים עשרה. **ורב נחמן אמר:** לענין ילד, כשהוא **בן תשע** ו**בן עשר — מחנכין אותן לשעות, בן אחת עשרה** ו**בן שתים עשרה — משלימין מדרבנן** [מדברי סופרים], **בן שלש עשרה — משלימין מדאורייתא** [מן התורה] **בתינוק,** כלומר, כשמדובר בילד זכר. **ור' יוחנן אמר: השלמה דרבנן ליכא** [מדברי סופרים אין], שאין משלימים להתענות מדברי חכמים, אלא: **בן עשר ובן אחת עשרה — מחנכין אותו לשעות,** ו**בן שתים עשרה — משלימין** תעניתם **מדאורייתא** [מן התורה].


###### Steinsaltz on Yoma 82a:4
[Steinsaltz on Yoma 82a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:4)

**תנן** [שנינו במשנתנו]: **התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מחנכין אותן לפני שנה ולפני שתים,** כלומר: שנה או שנתיים לפני הסנה הסמוכה לבגרותם. **בשלמא** [נניח] לשיטת **רב הונא ורב נחמן** הסוברים כי מגיל שלוש עשרה בילד יש דין השלמה לדברי תורה, ושנה קודם לכן, מגיל אחת עשרה, יש דין השלמה לדברי סופרים — הרי יש לפרש את דברי המשנה כך: שכולה מדברת בענין ילד חולה ו**לפני שנה ולפני שתים,** הכוונה: **לפני שנה** הסמוכה לאותה שנה בה הוא חייב להשלים כבר **לדבריהן** של תורה, כלומר: מגיל אחת עשרה, ו**לפני שתים** לאותה שנה, כלומר: מגיל עשר, חייב הוא להשלים **לדבריהן** של סופרים.


###### Steinsaltz on Yoma 82a:5
[Steinsaltz on Yoma 82a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:5)

**אלא לר' יוחנן** הסובר כי אין דין השלמה מדברי סופרים, **קשיא** [קשה] מה החלוקה לפני שנה לפני שתים? **אמר לך** [יכול היה לומר לך] **ר' יוחנן: מאי** [מה פירוש] **שנה או שתים** — הכוונה: לא בשנה לפני השנה הסמוכה לבגרותם או בשנתיים הסמוכות לה, אלא הכוונה ממש **סמוך לפירקן** (לבגרותם), כלומר: מגיל אחת עשרה או שתים עשרה וההבדל בין אלו הצריכים שנה לאלו הצריכים שתיים, הוא במצב בריאותו של הילד, שהבריא צריך שתים והחולה די לו באחד.


###### Steinsaltz on Yoma 82a:6
[Steinsaltz on Yoma 82a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:6)

**תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנה **רבה בר שמואל** בברייתא: **תינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים, אבל מחנכין אותן שנה** (בחולה) **או שתים** (בבריא) **סמוך לפירקן. בשלמא** [נניח] לשיטת **ר' יוחנן — ניחא** [נוח] הדבר **אלא לרב הונא ולרב נחמן** שלשיטתם יש צורך בשנה נוספת להשלמה שמדברי סופרים, **קשיא** [קשה]! **אמרי לך רבנן** [היו יכולים לומר לך חכמים אלה]: **מאי** [מהו] **חינוך** זה **נמי דקתני** [ששנינו גם כן שם] — כוונתו **השלמה** שמדברי סופרים ואנו סבורים כי אף לדבריהם, זמן ההשלמה בבריא הוא שנתיים.


###### Steinsaltz on Yoma 82a:7
[Steinsaltz on Yoma 82a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:7)

ושואלים: **ומי קרי** [האם קורים] **לחינוך השלמה,** שהרי חינוך פירושו לכאורה שעושה רק מקצת המצוה, **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא מפורשת]: **אי זה חינוך? היה רגיל** הילד **לאכול** בכל יום **בשתי שעות** לתחילת היום — **מאכילין אותו לשלש,** כדי שידע מקצת ענין עינוי. ואם רגיל **בשלש** שעות — **מאכילין אותו בארבע. אמר רבא בר עולא:** אין זו קושיה, כי **תרי חנוכי הוו** [שני חינוכים הם], יש חינוך שמחנכים התינוקות הקטנים לאחר קצת את זמן האכילה, ויש חינוך שמרגילין את הילדים הגדולים יותר לצום יום שלם.


###### Steinsaltz on Yoma 82a:8
[Steinsaltz on Yoma 82a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:8)

ג משנה **עוברה** (אשה בהריון) **שהריחה** דבר מאכל ואחזתה תאוה לאוכלו — **מאכילין אותה עד שתשיב נפשה,** שאם לא כן, הריהי מסתכנת בנפשה. **חולה** הזקוק לאכול מפני הסכנה — **מאכילין אותו על פי בקיאין,** כלומר: שני מומחים ברפואה האומרים שהוא זקוק לכך. **ואם אין שם בקיאין — מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די,** כלומר: עד שיאמר שאיננו זקוק לכך.


###### Steinsaltz on Yoma 82a:9
[Steinsaltz on Yoma 82a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:9)

ד גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר** ונתאוותה דווקא לו — **תוחבין לה כוש** (פלך, מקל דק) **ברוטב** של אותו דבר **ומניחין לה על פיה, אם נתיישבה דעתה** בכך — **מוטב, ואם לאו,** שלא נתיישבה בכך דעתה — **מאכילין אותה** אותו **רוטב** (מרק) **עצמה** של אותו מאכל אסור. **אם נתיישבה דעתה** בכך — **מוטב, ואם לאו מאכילין אותה שומן עצמו** של האיסור. **שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש, חוץ** מאיסורים הללו: **עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.**


###### Steinsaltz on Yoma 82a:10
[Steinsaltz on Yoma 82a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:10)

ומבררים: **עבודה זרה מנלן** [מניין לנו] שחייב למסור נפשו על כך — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ר' אליעזר אומר:** נאמר: "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו, ה) **אם נאמר "**ו**בכל נפשך" למה נאמר "**ו**בכל מאדך"** (דברים ו, ה)? **ואם נאמר "**ו**בכל מאדך" למה נאמר "בכל נפשך"!**


###### Steinsaltz on Yoma 82a:11
[Steinsaltz on Yoma 82a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:11)

אלא: **אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו, לכך נאמר: "**ו**בכל נפשך"** — שחייב למסור את נפשו, **ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו, לכך נאמר: "ובכל מאדך".** הרי שלענין עיקר האמונה שבה מתבטאת אהבת ה', כגון הימנעות מעבודה זרה — חייב אדם למסור את נפשו עליה.


###### Steinsaltz on Yoma 82a:12
[Steinsaltz on Yoma 82a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:12)

**גילוי עריות ושפיכת דמים מנא לן** [מניין לנו] שמוסר נפשו עליהם — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] **רבי אומר:** נאמר באונס נערה המאורסה: **"כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה"** (דברים כב, כו), ויש לתהות: **וכי מה ענין למדנו מרוצח לנערה המאורסה?** שהרי דין הנערה המאורסה מפורש, ומה חידוש למדים אנו מהשוואתו לדין הרוצח?


###### Steinsaltz on Yoma 82a:13
[Steinsaltz on Yoma 82a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/82a:13)

**אלא: הרי זה** דין הרוצח **בא** לכאורה **ללמד** על נערה המאורסה, **ונמצא למד** ממנה. וכך הלימוד: **מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו,** שמותר להציל את הנערה אפילו אם יחייב הדבר להרוג לצורך זה את הרודף אחריה — **אף רוצח ניתן להצילו בנפשו,** כלומר: להציל את הנרדף על ידי הריגת הרודף. ויש גם לימוד לצד שני: **מה רוצח** יש בו משום **יהרג ואל יעבור,** שחייב אדם אף להיהרג ובלבד שלא יהרוג את הנפש **— אף נערה המאורסה** הרי זו מצוות **יהרג ואל יעבור,** שחייב אדם למסור עצמו למיתה ובלבד שלא יבוא על הערוה.