## Steinsaltz on Yoma Daf 83a

###### Steinsaltz on Yoma 83a:1
[Steinsaltz on Yoma 83a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:1)

**"זרו רשעים מרחם"** (תהלים נח, ד), כלומר: מבטן אמם התברר שהם זרים. ואכן **נפק מינה** [יצא ממנה] **שבתאי אצר פירי** [אוצר הפירות], שהיה אוצר הפירות בשנות רעבון כדי להפקיע מחירם ולהרוויח כסף מן העניים.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:2
[Steinsaltz on Yoma 83a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:2)

א שנינו במשנה: **חולה מאכילין אותו על פי בקיאין. אמר ר' ינאי: חולה אומר** שהוא **צריך** לאכול, **ורופא אומר** כי **אינו צריך — שומעין לחולה** בזה, **מאי טעמא** [מה הטעם]? משום שנאמר: **"לב יודע מרת נפשו"** (משלי יד, י), כלומר: החולה יודע את עוצם הכאב וחולשת הגוף שיש לו ואין הרופא יכול לומר שאינו כפי דבריו. ומקשים: **פשיטא** [פשוט] הדבר, שהרי אדם יודע על עצמו יותר מאחר! ומשיבים: **מהו דתימא** [מהו שתאמר] כי ה**רופא קים ליה טפי** [ברור לו יותר], אם הצורך הוא ממשי או אינו ממשי, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שבכל זאת החולה עצמו יודע בסבלו יותר מכל אחר ולו המומחה ביותר.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:3
[Steinsaltz on Yoma 83a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:3)

ולהיפך: **רופא אומר** ש**צריך** החולה לאכול, **והחולה** עצמו **אומר אינו צריך — שומעין לרופא. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **תונבא הוא דנקיט ליה** [טשטוש הדעת הוא שתפס אותו], שמחמת המחלה נטשטשה הכרתו, ואין הוא עצמו יודע עד כמה זקוק הוא לאוכל.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:4
[Steinsaltz on Yoma 83a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:4)

**תנן** [שנינו במשנה]: **חולה מאכילין אותו על פי בקיאין.** ונדייק מכאן: כי **על פי בקיאין — אין** [כן], אולם **על פי עצמו — לא,** ושלא כדברי ר' ינאי! ועוד יש לדייק: **על פי בקיאין — אין** [כן], **על פי בקי אחד — לא,** ונאמר שצריכים שני רופאים דווקא, וגם זה שלא כדברי רב ינאי, שלדעתו במקרה שאין דעת החולה עצמו מכריעה, די בדעת בקי אחד!


###### Steinsaltz on Yoma 83a:5
[Steinsaltz on Yoma 83a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:5)

ודוחים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] במקרה מיוחד, שהחולה **אמר לא צריכנא** [אינני צריך] ולכן יש צורך לדעת הבקיאין, ושואלים: **וליספו ליה** [ושיאכילו אותו] **על פי בקי** אחד, שהרי אמר ר' ינאי שבכגון זה שומעים לרופא! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא **דאיכא אחרינא בהדיה דאמר** [שיש רופא אחר אתו האומר] כי **לא צריך** אדם זה לכך ואז **מאכילין אותו על פי בקיאין** — על פי שני רופאים האומרים צריך.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:6
[Steinsaltz on Yoma 83a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:6)

ושואלים: אם כן הרי זה **פשיטא** [פשוט], הלא **ספק נפשות הוא,** אם צריך או אינו צריך, **וספק נפשות להקל!** ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא **דאיכא תרי אחריני בהדיה דאמרי** [שיש שני רופאים אחרים אתו עם החולה שאומרים] שהוא **לא צריך. ואף על גב** [ואף על פי] ש**אמר רב ספרא: תרי** [שני] עדים דינם **כמאה ומאה** דינם **כתרי** [כשנים], ששני עדים או יותר הם עדות שלימה, ואין הבדל בין עדות שנים לעדות מספר גדול של אנשים, **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **לענין עדות, אבל לענין אומדנא** [ההערכה] של דברים — **בתר** [אחר] מספר ה**דעות אזלינן** [אנו הולכים], ואם מרובים האומדים את הדבר בדרך אחת — נוהגים אנו כדעתם.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:7
[Steinsaltz on Yoma 83a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:7)

אולם, **והני מילי** [ודברים אלה] אמורים דווקא **לענין אומדנא דממונא** [הערכה של ממון], **אבל הכא** [כאן] **ספק נפשות הוא,** וכיון שיש שני רופאים האומרים כן — צריך שיאכל.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:8
[Steinsaltz on Yoma 83a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:8)

ומקשים: **והא מדקתני סיפא** [והרי ממה ששנינו בסופה של המשנה] שאם **אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו, מכלל** הדברים שומע אתה **דרישא** [שבראשה של המשנה] הכוונה שהחולה **אמר** שהוא **צריך,** ועל כך אמרה המשנה כי על פי בקיאים, הריהו הוא אוכל אבל לא על פי עצמו! ומתרצים: **חסורי מיחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה וכך יש לשנותה]: **במה דברים אמורים** שאינו אוכל אלא על פי בקיאים — כש**אמר לא צריך אני, אבל** אם **אמר צריך אני,** ו**אין שם בקיאין תרי** [שנים] **אלא** רק **חד** ש**אמר** כי הוא **לא צריך — מאכילין אותו על פי עצמו.**


###### Steinsaltz on Yoma 83a:9
[Steinsaltz on Yoma 83a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:9)

**מר בר רב אשי אמר: כל היכא** [היכן] **דאמר** [שאומר] האיש החולה **צריך אני, אפילו איכא מאה** בקיאים **דאמרי** [האומרים] כי הוא **לא צריך — לדידיה שמעינן** [לו אנו שומעין], ומדוע? — **שנאמר: "לב יודע מרת נפשו"** (משלי יד, י).


###### Steinsaltz on Yoma 83a:10
[Steinsaltz on Yoma 83a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:10)

**תנן** [שנינו במשנה]: **אם** החולה עצמו אומר כי הוא צריך לאכול ו**אין שם בקיאין — מאכילין אותו על פי עצמו.** ולכאורה אפשר להבין מכאן: **טעמא** [הטעם דווקא] **דליכא** [שאין] **בקיאין, הא איכא** [הרי אם יש] **בקיאין — לא** ושומעין לבקיאים ולא לו! ודוחים: **הכי קאמר** [כך אמר, כך יש להבין]: **במה דברים אמורים** שנוהגים על פי בקיאים — כש**אמר "לא צריך אני". אבל אמר "צריך אני", אין שם בקיאין כלל — מאכילין אותו על פי עצמו, שנאמר: "לב יודע מרת נפשו",** שכל הבקיאים אינם נחשבים לעומת הרגשתו של החולה.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:11
[Steinsaltz on Yoma 83a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:11)

ב משנה **מי שאחזו בולמוס** (חולי הגורם לתאוות רעב שאי אפשר לעמוד בפניה והלוקה בו ראייתו נחלשת ומסתכן בנפשו) — **מאכילין אותו** בכל יום, אף ביום הכיפורים **אפילו דברים טמאים — עד שיאורו עיניו** והוא סימן שהתאושש. **מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו** (של הכלב) שהיה נחשב לסגולה למחלה זו, כי לדעת חכמים אין הדבר מועיל כלל. **ור' מתיא בן חרש מתיר** להאכילו, שלדעתו הדבר מועיל.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:12
[Steinsaltz on Yoma 83a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:12)

**ועוד אמר ר' מתיא בן חרש: החושש** (הסובל מכאב) **בגרונו מטילין לו סם בתוך פיו בשבת,** אף על פי שאסור להתרפא בשבת, **מפני שהוא ספק נפשות,** שכל כאב פנימי קשה לעמוד על טיבו ומידת סכנתו, **וכל ספק נפשות דוחה את השבת.**


###### Steinsaltz on Yoma 83a:13
[Steinsaltz on Yoma 83a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:13)

כיוצא בו: **מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם** תחת המפולת **ספק אינו שם, ספק חי** עדיין **ספק מת, ספק** אם האיש תחת המפולת הוא **גוי, ספק ישראל — מפקחין** (מפנים) **עליו את הגל.** כלומר: עושים כל מלאכה להוריד את גל האבנים מעליו. **מצאוהו** שם לאחר פינוי חלקי של המפולת, אם נמצא שעדיין הוא **חי — מפקחין** הלאה עד שיוציאוהו, **ואם** נמצא **מת — יניחוהו,** שאין מחללים את השבת משום כבוד המת.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:14
[Steinsaltz on Yoma 83a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:14)

ג גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מניין היו יודעין שהאירו עיניו — משיבחין בין** אוכל **טוב לרע,** שבתוך הבולמוס כל דבר שנותנים לו הוא אוכל, ואינו מבחין. **אמר אביי: ובטעמא** [ושיבחין בטעמם של הדברים] ולא בראיה בלבד, שאפילו כשהוא בבולמוס יודע הוא להכיר במראה, אבל אינו מבחין בהבדלי טעם.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:15
[Steinsaltz on Yoma 83a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:15)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מי שאחזו בולמוס** וחייבים להאכילו עד שיאורו עיניו — **מאכילין אותו הקל הקל,** שאם היו צריכים להאכילו דברים אסורים, מקדימים להאכילו מאלה שאיסורם קל יותר, כגון היו להם **טבל** (תבואה שלא הופרש ממנה מעשר) ו**נבילה — מאכילין אותו נבילה,** שאיסור טבל יש בו מיתה בידי שמים ונבילה בלא תעשה בלבד. **טבל ושביעית** — מאכילין אותו **שביעית,** שהטבל הוא במיתה בידי שמים ואילו השביעית אינה אלא במצות עשה.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:16
[Steinsaltz on Yoma 83a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:16)

**טבל ותרומה — תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא** מה מהם יאכל. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מאכילין אותו טבל ואין מאכילין אותו תרומה. בן תימא אומר:** מוטב שיאכילוהו **תרומה ולא** יאכילוהו **טבל. אמר רבה: היכא** [היכן] ש**אפשר** להאכיל אותו **חולין,** שיש שם טבל אבל אפשר להפריש ממנו ולתקנו, **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **לא פליגי דמתקנינן ליה ומספינן ליה** [לא חלוקים שמתקנים לו את הטבל על ידי שמפרישים ממנו מעשרות ומאכילים אותו] ואפילו בשבת שאסורה בה הפרשת תרומות.


###### Steinsaltz on Yoma 83a:17
[Steinsaltz on Yoma 83a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Yoma/r/83a:17)

**כי פליגי** [כאשר נחלקו] **בדלא** [כשאי] **אפשר בחולין** שאין אפשרות להפריש, **מר** [חכם זה] **סבר** כי איסור **טבל חמור, ומר** [וחכם זה] **סבר** כי **תרומה חמורה** יותר. וטעמם; **מר סבר** [חכם זה] **סבר** כי **טבל חמור,** ומדוע? לפי שאסורים הכל לאוכלו, **אבל תרומה — חזיא** [ראויה היא] **לכהן** ולכן יש לומר שאיסורה קל יותר. **ומר** [וחכם זה] **סבר** כי **תרומה חמורה** יותר, שהרי אין לה כל היתר לישראל **אבל טבל — אפשר לתקוניה** [לתקנו] ולכן אף בעודו טבל אין חומרת האיסור שבו גדולה כל כך.